עריכת הדף "
קרבן העדה/ביצה/ב/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|לא}} יבשל בתחלה.''' להיות תחלת בישולו ועיקרו לשום שבת אלא לשום י"ט יהא תחלת בישולו ומה שמותיר יהא לשבת: '''{{עוגן1|ועושה}} תבשיל מעי"ט.''' לשם עירובי תבשילין: '''{{עוגן1|אכלו}} או שאבד.''' אותו תבשיל שבישל בערב שבת קודם שבישל צרכי שבת: '''{{עוגן1|סומך}} עליו.''' לבשל בשבילו לצורך שבת: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|את}} אשר תאפו אפו.''' ה"ל למכתב היום אפו ובשלו אלא רמז הוא שיש לך יום ששי שאין אופין לצורך מחר כולה קרא מיותר. ל"א דהא כבר א"ל מצות שבת והזהיר על המלאכה למה ליה למיהדר ולהזהיר' על האפייה והבישול ופירוש זה נראה עיקר בסוגיין כדמוכח בסמוך: '''{{עוגן1|על}} האפוי.''' בחמישי בשבת: '''{{עוגן1|אופין}}.''' פת: '''{{עוגן1|ומבשלין}}.''' תבשיל: '''{{עוגן1|מ"ט}} דר"י וכו' ואת אשר תבשלו בשלו.''' וא"ו מוסיף על עניין הראשון לומר דאף מבשלין על האפייה וכן אופין על הבישול: '''{{עוגן1|אתיא}}.''' הא דר' ליעזר כמאן דאמר במרה ניתנה שבת לכך אייתר ליה הך קרא דאשר תאפו וגו' הנאמר באלוש: '''{{עוגן1|ברם}}.''' אלא למאן דאמר באלוש ניתנה שבת והך קרא נמי נאמר באלוש איכא למימר דזהו אזהרה ראשונה שהזהיר על איסור אפיי' ובישול בשבת והא דהזהיר על אפיי' והבישול ולא אשאר מלאכות י"ל לפי שאלו מלאכות הנצרכין ביותר לבני אדם לכך הוצרך לפרטם: '''{{עוגן1|עומדין}} באלוש ומזהירין באלוש.''' בניחותא וכדפרישית: '''{{עוגן1|ופריך}} איתא חמי.''' בוא וראה מן התור' אסור לבשל מי"ט לשבת ורבנן התירו ע"י עירוב תבשילין: '''{{עוגן1|בדין}} היה.''' מדאורייתא שיהו אופין ומבשלין מי"ט לשבת וקרא אסמכתא בעלמא אלא שחכמים אסרו שאם יתירו לבשל מי"ט לשבת אף הוא יבשל מי"ט לחול וזה אסור מדאורייתא דכתיב והכינו את אשר יביאו: '''{{עוגן1|ופריך}} איתא חמי.''' בוא וראה חכמים התירו להיות מציעין המטות מיום טוב לשבת ולא חשו שיבואו להציע מיום טוב לחול ולענין אפיי' ובישול חששו: '''{{עוגן1|שכן}} מציעין מלילי שבת לשבת.''' ולא יבואו לזלזולי בכבוד יום טוב: '''{{עוגן1|ויאפו}} וכו'.''' ואיך יתירו לאפות או לבשל לכתחלה מיום טוב לשבת שהרי אין אופין מלילי שבת לשבת שהרי אפיי' אחת מאב מלאכות היא: '''{{עוגן1|ובלבד}} שלא יערים.''' אמתני' קאי דתנן אבל מבשל הוא לי"ט ואם הותיר הותיר לשבת וקאמר רב ובלבד שלא יערים לאחר שבישל לומר עוד אני צריך להזמין אורחים ויבשל תבשילין אחרים ויותירם לשבת אבל בקדרה אחת אפי' לחול שרי: '''{{עוגן1|ה"ג}} מתני' דלא כרשב"א.''' וה"פ דתני אבל מבשל הוא לי"ט ואם הותיר הותיר לשבת ולא תני אפיי' ש"מ דסבר דאפיי' אסורה אלא כדי צורך י"ט ולא יותר: '''{{עוגן1|ה"ג}} יש כאן טעות הדפוס דתיבות אלו כולה קרא מיותר שייך אח"כ אחר תיבת ל"א.''' אין עושין מי"ט למוצאי י"ט אבל ממלאה וכו'. וכ"ה בתוספתא בפרקין: '''{{עוגן1|ממלאה}} היא אשה וכו'.''' דבחד טרחא סגי וכן בקומקום לגבי מילוי: '''{{עוגן1|אבל}} פת.''' כל ככר וככר צריך אפיי' ורדיי' לעצמו: '''{{עוגן1|בזמן}} שהתנור מלא.''' בשעה שהתנור מלא שתנוריהם היו קטנים ומדביקים פת בדפנות ומתוך שהוא מלא מתמעט חללו ואין מקום לחמימותו להתפשט והפת נאפה יפה: '''{{עוגן1|לטיבראי}}.''' לאנשי טברי': '''{{עוגן1|היה}} דורש להם.''' שהלכה כרשב"א ואם עשה אין אוסרין הפת וגם אין מורין כן והם סברו דעבדינן עובדא כרשב"א: '''{{עוגן1|אית}} וכו'.''' איכא דאמרי למעשה דרש תחלה חזרו ושאלו ליה ודריש להו להלכה כרשב"א ולא למעשה וחזר ודרש להו סתם הלכה כרשב"א ולא ידעינן אם למעשה או להלכה דרש: '''{{עוגן1|צריך}} לומר.''' כשהוא מערב עירוב תבשילין בהדין יהא שרי לאפויי וכו' עלי וכל מי שלא עירב שיהא יוצא בעירוב זה: '''{{עוגן1|במזכה}} להן משלו.''' שהוא נותן קמחו לאחרים במתנה: '''{{עוגן1|די}} לא כן.''' דאל"כ הרי הוא כשלו ואסור בו: '''{{עוגן1|רב}} הונא אמר.''' אף מחמם לו חמין: '''{{עוגן1|שהדיר}} את בנו לת"ת.''' אב הדיר את בנו שלא יהנה ממלאכתו ומשימושו כדי שיהא פנוי לת"ת: '''{{עוגן1|והתיר}} למלאות מים וכו'.''' דדברים אלו אינן בכלל מלאכה א"כ ה"נ גבי עירובי תבשילין מותרין אלו מלאכות דלא אסרוהו חכמים: '''{{עוגן1|אנשינן}} מערבה.''' שכחנו לערב עירוב תבשילין: '''{{עוגן1|אמר}}.''' להו איכא הכא מאכל עדשים שנשתיירו מעי"ט מותר לסמוך עלייהו משום עירוב תבשילין: '''{{עוגן1|ופריך}} הדא אמרה.''' שמעינן מכאן דאפי' תבשיל אחד סגי וזהו דלא כרשב"א דבסמוך: '''{{עוגן1|ומשני}} אית הוה.''' בעדשים תרדין והן שני תבשילין: '''{{עוגן1|ופריך}} הדא אמרה אע"פ שאין בהן כזית.''' דסתמא קאמר אית הכא טלופחין דמשמע דבכל דהו סגי: '''{{עוגן1|ומשני}} אית הוה.''' בהן כשיעור כזית וה"ק אם נשתיירו עדשים כשיעור: '''{{עוגן1|ופריך}} הדא אמרה אינו צריך להתנות.''' על עירוב תבשילי' מעי"ט אלא כל שיש לו תבשיל שנתבשל מעי"ט סומך עליו דהא ר"ח סמך על העדשים שנשתיירו בקדרה אע"פ שלא התנו עליהן מעי"ט שיהיו לעירוב תבשילין: '''{{עוגן1|תנאי}} היה לו לר"ח הגדול.''' מעי"ט על כל מה שימצא בביתו מבושל מעיו"ט שהוא יהי' לעירוב תבשילין א"נ שידע בודאי שימצא בביתו דבר מה שנתבשל מעי"ט: '''{{עוגן1|שהן}} שני תבשילין.''' כלומר שצריך שני תבשילין: '''{{עוגן1|על}} מה נחלקו על הדג וביצה שעליו שבש"א שהן כתבשיל אחד.''' הואיל ומחובר בו: '''{{עוגן1|שאם}} פרפר ביצה.''' מבושל ונתן לתוכו דלחודיה קאי שהן שני תבשילין: '''{{עוגן1|קפלוט}}.''' כרתי: '''{{עוגן1|והלכה}} כדברי התלמיד.''' כדברי תנא דמתניתין וכב"ה ונראה דרבי תלמידו דרשב"א הוה: '''{{עוגן1|ופריך}} לית הדא.''' וכי אין שמעתתא דרב פליגי על רבי יוחנן דאמר לעיל שאומר על עירוב תבשילין שעושה שיהיה עלי ועל מי שלא עירב ואס"ד דבעינן כזית א"כ בעינן כזית לכל א' ואיך אפשר שיערב כל כך דלמא איכא רבים שלא עירבו ולא מהני לשום א' מהן: ה"ג דרבי יוחנן אמר וכו' : '''{{עוגן1|מתניתא}}.''' ברייתא דבסמוך מסייעא לרבי יוחנן. דלא בעי כזית: '''{{עוגן1|עירוב}}.''' תבשילין בין בתחלה בין בסוף שנאבד מקצתו א"צ שיעור משא"כ עירובי חצירות בתחלתו בעי שיעור כדתנן בעירובין פרק חלון: '''{{עוגן1|לא}} בחצירות.''' לטלטל מחר דנראה כמתקן: '''{{עוגן1|דבר}} שהוא מותר לו.''' בו ביום דאין איסור טלטול חצירות בי"ט ואין כח בידך לאסור לו לתקן דבר כזה על יום המחרת: '''{{עוגן1|דבר}} שהוא אסור לו.''' שאף בי"ט אסור לצאת חוץ לתחום: '''{{עוגן1|אית}} תניי.''' איכא תנאי דמחליפין דחכמים אוסרין אפילו בעירובי חצירות: '''{{עוגן1|הואיל}}.''' ואיכא תנאים דמחליפין צריכין אנו לחוש לדבריהם ולאסור אף עירובי חצירות: '''{{עוגן1|מאן}} דעביד טבאות.''' מי שהוא רוצה לעשות הטוב והישר מערב אף עירובי תצירות מערב י"ט: '''{{עוגן1|הדא}} דאת אמר.''' שאסור לעשות עירובי חצירות בי"ט בשלא עשה עירוב תבשילין מערב י"ט אבל אם עשה ע"ת מעי"ט מותר לסמוך עליו ולעשות עירובי חצירות בי"ט: '''{{עוגן1|בעי}}.''' פריך אהא דרבי יודן וכי עירוב תבשילין הן כמחיצות דנסמוך עליו להתיר חצירות בשבת: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף