עריכת הדף "
משנה למלך/זכיה ומתנה/ג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== י == '''האומר לחבירו שור זה אני נותן לך במתנה ע"מ שתחזירהו כו'.''' ז"ל ה"ה וכתב הר"ש ז"ל בנותן שור לחבירו ע"מ להחזירו בתוך שלשים ומת בתוך הזמן דפטור מלשלם דלא ה"ל שואל להתחייב באונסין ואף לא שומר להתחייב בגניבה ואבידה אלא מקבל מתנה הוא ולא יתחייב אלא בפשיעה עכ"ל. ויש להסתפק היכא דמת בתוך הזמן דאמרינן דפטור מלשלם אם מחזיר הפירות שאכל או לא דאפשר דחייב להחזיר הפירות שאכל משום דכיון דנאנס ולא החזירו הרי לא קיים תנאו ונתבטלה מתנתו וא"כ חייב להחזיר הפירות ומה שפטור מן התשלומין הוא משום דס"ל דנהי דלא קיים תנאי ונתבטלה מתנתו מ"מ לא ירד לוקח זה להיות כשואל ולא כשומר שכר אלא הרי הוא כשומר בעלמא ואינו חייב כי אם בפשיעה. ואפשר לצדד עוד ולומר דכל שנאנס לא נתבטלה מתנתו משום דמה שהתנה על מנת שתחזירהו לי אינו אלא כשתהיה בעין וה"ק שור זה נתון לך במתנה ותהיה פטור מן האונסין ומגניבה ואבידה כדין כל מקבל מתנה ע"מ שאם תהיה בעין בתשלום הזמן שתחזירהו לי. ולפי צד זה כל שפטור מלשלם אינו מחזיר הפירות שאכל שהרי לא נתבטלה המתנה לפי שלא התנה שיחזירנה אלא כשהיא בעין. ומכח הסברא נ"ל כפי הצד הראשון דאם נאנס נתבטלה המתנה ואינו אלא כי אם נפקד בעלמא וחייב להחזיר הפירות. ויש סעד לזה ממה שחייבו אותו בפשיעה. דאי אמרת בשלמא דס"ל דלעולם אף אם נאנס נתבטלה המתנה וטעמא דפטור הוא משום דלא ירד המקבל לא בתורת שואל ולא בתורת ש"ש ניחא דבפשיעה מיהא חייב דלא גרע משומר חנם דכיון שלא קיים תנאו ונתבטלה המתנה חשיב כשומר חנם וחייב בפשיעה. אך אם אמרת דאם נאנס לא נתבטלה המתנה משום דזה לא התנה ע"מ שתחזירהו לי כל שנאנסה או נגנבה או נאבדה ובכלל דבריו שאמר שור זה נתון לך במתנה הוא שיהא פטור מהתשלומין ע"מ שאם תהיה בעין שיחזירנה לא ידעתי למה חייבו אותו בפשיעה שהרי כשנתנו במתנה הוא לפוטרו אף מפשיעה כמקבל מתנה ולא התנה עליו אלא שאם תהיה בעין בתשלום הזמן שיחזירהו לו. ועוד נראה להביא ראיה ממ"ש הרא"ש בפ' לולב הגזול ואם נגזל ממנו ולא החזירו כתב בעל העיטור ז"ל מסתברא אע"ג דחזרת דמים הוי חזרה כו' אתרוג דוקא קאמר לצאת בו ידי חובה ע"כ. ואם איתא דכל דפטור לשלם אף שלא נתקיים התנאי לא נתבטל המתנה למה לי חזרת דמים תיפוק ליה דכיון דנגנב ופטור מהגניבה לא נתבטלה המתנה ויצא בו ידי חובתו. וכ"ת דהרב בעל העיטור ס"ל דחייב בגניבה ואבידה וכמו שצדד שם הרא"ש ז"ל א"נ דאפשר דס"ל כהרא"ש דחייב אף באונסין הא ליתא דא"כ כשהרא"ש נשא ונתן שם בדין זה אם חייב באונסין והביא סברת יש אומרים וסברת ה"ר ישעיה למה לא הביא סברת בעל העיטור דאית ליה דחייב בגניבה אלא ודאי דס"ל להרא"ש דאין להכריח כלל מדברי בעל העיטור משום דאף אם נאמר דס"ל דפטור אף מגניבה אפ"ה איצטריך לטעמא דחזרת דמים משום דנהי דפטור מ"מ כיון שלא החזיר לא נתקיים התנאי ונתבטלה המתנה ולא יצא ידי חובתו ומשום הכי אתי עלה מטעם אי חזרת דמים חשיבי כחזרת החפץ ונמצא שקיים תנאו. וראיתי להרא"ש שם שכתב ולענין הדין אם הוא חייב באונסין י"א שאינו חייב באונסין שהרי במתנה נתנו לו ונהי נמי שלא החזירהו לו מ"מ שואל אינו וכן דעת ה"ר ישעיה ז"ל שהקשה מה יש בין מתנה ע"מ להחזיר לשואל בשניהם הוא שלו עד שיטלנו ושניהם אין הגוף קנוי לו ותירץ דמתנה ע"מ להחזיר אינו חייב באונסין דלהכי יהביה ליה למתנה מיהו כי איתיה בעיניה מיחייב לאהדורי ליה וכיון דאינו חייב באונסין קרינן ביה לכם אבל שואל שחייב באונסין לא קרינן ביה לכם ע"כ. והנה דברי הי"א נוטים לצד הראשון שכתבנו דכל שנאנס נתבטלה המתנה שהרי כתבו שאינו חייב באונסין שהרי במתנה נתנו לו ונהי נמי שלא החזירהו לו כלומר וכיון דלא קיים תנאו נתבטלה המתנה מ"מ שואל אינו שהרי לא נתחייב זה באונסין אבל כפי הצד השני לא יצדק לומר ונהי נמי שלא החזירהו לו שהרי לא היה התנאי אלא שאם יהיה בעין שיחזירהו וכן מ"ש מ"מ שואל אינו מורה דס"ל דנתבטלה המתנה אלא דאעפ"כ פטור משום דאינו שואל. אך דברי ה"ר ישעיה נוטים כפי הצד השני שכתבנו משום דאי אמרת בשלמא דמה שהוא פטור מן האונסין הוא משום דמה שאמר לו הרי הוא לך במתנה כוונתו היא שיהיה פטור מהאונסין ולא התנה עליו אלא שאם תהיה בעין שיחזירה לו אתיא שפיר מה שחילק דבמתנה ע"מ להחזיר קרינן ביה לכם לפי שפטור מהאונסין ושואל לא קרינן ביה לכם כיון שחייב באונסין אך אם מה שפטור מהאונסין הוא משום דאמרינן דנהי שנתבטלה המתנה לפי שלא קיים תנאו מ"מ אינו שואל אלא שומר בעלמא וכפי זה אם נאנס לא יצא י"ח משום דאיגלאי מילתא למפרע שנתבטלה המתנה א"כ לא יצדק לומר בזה דפטור האונסין הוא סיבה לומר דקרינן ביה לכם ואף שאפשר לדחוק וליישב דברי ה"ר ישעיה כפי הצד הראשון מ"מ יותר נוטים כפי הצד השני. (א"ה עיין מ"ש הרמ"ז בחדושיו לפ' לולב הגזול הנקרא כפות תמרים (דף מ"ג ע"ג) ובס' פרח מטה אהרן ח"א סי' קט"ז): כתב הריב"ש בתשובה סי' ב' וא"ת איך יחזיר המתנה והלא כו'. ואיכא למידק אמאי לא קאמר דיתנה ע"מ שתחזיר לי תמורתה או בדמיה או בסחורה אחרת ועיין בתשובת מהרא"ש. תו איכא למידק במ"ש הריב"ש וכן צריך שיזכה לו במקומו המפקיד בקנין ע"י אחר כו' דהא דרב מיירי באומר לי מדקאמר בתחלת דבריו ואע"פ שאינו יכול להקדישה כו' ודין זה אינו אלא באומר לי ואם כן איך יכול לזכות לו ע"י אחר דהא איכא מ"ד דחייב בפשיעה ואיכא מ"ד דאף בגניבה ואבדה חייב וכמ"ש הרא"ש (א"ה בפרק הנזכר) ואם כן חובה הוא לו בזה ואין חבין לאדם שלא בפניו. וי"ל דשאני הכא דזה היה נוטל שכר טרחו וא"כ בלאו הכי היה חייב בגניבה ואבדה וא"כ אין כאן חובה. א"נ דהכא ברצון הנפקד היה דשלח למפקיד שיתנם לו במתנה ע"מ להחזיר: <br>''' כתב ''' בעה"ת שער ב' ח"ב שאם אמר ע"מ שתחזירהו לי דאם מת הנותן ולא החזירו בחייו נתבטלה מתנתו דומיא דגט באומר ע"מ שתתן לי מאתים זוז דאמרינן לי ולא יורשי. ויש לגמגם בדינו דשאני התם דמלת לי מיותרת שהיל"ל ע"מ שתתני אבל הכא דלי איצטריך דהא ראוי לי קאמר מנ"ל לטפויי לי ולא ליורשיו נמי. שוב ראיתי להרשב"א שכתב ג"כ כדברי בעה"ת הביא דבריו מהריק"א סי' רמ"ב מעתה אין להשיב על דבריהם ז"ל ע"ש בב"י מ"ד. והקשה הרב מהר"ר יחיאל באסן ז"ל דמ"ש גבי תנאה דחזרה אמרינן דאי אמר לי ואיכא אומדן דעתא דצריך לו מיד צריך להחזירו מיד ואילו תנאי דנתינה אע"ג דאמר לי ואיכא אומדנא דצריך לו מיד יכול ליתנו לכשירצה. ותירץ דשאני הנאה דחזרה דלישנא דלי לא איצטריך לגופיה ומש"ה אמרינן דאתא לדרשא לומר הראוי לי בזמן הראוי לי והכריח מזה הרב ז"ל דלמ"ד לי ולא ליורשי גבי תנאה דחזרה אף שלא אמר לי אינו מחזירו ליורשיו דלישנא דחזרה למי שנתנה לו משמע דאלת"ה אימא דלי אתא לדרשא לומר לי ולא ליורשי עכ"ד הרב ז"ל. וצ"ע בזה דהבעה"ת בסוף שער ב' כתב דאפילו בתנאה דחזרה אם לא אמר לי מחזירו ליורשיו ואם אמר לי אינו מחזירו ליורשיו. ואפשר דבעיקר חילוקו דהרשב"א יודה בעה"ת דשאני תנאה דנתינה דלי איצטריך לגופיה אבל גבי חזרה דע"כ לדרשא תרתי דרשינן מיניה לי ולא ליורשי ולי בזמן הראוי לי דשקולים הם ויבאו שניהם. ומ"ש ה"ה ז"ל ויש לדקדק בע"מ שתחזירהו ולא אמר לי והמיתו והחזירו אם חייב לשלם כו' ל"נ ברור דע"מ שתחזירהו הוא כמו שהוא בחיים ובהקדש שאני דחי הוא כמו שהיה אבל מת לאו בתנאי התנה ודוק:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף