פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
שאלות חזרה/פסחים/נב
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== דף נב == {{פרטים נגללים|{{גופן|3||הבקי בקביעות הירח האם חייב לנהוג יו"ט שני של גלויות?}}|{{גופן|2||ביישוב כן ובמדבר לא.}}}} ---- {{פרטים נגללים|{{גופן|3||כיצד העניש רב יוסף את מי שחילל יו"ט שני של גלויות ומדוע בחר בעונש זה?}}|{{גופן|2||י"א - נידהו, ולא הלקהו כיון שנידוי עדיף על מלקות. י"א הלקהו - ולא נידוהו מפני כבוד התורה.}}}} ---- {{פרטים נגללים|{{גופן|3||לדעת רבי יהודה א"ל צא והבא לך אף אתה, במה נחלקו ר"י ורבנן (6 הצעות בגמרא)?}}|{{גופן|2||1. מוליך פירות ממקום שלא כלו למקום שכלו, לת"ק - חייב, לר"י - פטור (דחייה: ר"י לא חולק על הדין שנותנין עליו חומרי מקום שיצא משם). {{ש}}2. מוליך ממקום שלא כלו למקום שלא כלו, ועתה שמע שכלה במקום הראשון, לת"ק - חייב, לר"י - פטור (דחייה: קיי"ל שר"י לחומרא). {{ש}}3. אותו מקרה, אלא שלת"ק - פטור, ולר"י - חייב. {{ש}}4. מוליך ממקום שלא כלו למקום שכלו וחזר למקום שלא כלו, לת"ק פטור ולר"י חייב (דחייה: וכי היותם על גב החמור באותו מקום קלטם וחייבם בביעור). {{ש}}5. שלשה כבשין בחבית אחת, לת"ק - פטור עד שיכלה האחרון, לר"י - כל מין לפי זמן ביעורו. {{ש}}ט. תמרים שכלו בין הכיפין אך קיימים בין השיצין, לת"ק - עדיין פטור, לר"י - כבר חייב לבער.}}}} ---- {{פרטים נגללים|{{גופן|3||מה דין כובש 3 מיני כבשין לענין ביעור?}}|{{גופן|2||מחלוקת: א. לפי הראשון. ב. לפי האחרון ג. כל מין לפי זמנו.}}}} ---- {{פרטים נגללים|{{גופן|3||מה קובע את זמן הביעור ומנין?}}|{{גופן|2||ולבהמתך ולחיה אשר בארצך, כלה לחיה מן השדה כלה לבהמתך מן הבית, ובארצך דווקא וקי"ל שלש ארצות לביעור יהודה וגליל ועבר הירדן שחיות שכאן אינם גדילות על פירות בשאר מקומות.}}}} ---- {{פרטים נגללים|{{גופן|3||היכן מבערים פירות שביעית ומנין?}}|{{גופן|2||מחלוקת אם צריך לחזור ולבערם בא"י (והסובר שצריך לומד זאת מבארצך, או מדלא כתיב בארץ או מ"אשר") להלכה נחלקו אמוראים בדעת רבי אבהו והמדייק יותר התיר בחו"ל.}}}} ---- {{פרטים נגללים|{{גופן|3||כיצד קץ ר' אילעאי כפניות בשביעית ולא חשש לאיסור לאכלה ולא להפסד (2 אפשרויות)?}}|{{גופן|2||1. אינם פירות, ואף שרב נחמן נקט שהם פירות (לענין לאסור על השומר שלהם מדין ערלה) היינו כדעת רבי יוסי שסמדר אסור אך חכמים חולקים על זה וסוברים שרק בוסר אסור (דחייה: כל המחלוקת רק בענבים ואילו בתמרים חכמים מודים שמשיצאו חשובים פרי). 2. מדובר בדקל זכר שבלאו הכי פירותיו אינם גדלים יותר.}}}} ---- <noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)