פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
מעשה רקח/עבודה זרה/ט
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ו == '''דברים שהם מיוחדים למין ממיני ע"ז וכו'.''' פ"ק דף י"ד ולכאורה הרואה בדברי הש"ס בלבבו יבין שרבינו השמיט כמה דינים וגם לא נתברר כמאן פסק דבמתניתין פליגי רבנן ור' יהודה דרבנן ס"ל דאיסור דברים המיוחדים היינו אפי' ע"י תערובת ור"י שרי בתערובת ובגמ' אוקימנא לה באומר זה וזה כלומר דמעיקרא אדכר לבן ושחור ואדום דלר"י בפני עצמו אסיר ובין התרנגולים שרי ולרבנן אפילו בין התרנגולים נמי אסור ובאומר תרנגול למי לכו"ע שרי אף למכור תרנגול לבן ובמזכיר תרנגול לבן לחוד אף בין התרנגולים לכו"ע אסור תו אמרינן התם דכותי שעשה משתה לבנו אותו היום ואותו האיש אסור למכור לו הכל והיינו דוקא בחופת בנו משום דמשבח לע"ז על שהגיעו לכך כמ"ש רש"י שם ובדף ח' אבל אם יש לכותי חולה בתוך ביתו אי נמי במשתה בנו של מריעות אף באומר תרנגול זה לבן שרי דלאו לע"ז קבעי תו בעי רב אשי תרנגול לבן קטוע למי מהו למכו' לו תרנגול לבן שלם וכו' אם תמצא לומר האי אערומי קמערים תרנגול לבן למי תרנגול לבן למי ויהבו ליה שחור ושקל ויהבו ליה אדום ושקל מהו למכור לו לבן וכו' תיקו וידוע דדרכו של רבינו לפסוק כאם תימצי לומר ובתיקו דאיסורא קי"ל לחומרא הנך רואה כמה דינים נראה שהשמיט רבינו ולפי מה שנראה מדבריו מוכח דפסק כר"י דמתיר למכור בין התרנגולים דאילו לרבנן אפילו בין התרנגולים אסור ורבינו התיר בסתם תערובת. ''' ומה ''' שנראה לומר עם מ"ש מרן הקדוש דרבינו פסק כר' יהודה לגבי רבנן מכח בעיית רב אשי ונקט לישנא דמתניתין בתוספת לשבח כדי שנלמד כל הדינים מדקדוק דבריו ז"ל והרי במתניתין הזכירו הדין בענין איסור המכירה ולא באיזה אופן שצריך שישאל הגוי והכל יבא על נכון בס"ד וזה דרבינו כתב דברים שהם מיוחדים וכו' אסור למכור וכו' דר"ל כדרך העולם שהלוקח שואל אותו דבר דהיינו תרנגול לבן למי ונכלל בזה דין תרנגול לבן קטוע למי וגם דין תרנגול לבן למי ויהבו ליה שחור ושקל אדום ושקל לבן אסור משום שהזכיר לבן לבדו אמרינן ודאי אערומי קמערים ולעולם כשמזכיר לבן אסור אף ע"י תערובת ושוב החזיק דין זה במ"ש ודברים שאינם מיוחדים מוכרים אותם סתם ואם פירש הגוי שהוא קונה אותם לעכו"ם אסור למכור להם אלא אם כן פסלו וכו' הרי דבהדרגה נמי ילפינן לה דאם בדברים שאינם מיוחדים אם הזכיר לע"ז בכל גווני אסור אם לא שפסלו מינה דבדברים המיוחדים סלקינן דרגא דאם הזכיר אותו דבר המיוחד אף שלא פירש בכל גווני אסור דסתמו הוי כפירושו בדברים שאינם מיוחדים וכי היכי דבדברים שאינם מיוחדים ליכא היתר אלא בפסלו מטעמא דאין מקריבים חסר לע"ז בדברים המיוחדים נמי אף ששאל תרנגול לבן קטוע ליכא היתר אלא בקטוע דוקא מהך טעמא גופא ושלם בכל גווני אסור וכי אמרינן בגמרא דבאומר זה וזה פליגי רבינו מפרש דר"ל שיש ביד ישראל או לפניו תרנגולים הרבה לבנים ושחורים ואומר לו הכותי זה וזה תן לי וכמ"ש התוספות שם וכלומר דלא הזכיר לבן דאיכא תרתי לטיבותא חדא דלא הזכיר לבן להדיא ותו דלקח גם משאר מינים ולהכי ר"י מדמי ליה לאומר תרנגול למי וגם לא שרי אלא בתערובת משום דגריעי מתרנגול למי דלא גילה דבעי לבן כלל משא"כ הכא דאף שלא הזכיר מ"מ הרי גילה דעתו במה שאמר זה וזה ולפ"ז נמי כיון דמאי דאסרינן היינו בסתם כלומר דחיישינן דלע"ז בעי בדאיכא למתלי טפי דלאו לע"ז בעי אלא לצורכו כגון במשתה של מריעות אי נמי שיש לו חולה בתוך ביתו וכיוצא דיש לתלות בהכי פשיטא דשרי ורבינו לעיל כשהזכיר איסור לשאת ולתת עם כותי שעשה משתה לבנו היינו מטעמא שמקלס לע"ז ומודה לה ביום זה וכמ"ש בתחילת דבריו אבל כותי וכו' דעליה קאי כל מ"ש אחרי זה ורבינו לא רצה לפרש משום דס"ל דלאו דוקא משתה של מריעות וחולה אלא כל היכא דידעינן שהוא לע"ז אסיר ובשיש לתלות כי הני פשיטא דשרי והזכיר אלה האמורים במשנה ולישנא דמתניתין נקט וכאמור לפי דרכינו. ''' ומה ''' שהקשה מרן דאמאי השמיט רבינו ההיא דחבילה וכו' מה שאפשר בזה הוא דרבינו ס"ל דלאו הלכתא היא מדאמרינן לקמן דכשהכותי הזכיר תרנגול לבן אסור עכ"פ אף ע"י תערובת לכו"ע והכא נמי לא שנא דמי לא עסקינן דלוקח בתערובת הרבה דמוכח דלסחורה קמכוין ואפ"ה אסור והר"ח אבולעפיה נר"ו תירץ לזה שדחאו מהלכה ממ"ש ואסור למכור כלי זיין לישראל החשוד למכור לכותי ופסקו בסמוך ובפ' כל שעה ההיא ארבא דטבעא בחישתא ואסרוה למכור לכותי שמא ימכרנה לישראל אף דהוי לפני דלפני (וכמ"ש פ"ה דה' חמץ ומצה) וס"ל דפליגי הסוגייאות אהדדי ע"כ ואחר המחילה רבה גם זה דוחק גמור ונראה דאישטמיתיה להרב מ"ש התוספות בדף ט"ו ד"ה לכותי מזבין ליה וכו' שכתבו דשאני כותי שאינו מוזהר על לפני עור אין אנו חוששים אם הכותי ימכור לחבירו אבל הכא דמיירי בישראל החשוד אנו מוזהרים שלא יבא שום ישראל לידי תקלה על ידינו הרי דחילקו בין ישראל לכותי ואי לפירוש שני שכתבו אינו מנגד הראשון כלל יעו"ש וההיא ארבא דטבעא בחישתא כבר כתב הרב גופיה דהרא"ש כתב דבשיש חשש שהכותי יכשיל לישראל אסור ע"כ ומה גם דבכולא שמעתין מוכח דליכא מאן דפליג ההך כללא וכמו שנראה מדברי התוספות הנ"ל ועיין מ"ש לעיל בס"ד והיותר נראה דכיון דרבינו לא אסר לשאת ולתת אלא ביום החג דוקא מטעמא דאזיל ומודה מינה דכשאינו ביום חג אין להחמיר כן דאם נראה שהוא לסחורה שרי ולא אסיר אלא דבר מועט דאיכא למיחש לע"ז ולענין שיעור לא נחית דהכל לפי המקום ולפי הזמן. '''לעולם. ''' פירוש דלאו דוקא ג' ימים לפניהם.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם