עריכת הדף "
מלאכת שלמה/כלאים/ו
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==א== '''איזהו עריס.''' קשיא לי דלא הוזכר עריס בשום מקום במכלתין דקתני עליה איזהו עריס ונראה לפ' דקאי אסיפא דתנן בש"א מודדין ד"א מעיקר הגפנים וה"ק עריס מחלוקת ב"ש וב"ה ואיזהו עריס שנחלקו כו' הר"ש שירילי"ו ז"ל: בפי' ר"ע ז"ל וזו מקולי ב"ש וחומרי ב"ה ע"כ. אמר המלקט הוא פי' הר"ש והרא"ש ז"ל והדבר תלוי בגרסת הירושלמי וקשה דליתנייה בעדיות גבי קולי ב"ש וחומרי ב"ה והרמב"ם ז"ל משמע מתוך פירושו דב"ה לקולא וז"ל ואמר שב"ש דנין עליו כדין הכרם ואמרו שירחיק ד"א מעיקר הגפנים ואז יזרע מה שירצה מפני שעבודת הכרם ד"א. ובה"א שמדידת הד"א הוא מעיקר הגדר או החריץ אחר ששריגי אותם הגפנים מתפשטין עליו וכאילו הגדרות הם עיקרי אותם הגפנים ואם יהי' בין שרשי החמש גפנים ובין הגדרות אמה א' ימדוד ג' אמות מעיקר הגפנים ויזרע התבואה. ע"כ. ונראה שאפשר שיש טעות קצת בלשון הזה. ובחבורו חזר בו ממה שפי' כאן. ופי' כפי' הר"ש ז"ל. והראב"ד ז"ל השיגו. ופי' כפי' אשר פי' כאן הרמב"ם ז"ל. והכריח בכ"מ כפי' הר"ש ז"ל: '''טועין כל האומרים כן.''' בירוש' מפ' דלא פליג עליה דת"ק אלא במעוקם דאי בשורה מכוונת הא אפי' לגבי כרם מחשבי לה ב"ש בפ' קרחת לכרם גמור וכ"ש הכא דאיכא עריס דמשום עריס מודו ב"ה דבעי עבודת כרם. אלא במעוקם הוא דפליג עלייהו דס"ל כיון דמעוקם אין הגדר מחשיבו כ"כ לעשות שורה א' ככרם גמור אלא אם יש מן הגפנים ולגדר ד"א מקום פנוי מרחיק הזרע מן הגפנים ששה טפחים וזורע ג' אמות מפני שהוא חשוב מקום בפ"ע. אבל אם אין שם ד"א הכל אסור שהכל נקרא ע"ש העריס ובטל לגביה אע"פ שהגפנים רחוקים מן הכותל ג' אמות הכותל מחשיבו לאסור בינתיים משא"כ בגפן יחידית דבין כך ובין כך אין נותנין לה אלא עבודתה והשאר מותר אע"פ שהיא סמוכה לכותל. ועריס גופה אילו לא הי' שם גדר גבוה עשרה טפחים אע"פ שהי' שם גדר פחות מעשרה טפחים בין שהי' שם ד"א או פחות מד"א נותן לו כדי עבודתו ו"ט והשאר מותר מפני שהעריס והגדר גורמין את האיסור ואי קשיא א"כ מצינו גדר לאיסור ובעירובין פ' כל גגות מתמהינן עלה ולא מוכחי' מהכא תי' הראב"ד ז"ל במס' עדויות דהאיסור הזה אינו אלא גרמא שהגדר מחשיב הגפנים וחזינן לכל חדא מיניייהו כאילו הוו שתים אבל המחיצה אינה אוסרת כלל. נותנין לו עבודתו ו"ט. כדין גפן יחידית כדקתני סיפא ולית לי' לריב"ן חשיבותא דכרם. בעריס מעוקם אלא דבעי' מקום פנוי עד ד"א בין גפנים ולגדר כדי לזרוע בו דבציר מהכי בטיל ולא חשיב כל המקום אלא כששה טפחים דאפקורי מפקר לי'. הר"ש שירילי"ו ז"ל: בפי' ר"ע ז"ל. שאם יש ד"א מעיקר הגפנים לגדר שהן מודלות עליה וכו'. כתב ה"ר יהוסף ז"ל פי' זה אין נראה דהא הוי תחת הגפן או תחת העריס ואסור לזרוע שם אפי' בגפן יחידית אלא נראה דר' יוחנן לא דבר בעריס שהוא מודלה על הגדר וה"ק לא נזכר דין ד"א אלא לענין זה שאינם מודלות על הגדר וצ"ע בירוש' ע"כ: '''עוד''' בפי ר"ע ז"ל וריב"ן ור' יוסי אמרו דבר אחד. אמר המלקט וגם ר' ישמעאל דאמר בעדויות פ"ב גנה קטנה שהיא מוקפת עריס אם יש בה כמלא בוצר וסלו מכאן וכמלא בוצר וסלו מכאן פי' דהיינו ד"א מקום פנוי דאמה בוצר ואמה סלו אמה בוצר ואמה סלו תזרע ואם לאו לא תזרע ויש נוסחא בירוש' שכתוב בהדיא ר' יוסי דתנינן עריס שהוא יוצא מן הכותל מתוך הקרן וכלה נותנין לו עבודתו וזורע את המותר ר' יוסי אומר אם אין שם ד"א לא יביא זרע לשם והכין הוא מפורש בפי' הח' הר"ש שירילי"ו ז"ל והיא היא. ועוד בירוש' מסתברא ר' יוסי ור' ישמעאל יודון לריב"ן וריב"ן לא יודה לר' יוסי ור' ישמעאל. ר' יוסי יודה לר' ישמעאל ור' ישמעאל לא יודה לר' יוסי. ופי' הרש"ש ז"ל ר' יוסי ור' ישמעאל יודון לריב"ן דהא ר' ישמעאל מיירי שמפוזרים ה' גפנים לד' גדרים כדתנן גנה שהיא מוקפת ואפ"ה מצרף לי' לעריס כ"ש היכא שכל החמש גפנים נוטה נופן לגדר א' דבעינן ד"א מקום פנוי. ור' יוסי נמי הא לא הוי שיעור הגדר אלא ד' טפחים (ע' לק' בפרקין מ"ז בפירושו של הרש"ש ז"ל) והשאר אינם באותה הקרן ומצרף לי' לעריס וכ"ש במשנתינו אבל ריב"ן לא יודה לר' יוסי ור' ישמעאל מטעמא דאמרן. ר' יוסי יודה לר' ישמעאל דהא היכא דליכא צירוף גדר חשיב עריס. כ"ש היכא דאיכא. ור' ישמעאל לא יודה לר' יוסי מטעמא דאמרן. וכתבו הגאונים ז"ל דכל היכא דאמרי' ר' פלוני ור' פלוני כולהו סבירא להו לית הלכתא כחד מינייהו מפני שאע"פ שהולכים בשיטה א' אין כל דבריהם שוין ואין מודין זל"ז ולפי שאין מודין זל"ז ובכל חד מינייהו פליגי רבנן עליה הוי כל חד מינייהו יחיד ובטל במיעוטו. ובנין אב שבכולם שממנו למדו הגאונים ז"ל שאין הלכה כשיטה הוא בפ' איזהו נשך דאמרי' ודלמא רב עיליש טובל בציר הוה ואמר רב נחמן הלכה כר' יהודה והלכה כר' יוסי והלכה כרשב"ג א"ל שיטה איתמר דאי לא תימא הכי הלכה הלכה ל"ל לימא הלכה כר' יהודה דמקיל מכולהו אלא ש"מ שיטה איתמר. והתם נמי לא מודי אהדדי וכל כה"ג לית הלכתא כחד מינייהו. ואיכא מ"ד דכל היכא דאמרי' ר' פלוני ופלוני אמרו דבר אחד הן שוין בדבריהם לגמרי וכ"א מודה לדברי חברו וכה"ג לא חשיבא שיטה ואפשר דהוי הלכתא כוותייהו. ונראה בעיני דהך דהכא אליבא דכ"ע שיטה היא דהא בהדיא קא' דריב"נ לא יודה לכולהו ור' ישמעאל ל"ל דר' יוסי. וא"כ אע"ג דגרסי' בהך גמ' אמרו דבר אחד ר"ל כולהו ס"ל דבמעוקם מקום פנוי הוא דבעינן ותו לו אבל אין כל דבריהם שוין ואין מודים זל"ז הלכך הוי' לה שיטה עכ"ל ז"ל: '''רע"א שלשה.''' כ' הח' ה"ר משה פיזנטי ז"ל דאית דגרסי שלש בלא ה"א וקאי אמעיקר הגפנים ולגדר דאם יש ג' אמות נותנין לו עבודתו וזורע את המותר. וליתא כדמוכח בירוש' בפ' שאחר זה דבעבודת גפן פליגי דלר"ע ג' טפחים ע"כ. והם דברי הר"ש ז"ל וכתבתי לההוא ירושל' לק' ר"פ המבריך ע"ש:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף