פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
נאד של דמעות/א/א
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==ה == '''ועל''' שאלתם זאת השיב להם ריב"ז תשובה נמרצה וא"ל "אלו לפני מלך בו"ד היו מוליכין אותי, שהיום כאן ומחר בקבר, שאם כועס עלי אין כעסו כעס עולם, ואם אוסרני אין איסורו איסור עולם, ואם ממיתני אין מיתתו מיתת עולם, ואני יכול לפייסו בדברים ולשחדו בממון, אעפי"כ הייתי בוכה, ועכשיו שמוליכין אותי לפני ממההקב"ה. שהוא חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים, שאם כועס עלי כעסו כעס עולם, ואם אוסרני איסורו איסור עולם, ואם ממיתני מיתתו מיתת עולם, ואיני יכול לפייסו בדברים ולא לשחדו בממון, ולא עוד אלא שיש לפני שני דרכים אחת של ג"ע ואחת של גיהנם, ואיני יודע באיזו מוליכין אותי ולא אבכה?". וכלל תשובתו היא, שבא לבאר להם שלא מן המות הוא מפחד ובוכה, רק שחושב, שעוד לא יצא ידי חובתו, והמעיט במעשים בעת שהולך בדרך רחוקה כזאת, שאולי עוד זוודא קלילא. ואולם עם כל ברירות התשובה הזאת, יש להתפלא על סיום דבריו של "ולא עוד אלא שיש לפני שני דרכים" כו' דמרהיטת הלשון משמע דבזה מחזק עוד יותר התשובה, ומסביר את הטעם והסבה על בכיתו, ומסיר בזה לגמרי את התמהון והפלא שלהם, ובאמת הדברים האל הנפלאים מאד, כי הלא בזה מראה מקום שיש להקטין הדאגה ולהמעיט היגון, אחרי שיש לפניו שני דרכים, ואינו יודע באיזו שיוליכוהו. והוא ממש כמו אם יקרה לאחד שבנו יחידו ומשאת נפשו, חלה במחלה אנושה מאד, שנלאו הרופאים להמציא לו מזור ותרופה, ומרוב מגינת לבבו וצרת נפשו יבכה וזרם דמעות ישטוף מעיניו, ואחד ממכיריו שאינו יודע ממחלת בנו, יתפלא על בכיתו וישאל לו ע"ז, וישיבנו: כי בנו חולה במחלה מסוכנת מאד, וגם הרופאים התייאשו ממנו, תשובה כזאת מספקת להשקיט פליאת השואל. אולם אם אחרי שמעריך לפניו סכנת מחלת הבן, ויגיעת שוא של הרופאים, יוסיף לומר לו כי עוד יותר ידאג, יען שהיום התועדו כל גדולי הרופאים, ואמרו כי יעוד יש תקוה שיקום מחליו, הלא ישום וישתומם השואל עליו, ויוסיף לשאול לו: ואם איפא כן מדוע זה תבכה, קוה לה' כי הלא על דברת הרופאים יש עוד תקוה. וככה יש לנו להתפלא על גמר דברי ריב"ז שמסיים "ולא עוד אלא" כו' שפשטות הלשון מורה שמחזק בזה התשובה, ובאמת הדברים האלה מפיגים כל טעם התשובה. ואמנם אין ספק כי ריב"ז כיון ג"כ על שני מיני הבכי הנ"ל, שהבכי ללא תועלת הוא רק בכי טבעי, והבכי עם התועלת הוא בכי שכלי ומוסרי, וכל איש המעלה יש לו להתרחק מבכי הטבעי, וכמו שמצינו, בדוד שבעת שהילד חלה, צם ושכב ארצה, וכשהבין שמת, רחץ וסך את בשרו, והחליף שמלותיו, ואכל לחם, וכששאלוהו עבדיו ואמרו לו: "מה הדבר הזה אשר עשיתה וגו'... בעבור הילד חי צמתי ואבכה כי אמרתי מי יודע וחנני ה' וחי הילד ועתה מת למה זה אני זה צם האוכל להשיבו עוד" {{ממ|[[תנ"ך/שמואל ב/יב#כא|שמואל ב' י"ב כ"א]] - [[תנ"ך/שמואל ב/יב#כג|כ"ג]]}}, כי הם כנעדרי השכל וקטני הבינה, הבינו רק את הבכי הטבעי, וע"כ התפלאו ע"ז כי כפי דרכי הטבע, יש אח"כ לבכות יותר. והוא השיב להם, כי לאנשים השלמים יש להמנע מבכי הטבעי, וע"כ כל עוד שהיתה תקוה, בכה והתחנן לה', שחשב שבזה יעורר רחמים מה' להחלים ולהבריא את הילד, ואולם אחרי שמת שאז לא יביא עוד הבכי שום תועלת, ואם יבכה הוא רק בכי טבעי, ע"כ מראה לכל, כי הוא עומד עליון מעל גבולי הטבע כראוי למושל ועוצר בעם שיהיה בעל רוח כביר ולב אמיץ:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)