עריכת הדף "
עץ יוסף על שיר השירים רבה/ג/ו/ה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''היו בקיאין במעשה לחם הפנים.''' בלישתו ותמונתו שהיה כמין תיבה פרוצה, או כמין ספינה רוקדת כדאיתא במנחות {{ממ|צד, ב}} ובאפייתו וברדייתו מן התנור: '''ואופין מבחוץ.''' שלא היו יודעים לרדות מן התנור שלא יהא נשבר לפי שהיה עשוי כמין תיבה פרוצה או כמין ספינה רוקדת, והיו יראים לדבק מבפנים לתנור ואפו אותו מבחוץ: '''ויש אומרים שהיתה מעפשת.''' דכל שנאפת מבפנים נאפת היטיב ונשמרת מהעפוש טפי. כתב הריטב"א ז"ל יש שפירשו דהא בזמן שלא היו עושין רצונו של מקום ולא היה נס בלחם הפנים להיותו חם כיום הלקחו, ואחרים פירשו דאפילו היה הנס קיים, מה שהיה אפשר לעשות ולתקן בידי אדם לא היה הקדוש ברוך הוא רוצה לתקן בנס, אי אפשר שלא לסמוך על הנס, דכי האי גונא לא היו סומכים על הנס שלא אירע קרי לכהן גדול ביום הכיפורים כדאיתא בריש יומא: '''כל פעל ה' למענהו.''' פירוש לכבודו, שאין זה כבודו שלחם שולחנו תהיה מתעפשת: '''נוטלין בכל יום.''' מתרומת הלשכה: '''חוץ משל בית קמצר.''' מפורש בפרק שלישי דיומא {{ממ|לח, ב}} שהיו בקיאין בכתב, שהיו תופסין ארבע קולמסין בין חמשה אצבעותיהם והיו כותבין שם של הויה ברוך הוא בבת אחת: '''שלא מצאו תשובה על מה שלא רצו ללמד.''' דליכא למימר כדי שלא ילמדו לכתוב כן לעבודה זרה, דמה איכפת להו למכתב כל האותיות בבת אחת, אבל בכתיבת השם הקדוש נראה דניחא שיהיה כולו נכתב בבת אחת שלא יהיה רגע שיהיה השם חסר, ועוד שזה רמז לענין היחוד השלם וסלוק השנוי משמו יתברך: '''על הראשונים נאמר כו'.''' פירוש על בית אבטינס ובית גרמו, שלפי שנתנו טעם לדבריהם לא נענשו, ואף שמתחלה חשדו אותם שאומרים שקר, מכל מקום אחרי זה הכירו שכוונתם היה לשם שמים כדאיתא לעיל סוף סימן ז': '''ועל אלו.''' פירוש על בן קמצר נאמר ושם רשעים ירקב, ופירשו בגמרא דלא מסקינן בשמייהו: '''מכאן אמר בן עזאי.''' ממעשה בית גרמו ובית אבטינס שבקשו חכמים לדחותן ממקומן ולא יכלו: '''משלך יתנו לך.''' כלומר לא משלהם הוא המתנה אלא מזונות קצובים לך מן השמים: '''ובשמך יקראוך כו'.''' פירוש לא ידאג אדם לומר פלוני יקפח פרנסתי כי על כרחם בשמך יקראוך לבוא ולשוב במקומך, או פירושו בשמך יקראוך שמותר לאדם לקרוא לבנו על שמם דלאו רשעים נינהו, ובמקומך יושיבוך שהחזירום חכמים למקומם, או פירושו ובמקומך יושיבוך שגם לעתיד במקומם יושיבום שעתיד הקדוש ברוך הוא להחזיר אותם לגדולתם: '''ואין אדם נוגע כו'.''' דהיינו אותן האומנים שהביאו לא היה בידם ליגע במה שמוכן לחבריהם, וסיים דכהאי גונא אין מלכות נוגעת כו': '''ואין מלכות נוגעת כו'.''' כדאיתא בתנחומא סדר ואתחנן {{ממ|סימן ו}} שאמר ה' למשה עד עכשיו היה חלקך לשרת לפני, ועכשיו הגיע חלקו של יהושע תלמידך, ובפרק שני דשבת {{ממ|ל, א}} אמר ה' לדוד כבר הגיע מלכות שלמה בנך ואין מלכות נוגעת כו': <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף