עריכת הדף "
מזרחי/במדבר/ל
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ב == '''וידבר משה אל ראשי המטות חלק כבוד לנשיאים ללמדם תחלה ואח"כ לכל ישראל. ''' לקמן יליף מג"ש דזה הדבר זה הדבר משחוטי חוץ מה להלן לאהרן ולבניו ולכל ישראל אף כאן לאהרן ולבניו ולכל ישראל ואם כן פירוש אל ראשי המטות לבני ישראל אל ראשי המטות ולבני ישראל וא"כ עכ"ל שבא להודיענו שלמד לנשיאים תחלה ואחר כך לכל ישראל דאם לא כן ראשי המטות למה לי לכתוב קרא וידבר משה אל בני ישראל וראשי המטות בכלל אך מפני שכבר הוא אמור בקרא דוישובו אליו אהרן וכל הנשיאים בעדה וידבר משה אליהם ואחרי כן עשו כל בני ישראל דהתם בלימוד כל המצות קא מיירי ופר' נדרים נמי בכלל הוכרחו רז"ל לפ' חלוק הכבוד הזה להתרת נדרים ביחיד מומחה או בשלשה הדיוטות באם אינו ענין לחלוק כבוד דלימוד תנהו לחלוק כבוד דהתרת נדרים דראשי המטות שהם המומחין מתירין ביחיד וההדיוטות אינם מתירין אלא בשלשה דהשתא אתיא שפיר דליכא לאקשויי על שפירש תחלה חלק כבוד לנשיאים ללמדם תחלה ואח"כ לכל ישראל ובאחרונה חזר ופי' להתרת נדרים ביחיד מומחה ואם אין יחיד מומח' מפר בג' הדיוטות דהתרת נדרים בשניה' יחד חלוקו כבוד הן אלא שלא היה יכול לפרש מתחלה חלוק הכבוד הזה להתרת נדרים משום דפשוטו של מקרא בחלוק כבוד דלמוד קא מיירי ולפיכך הוכרח לפרש תחלה בחלוק כבוד דלמוד וא"כ באם אינו ענין בחלוק כבוד דהתרת נדרים אבל לא ידעתי היכן מצא זה לדרוש אותה באם אינו ענין והלא אין כל אדם רשאי לעשות זה חוץ מחכמי המשנה שכל דבריהם דברי קבלה אבל לא לשום אחד זולתם אפילו לגאונים הראשונ' וכ"ש לבאים אחריהם ומה שאמר יכול שלא נאמרה פרשה זו אלא לנשיאים בלבד נאמר כאן זה הדבר ונאמר בשחוטי חוץ זה הדבר מה להלן אהרן ולבניו ולכל ישר' אף זו נאמרה לכולן וכן מה שאמר שהפרת נדרים ביחיד מומחה ואם אין יחיד מומחה בג' הדיוטות כל זה בפרק יש נוחלין דתניא נאמר כאן זה הדבר ונאמר להלן זה הדבר מה כאן אהרן ובניו וכל ישר' אף להלן אהרן ובניו וכל ישראל ומה להלן ראשי המטות אף כאן ראשי המטות ובעי תלמודא למאי הלכתא לומר שהפרת נדרי' בג הדיוטות ופרשב"ם למאי הלכתא בעינן גבי נדר אהרן ובניו וכל ישראל לומר שהפרת נדרים בשלש הדיוטות דכתיב לא יחל דברו הוא אינו מוחל אבל אחרי' מתירין לו כגון ג' דהוו ב"ד כדאמרינן בסנהדרין אפי' לשמואל דאמר שני' שדנו דיניהם דין אלא שנקראין ב"ד חציף ה"מ בדיני ממונו' אבל למשרי אסור נדר לא סגי בפחות מג' ולהכי אהני ג"ש כאילו נכתב בנדרי' אהרן ובניו וכל ישראל לומר לך ששקולין כל ישר' להתיר נדרים ואפי' הדיוטות כאהרן ובניו ופריך תלמודא והא ראשי המטות כתיב דמשמע מומחין ולא הדיוטות וא"כ קרא דראשי המטות וג"ש דזה הדבר סתרן אהדדי ומשני כדאמר רב חסדא אמר ר' יוחנן ביחיד מומחה הכא נמי ביחיד מומחה פי' אי לאו קרא דראשי המטות דמשמע מומחין ולא הדיוטות ה"א דג"ש דזה הדבר דילפינן מיניה ששקולין כל ישראל אפי' הדיוטות שבהם להתרת נדרים כאהרן ובניו לכולהו מילי דהתרה הן שקולין בין לענין ההתרה בין לענין מנין המתירין שאלו ואלו בשלשה דהוו ב"ד השתא דכתיב קרא דראשי מטות דמשמע מומחין ולא הדיוטת עכ"ל דקרא דראשי המטות דמשמע מומחין ולא הדיוטות במנין המתירין קא מיירי שהמומחין מתירין ביחיד ולא ההדיוטות וג"ש דזה הדבר זה הדבר דמשמע ששקולין כל ישראל אפי' ההדיוטות כאהרן ובניו אינו אלא לענין ההתרה שגם ההדיוטות מתירין הנדרים כמו המומחין אלא שהמומחין מתירין ביחיד והדיוטות אינן מתירין אלא בשלשה והא דמשני תלמודא עלי' דלמאי הלכתא לומר שהפרת נדרים בשלשה הדיוטות אין כוונתם לומר אלא שהפרת נדרי' גם בהדיוטות אבל שיהא התרתם בשלשה לאו מהכא נפקא אלא מדסתרי אהדדי כדאמרן וא"ת והא מראשי המטות מומחין רבי' משמע ולא יחיד מומחה כבר תירץ רש"י ז"ל על זה ואמר דהא דכתיב ראשי בל' רבים ראשי דעלמא קאמר פי' דומיא דערבי פסחי' וא"ת אי משום דסתרן אהדדי מצינן נמי לאוקמי במומחה בשנים והדיוטות בשלשה או במומחה ביחיד והדיוטות בשנים י"ל דהדיוטות שנים ליכא למימר דלא גרע התר נדרים דאיסורא מממונא דהוי בשלשה דאפי' לשמואל דאמר שנים שדנו דיניהם דין הנ"מ בממונא אבל באיסורא לא ומומחה בשנים נמי ליכא למימר דבהדיא כתיב קרא בצדק תשפוט עמיתך מכאן שהמומחה דן ביחיד כדאיתא בפ"ק דסנהדרין אבל יש בזה גמגום דדילמא ה"מ בממונא דמיירי ביה קרא בצדק תשפוט עמיתך אבל באיסורא לא סגי בחד אבל ריב"ם כתב דהא דהדיוטות בשלשה מקרא דראשי המטות הוא דמפיק לה דמדכתיב ראשי משמע שנים ואין ב"ד שקול ומוסיפי' עליהם עוד אחד ובתוספות דחו את דבריו ואמרו אדרבה מראשי המטות דרשינן יחיד מומחה וכתב ראשי ל' רבים לראשי דעלמא והכי נדרוש מיניה דבעינן שלשה אבל ר"י פי' דהא דהדיוטות בשלש' בלאו קרא ידעינן לה דמומחה ביחיד מכלל דהדיוטות לא סגי בחד ובעינן שנים ואין ב"ד שקול מוסיפין עליהם עוד א': '''יכול לא נאמרה פרשה זו אלא לנשיאים בלבד. ''' ופירש לבני ישראל בעבור בני ישראל שלמד משה לראשי המטות כל דיני הנדרים והשבועות כדי ללמדם הם לבני ישראל אבל לא שמשה עצמו למד לכלן ותימה היכי תיסק אדעתין כהאי גונא והלא מקרא דוישובו אליו אהרן וגומר ואחרי כן נגשו כל בני ישראל למדנו שכל התור' כלה מפי משה רבינו שמעוה שלמד תחלה לנשיאים ואח"כ לכל בני ישר' כדלעיל וכן שנו חז"ל בברייתא בערובין והביאה רש"י ז"ל בסוף כי תשא כיצ' סדר משנה משה הי' לומד מפי הגבור' וכו' נכנסו זקנים שנה להם פרקן נסתלקו זקנים ישבו לצדדין נכנסו כל העם ושנה להם פרקן ועוד הא דבעי תלמודא למאי הלכתא ומשני לומר שהפרת נדרים בג' הדיוטות משמע שכל התורה כולה מפיו של משה שמעוה דאל"כ אדמשני לומר שהפרת נדרי' בג' הדיוטות ה"ל לשנויי לומר שכל ישראל שמעוה מפיו של משה רבינו עליו השלום ולא שלמדה לנשיאים והנשיאים חזרו ולמדוה לשאר כל ישראל ושמא י"ל שלולא הג"ש ה"א נמי שכל הפרשיות מפיו של משה רבינו שמעום אבל הפרשה הזאת שהוא התרת הנדרים והשבועות וצריך שיהיו ממונים על ישראל שיהיו מורים להם איזה מהם יכולין להתיר ואיזה מהם אינם יכולין להתיר לא הוצרך משה ללמדה לכל ישראל אלא די לנשיאים שיהיו המורים להם השתא דאתיא גזרה שוה למדנו שהפרשה הזאת לכלם נאמרה ולא לנשיאים בלבד אך קשה אם כן הא דבעי תלמודא למאי הלכתא אמאי קא משני לומר שהפרת נדרים בג' הדיוטות ה"ל לשנויי ללמד שלכלן נאמרה פרשה זו ולא לנשיאים בלבד וי"ל דהא דבעי למאי הלכתא אינו רוצה לומר מה למדנו מג"ש זו דודאי מגזרה שוה זו למדנו שלכלן נאמרה ולא לנשיאים בלבד אלא הכי פירושא למאי הלכתא באה הגזרה שוה ללמד שכמו שנאמרה פרשת שחוטי חוץ לאהרן ולבניו ולכל ישראל אף פרשת נדרים נאמרה לאהרן ולבניו ולכל ישראל בלאו גזרה שוה נמי לכתוב קרא סתם וידבר משה אל בני ישראל שגם אהרן ובניו בכלל ומשני לומר שהפרת נדרים בג' הדיוטות פיר' ששקולין כל ישראל אפילו ההדיוטות להתיר נדרים כאהרן ובניו שהם המומחין אם כן אהני גזירה שוה לאשוויי הדיוטות למומחין לענין ההתרה ואהני קרא דראשי המטות דמשמע דוקא מומחין ולא הדיוטות לענין המתירין דדי ביחיד מומחה כראשי המטות דוקא אבל ההדיוטות בשלשה נמצא שמפני סתירת הגזירה שוה לראשי המעות צ"ל הדיוטות מצד א' הן שקולין ושוין למומחין ומצד אחד הן מוחלקין מהמומחין וחלוק ההדיוטות מן המומחין למנין המתירין שהמומחין ביחיד והדיוטות בשלשה והשוואת הדיוטו' למומחין לענין ההתרה שאלו ואלו יכולים להתיר: '''זה הדבר משה נתנבא בכה אמר וכל הנביאים נתנבאו בכה אמר מוסף עליהם משה שנתנבא בלשון זה הדבר. ''' בספרי מלת כה מורה על מכוון הענין ומלת זה מורה על הענין הרמוז בעינו ומפני שכל הנביאים לא נתנבאו רק באספקלריאה שאינה מאירה ואין בם יכולת לקבל רק המכוון מן הענין שהראוי להם הוכרחו להזכיר בלשונם כה אמר יי' שפירושו המכוון מדבריו לא הדברים בעינם ומשה רבינו ע"ה בעבור שנבואתו היתה על ידי האספקלריאה המאירה והיה בו כח לקבל מה שהראו לו בעינו כפי מה שהוא הוזכיר בלשונו זה הדבר שפירושו זה הדבר בעינו מבלתי שום שינוי כלל ומפני שמשה רבינו בתחלת נבואתו עדיין לא עלה אל המדרגה שזכה בה באחרונה הוכרח גם הוא להזכי' בלשונו כה אמר יי' בהרבה מקומות ומשזכה באספקלריאה המאירה שוב לא הזכיר בלשונו רק זה הדבר וזה שאמרו משה נתנבא בכה אמר רוצה לומר בתחלת נבואתו וכל הנביאים בכה אמר ר"ל תמיד מוסף עליהם משה שנתנב' בלשון זה הדבר ר"ל משזכה באספקלריא' המאירה ואילך: '''ד"א זה הדבר מיעוט הוא שהחכ' בלשון התרה והבעל בלשון הפרה כלשון הכתוב כאן ואם חלפו אינו מופר ואינו מותר. ''' בספרי ובפרק יש נוחלין ופרשב"ם חכם מתיר בלשון מותר לך כדכתיב לא יחל דברו הוא אינו מוחל אבל אחרים מוחלין לו ולשון התר משמע להו לרבנן מלא יחל דברו וטעם יש לדבר לפי שהחכם אינו מתיר ביום שומעו כמו הבעל בלא טענה אלא על ידי שמוצא לו חרטה עוקר את הנדר מעיקרו הילכך לא שייך ביה לשון הפרה אלא לשון התרה שמתיר לו איסור על ידי הוראה וטענה גמורה אבל בעל מפר לאשתו ביום שומעו בלא חרטה מגזירת הכתוב כמו הפרו את בריתו כל דבר קיים הנעקר ומתבטל בלא טעם קרוי הפרה ואין חכם מפר שאם אמר מופר לך לא אמר כלום דהכי משמע זה הדבר כמו שכתוב בפרשה מעכב לזה לשון התרה ולזה לשון הפרה והכי אמרינן בהדיא בנדרים בפרק נערה המאורסה אמר רבי יוחנן חכם שאמר בלשון בעל ובעל שאמר בלשון חכם לא אמר כלום דתניא זה הדבר חכם מתיר ואין בעל מתיר שיכול וכו' ותניא אידך בעל מפר ואין חכם מפר שיכול וכו' ואם תאמר כיון דזה הדבר דשחוטי חוץ ודנדרים אצטריכו להו למיעוטא היכי מצינו למדרש להו לג"ש כדלעיל כבר תרצו התוספות בזה דאף על גב דאצטריכו להו למיעוטא דרשינהו נמי לגזרה שוה כיון דליכא למפרך בהו מידי והא דבעינן מופנה לג"ש היינו היכא דאיכא למפרך בה מידי אין למדין ואין משיבין אבל מה שדרשו עוד במלת זה שכל הנביאים נתנבאו בכה אמר ומוסף עליהם משה שנתנבא בזה הדבר צריך לומר דמאן דדריש הא לא דריש הא תדע שהרי בפ' יש נוחלין בעי תלמודא ולב"ש דאמרי אין שאלה במקדש האי זה מאי עבדי ליה ומשני זה דשחוטי חוץ מיבעי ליה על השוחט הוא חייב ולא על המולק וזה דראשי המעות לחכם מתיר ואין בעל מתיר בעל מפר ואין חכם מפר ואלו אידך דרשא דכל הנביאים נתנבאו בכה אמר ומוסף עליהם משה שנתנבא בזה הדבר לא הוזכרה כלל אי נמי הך דרשא דמוסף עליהם משה שנתנבא בזה הדבר לא בעיא קרא יתירא דאפילו את"ל דזה הדבר אצטריכא ליה לגופיה או למיעוטא או לג"ש סוף סוף שמעינן מינה שפיר דנתנבא משה בזה הדבר שהוא מוסף מכל הנביאים שלא נתנבאו אלא בכה אמר וכן נראה גם מלשון ספרי שלפנינו שמביא שתי הדרשו' הללו בלא ד"א ואם תאמר מהי תיתי לרבויי הפרה לחכם והתרה לבעל דאצטריך קרא למעוטינהו יש לומר מקל וחומר ומה החכם שאינו מפר מתיר הבעל שמפר אינו דין שמתיר הבעל שאינו מתיר מפר החכם שמתיר אינו דין שמפר תלמוד לומר זה הדבר למעט בהפרה דוקא והחכם בהתרה דוקא ואף על גב דאכתי לא שמעינן שהבעל בהפרה דוקא ולחכם בהתרה דוקא וליכא למדרש ק"ו יש לומר דה"ק אי מצית למילף מדוכתא אחרינ' שהבעל בהפרה דוקא ולא בהתרה או שהחכם בהתרה דוקא ולא בהפרה הוא מקל וחומר שהחכם מפר או שהבעל מתיר דכה"ג תרצו התוספות בפ"ק דחולין גבי הכשר בתורין פסול בבני יונה עיין שם:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף