עריכת הדף "
העמק שאלה/ק
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ו == {{העמקש|ו}} '''ופירי דפרדיסא דארבעי שנין אסיר למיכל מנייהו עד דפריק ליה.''' דעת רבינו דרבעי נוהג בחו"ל והכי מבואר להלן. וכ"כ התו' ברכות ד' ל"ה א' והרשב"א בחידושי ב"ק ד' ס"ט בשמו ש"ר ולאפוקי ממש"כ הרמב"ם בה' מ"א פ"י שאין דין נטע רבעי נוהג בחו"ל. וכ"כ בה' מע"ש פ"ט כשם שאין מע"ש נוהג בסוריא כך אין נ"ר בסוריא. וביאר הרשב"א דברי הרמב"ם דלאו דוקא שאין נט"ר אבל כרם רבעי נוהג אלא לגמרי אין דין רבעי נוהג וטעם מחלוקתן תליא בפי' הירו' מע"ש פ"ה כמבואר שם באורך ובתשובות המיוחסות להרמב"ן סי' קנ"ו. והגאון קהלת יעקב בחי' ברכות פ"ו הביא ראיה להרמב"ם מהירו' סוטה פ"ח ולא חיללו את שמצוה לחללו יצא הנוטע כרם בחו"ל שאין מצוה לחללו ואינו חוזר. אבל גם הרמב"ם לא מזו למד כמובן דתלה עצמו בהא דסוריא וא"כ יש להבין פי' הירו'. ודוחק לומר דאתיא הא דירושלמי סוטה כשמואל דס"ל דערלה בחו"ל ג"כ אינו אלא מה' מדינה וכדאיתא בקידושין פרק א' ובירו' ערלה פ"ג. אבל לדעתי אין זה ענין לעיקר דין רבעי. דודאי. מודה הרשב"א דמהני ג"ש קודש קודש ממעשר שני לכל דבר התלוי בקדושה. כלומר לפדיונו ולביעורו ולחומשו כמש"כ שם בחי' שאינו נוהג בחוץ לארץ ורק לענין איסורו קסבר דתליא בערלה דכ"מ שנוהג איסור ערלה ג' שנים נוהג קרא דאבתריה ובשנה הרביעית וגו'. והשתא אע"ג דאסור לאכול רבעי עד שלא נפדה. מכל מקום אין מצוה לחללו כדי להביא הכסף לירושלים ולאכלן בקדושה אלא רשאי לאבדן. והרי הן כמו בכור ומע"ב בחו"ל דתנן בתמורה פ"ג שאם באו תמימים יקרבו אבל לכתחילה אין מביאין אותו. וה"נ רבעי משום דנ"ל לענין זה קודש קודש ממע"ש ומעשר שני דחוץ לארץ אין בו קדושה להביאו לירושלים. ומכ"מ הא דכתיב ברבעי עצמו נוהג בכ"מ. והיינו דכתיב קודש הלולים ודרשינן ריש פ"ו דברכות אחליה והדר אכליה פי' לבד המצוה לפדותו דנ"ל מג"ש דקודש אסור באכילה בלא חילול. ובזה אף בחו"ל והיינו דמדייק הש"ס והדר אכליה. פי' כדי לאכלו. וע' מש"כ באות ט"ז לדעת רבינו ובה"ג דכל מאי דדרשינן מלשון הלולים אינו אלא לאכילה ולא לאסור הנאה. ולא כמו בהא דנ"ל מקודש קודש ממע"ש דאסור בהנאה לפני פדיון כקודש. אבל הא דנ"ל מהלולים אינו לאסור הנאה. ושם מבואר במאי קאי האי דרשה בא"י וממילא בחו"ל דליכא כלל ג"ש זו ולא אסיר רבעי בחו"ל אלא משום הלולים אחליה והדר אכליה. מש"ה דייק רבינו וכ' ופירי דפרדיסא כו' אסור למיכל מנייהו. ולא כ' כמו בערלה דאסור בהנאה. אלא כמ"ש דמודה רבינו להרמב"ם דשרי בהנאה ויבואר עוד להלן אות י"ז ראיה לזה מדברי רבינו והיינו משום דכל האיסור לאו מקודש הוא דנ"ל אלא מהלולים דבעינן חלול. ומש"ה לא בעינן תנאי פדיון מע"ש כמו מטבע שיש עליו צורה. וכבר נתקשה בזה הגרע"א זצ"ל בגליון הש"ס ר"פ כ"מ. ולמש"כ ניחא:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף