עריכת הדף "
הכתב והקבלה/שמות/ז
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ג == '''אקשה את לב פרעה. ''' כלומר אכניס צרה גדולה וצער אל לבו (זיין הערץ דראֶנגען, שווערמוטהספאָלל ווערדען לאססען), כי שרש קשה ישמש על חוזק הצרה, כמו הראית עמך קשה, חזות קשה הגד לי, בכיתי לקשה יום, קשת רוח אנכי, ועבר בה נקשה ותרגומו עקא (הארטע שטראפע, בעדראנגניסס), וכמו שהונח ענין השמחה אל הלב, לב שמח, נתתי שמחה בלבי, ככה על הפוכו על הצער והצרה המגיע ללבב, ומזה קשוי לב. כי שרש קש שמשוהו רבותינו לענין הכאה (שלאגען) הקשת זרועותיו (כריתות ג') המקיש בקרסוליו (בכורות מ"ד) וכן בלשון מקרא מקשה תיעשה המנורה פירש"י שמכה בקורנס על הסדין לרדדו כמו איברי דא לדא נקשן, ולפי"ז טעם הראית עמך קשה, מכה קשה (הארטע שלאֶגע) וכן אקשה את לבו (זיינעם הערצען הארטע שלאֶגע בייאברינגען) אכה אותו על הלב כלומר העונשים שיבאו עליו יביאהו בסכנת נפשות, ואני אקשה את לב פרעה. ואם המכוון בקשוי לב כדעת המפרשים צריכים אנו לפרש אקשה, אניחנו בקשוי וכמ"ש אצל אחזק את לב פרעה. והתכלית המכוונת בכל הצרות הנוגעות אל לבו אינה להוציא את ב"י, כ"א למען הרבות במצרים אותות וראיות על האמתיות המורות עלי, וזהו '''והרביתי את אותותי. ''' ירצה אני אביא צרות רבות ורעות הנוגעות עד לבבו במכות המיועדות לבוא עליו, למען תהיינה לעיניהם לאותות גדולות ולראיות עצומות על עצמות הויתי ועל מלכותי המושלת גם בעולם התחתון, ושהאדם משועבד לשמוע בכל אשר אצוה עליו (מעהרערע אויף מיך בעציהענדע בעווייזגרינדע ערשיינען לאססען); וי"ו של והרביתי היא כטעם למען, כמו לא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו, ותלד על ברכי ואבנה גם אנכי, שטעמן כמו למען לא יסור, למען אבנה, כן והרביתי כמו למען. כי אמנם כל המכות והעונשים הקודמים למכת בכורות לא באו כ"א להיותם לפרעה ולעמו לאותות, כלומר ראיות על אמתות מציאותו ית', ושמלכותו מושלת גם בארץ מתחת, ולזה קרא הוא ית' את כל עונשי מצרים בשם אותותי, כלומר ראיות המורות על עצמות היותי ועל התנהגות מדותי, כי אותות הוא לשון ראי' (בעווייז), כמו ואותותם לא תנכרו (איוב כ"א), והיו"ד כיו"ד של ושמחתים בבית תפלתי שר"ל בית המיוחד לתפלה אלי, ככה יו"ד של אותותי ר"ל המיוחדות והמיועדות להיות אותות וראיות עלי (אויף מיך בעציהענדע בעווייזגרינדע) (עיין ברי"א בהבדל שבין אות ומופת, ואמר אות ומופת יאמר גם על הנעשה בדרך הטבעי, גם בזולת המנהג הטבעי, רק שהאות הוא ראיי' חלושה, ומופת הוא ראיי', חזקה). ולזה בכל התראה והתראה הודיע משה לפרעה תכלית המכוון בעונש המיועד לבוא עליו, שהוא להישירו אל אחת מדעות האמתיות הנוגעות אליו ית', פעם אמר למען תדע כי אני ה', פעם למען תדע כי אני ה' בקרב הארץ, ופעם למען תדע כי אין כמוני בכל הארץ; ויורנו לפי"ז במאמר אקשה, והרבתי, יושר משפט אלהי, כי התנהג עם פרעה וארצו בכל העונשים האלה כאשר יתנהג האדם עם בנו, וכעדות הכתוב ממדותיו ית' כי כאשר ייסר איש את בנו, ורחמיו על כל מעשיו, ואפילו בשעת עונש הרשעים, כאמרם חז"ל מעשי ידיו טבעו בים ואתם אומרים לפני שירה; ואחרי שידענו ממאמר פרעה מי ה' אשר אשמע בקולו, לא ידעתי את ה', הנה בזה כפר במציאות ית' וגם באפשרות המצאו, ואין האדם משועבד לשמוע את אשר יצוה עליו, כי אין מלכותו שולטת בעולם התחתון, לכן אמר וגם את ישראל לא אשלח, והיה מרצון אלהי המטיב לכל בריותיו, להביא את הכופרים האלה פרעה ועמו אל קשט דברי אמת, שיודו באמתיות האלה, ולכוונה זו לבדה באו כל המכות והעונשים עלי, לא להוציא על ידיהם את ישראל מתוכם, כי מבלעדי עונשים אלה היו הרבה דרכים לפניו ית' להוציאם חפשי, גם כבר הודיע הוא ית' למשה מקודם כי המכה האחרונה לבדה מכת בכורות היא מיועדת להוציא בה את ב"י לחירותם, וכעדות הכתוב ואמרת אל פרעה הנה אנכי הורג (לעיל ד') וע"ש רש"י מרבותינו; ואתה הקורא פקח עיניך וראה, אם נאמר כדעת המפרשים שמצד עצמו היה פרעה נותן אל לבו לשמוע בקול ה' ולשלוח ב"י חפשי, אבל הוא ית' נתן בו הכח וההתאמצות לסבול בו כל הצרות ולהעיז נגד פני עליון, הנה מלבד שהוא מתנגד למשפט אלהי, גם קרא צווח ואמר (לעיל ג' י"ט) ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים וגו' ולא ביד חזקה, שפשטות הדברים הם הודעה מפי ה' שמיאון פרעה וסרובו, מצד עצמו היתה ולא יד ה' עשתה זאת, אף גם זאת יהיה לדעה זו דברי המקראות שלפנינו מסורסים והפוכים, כי אם נאמר שהקשוי היתה סבה מצדו ית' למנוע ממנו בע"כ בחירת השמיעה, היה מן הראוי לחבר הסבה עם המסובב במאמר אחד ולומר, ואני אקשה את לב פרעה ולא ישמע אליכם, ולמה הפסיק ביניהם במאמר והרביתי:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף