פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
מעשה רקח/כלאים/ט
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יא == '''בהמת פסולי המוקדשין וכו'.''' טעם רבינו מבואר דמדכתיב בהך קרא ואם כל בהמה טמאה הרי דינה כדין בהמה טמאה גמורה וגם לענין החרישה וכו' ועיין עוד בשו"ת הרדב"ז שנדפסו מחדש סי' פ"ה אך למ"ש מרן ז"ל להשגת הראב"ד ז"ל דדברי רבינו כפירוש רש"י והראב"ד כרבינו תם ע"כ הנה רש"י ז"ל במכות דף כ"ב פירש דתורת חולין ותורת קדשים יש עליו ותמה ז"ל דמנ"ל דחולין וקדשים הוו כלאים זה בזה ע"כ ואין זה דעת רבינו כלל דהוא ז"ל לא תלה הכלאים אלא להיותן טהורה עם טמאה ור"ת ג"כ אינו נראה כפי' הראב"ד שהרי פי' שם הטעם משום דכתיב כצבי וכאיל שהם שני מינין ואין זה כדעת הראב"ד אלא מפני שהם חיה עם בהמה כמבואר. אכן כדי ליישב דברי מרן ז"ל נ"ל דכוונתו לומר שהדיעות הם קרובים ותמיהת רש"י ז"ל תתורץ בדברי רבינו דבזה דוקא הוא דקפדינן אקדש וחולין מפני שהכתוב קראה טמאה. '''שוב ''' ראיתי להמל"מ ז"ל שנתקשה בדברי מרן אלו ופי' דעת רבינו דקודם פדיון קאמר דלוקה אכן אחר שנפדה אין בו אלא איסור בעלמא כמ"ש פ"א דהלכות מעילה דאסור להרביע בבכור או בפסולי המוקדשין עיי"ש. ולענ"ד איני רואה הכרח חותך לזה דאם קודם שנפדה קאמר רבינו היכי קרי ליה הכא חול ואי משום שהומם מ"מ הקדושה שבו לא פקעה בהכי מכ"ש דאפי' אחר שנפדה אסר רבינו הגיזה והעבודה שם ומשמע דמדאורייתא קאמר שהרי כתב שם אבל המקדיש בעלת מום קבוע למזבח אינה אסורה בגיזה ועבודה אלא מדבריהם מכלל דעד השתא מדין תורה קאמר והרב כתב שם דמאי דאסור בגיזה ועבודה לא חשיב קדושה ולא זכיתי להבינו שאם אינה חשובה קדושה למה מועל בה מדין תורה. לכך יותר נראה לענ"ד לומר דודאי אחר שנפדית קאמר רבינו דלוקה דאז הוי כקדש וחול מעורבין זה בזה אמנם קודם שנפדית הרי היא בקדושתה הראשונה אלא שמקודם היתה ראויה למזבח ואחר שהוממה היא לבדק הבית וקדושתה לענין גיזה ועבודה וכו' הרי היא כמו שהיתה. וההיא שכתב רבינו דאסור להרביע בבכור ובפסולי המוקדשין איירי או בכולל בין קודם פדיון בין אחריו ומלבד איסור הכלאים ניתוסף בו איסור עבודה בקדשים לענין מעילה או איירי בקודם שנפדו דוקא דאין שייך בו כלאים כאמור אלא משום עבודה בקדשים ומאי דנקט לשון איסור הוא מפני שהעתיק דברי הברייתא דמועד קטן דף י"ב דקתני אין מרביעין בבכור ולא בפסולי המוקדשין ע"כ ולעולם שהכל לפי דינו ומרן ז"ל שם לא זכר מזאת הברייתא והבין שרבינו הוציא אותו דין מההיא דמכות שהיא דינו של רבינו כאן ומכח זה הקשה על רבינו דלמה לא כתב שלוקה ולחלוקא דבכור לא ציין מהיכן הוציאה רבינו והדבר ברור כשמש עד שראיתי להמל"מ שם שכתב כן אלא שהאריך ללא צורך כמבואר. '''גם ''' ראיתי להמל"מ ז"ל כאן שנתקשה בדברי הראב"ד ז"ל דלמה לא השיג על רבינו בעיקר הדין שכתב לעיל הל' ז' דדין כלאים אינו נוהג אלא בטהורה והניחו בצ"ע עיי"ש. ולענ"ד י"ל דלעולם גם בעיקר הדין הוא חולק על רבינו אלא דלעיל לא ראה מקום להשיגו מפני שרבינו יצק יסודתו בפסוק שאמר בפי' שור וחמור והמשנה דכלאים כבר ביארה ז"ל לפי דעתו כנ"ל משא"כ בהא דפסולי המוקדשין דאין לנו שום ביאור לומר דטעם הדבר הוא מפני היותה כטמאה כאן מצא מקום להשיג מכ"ש דממילא יפול כל הדין לדעת הראב"ד ז"ל וכן זכיתי ומצאתי להרדב"ז ז"ל שנדפס מחדש בסי' רפ"ט שכתב בפשיטות שהראב"ד השיג על רבינו בעיקר הדין עיי"ש. ואנו לא מצאנו כי אם זאת ההשגה ודו"ק: {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}} {{שולי הגליון}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם