פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
העמק שאלה/קנב
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יד == {{העמקש|יד}} '''או דילמא האי גברא כשר הוה כו'.''' מבואר דעת רבינו דהא דמסיק נסתם כשר אינו אלא משום דהוי כשר מעיקר' אבל אי הוי פסול מעיקרא דהיינו הבא להתגייר והוא פצוע דכא אינו כשר בקהל בנסתם. והכי מסיק רבינו בסוף השאילתא וכן הילכתא בברא דישראל. וכאשר מבואר להלן דהכי נוסח' הכת"י וטעמו של דבר ג"כ למדנו מלשון רבינו דיש לנו לדמות וללמוד כל האפשר דיני פצוע דכא מממזר הסמוך לו. וכמבואר בירו' הנ"ל. ומה ממזר אין לו תקנה ה"נ פצוע דכא. מיהו לא מדמינן אלא פ"ד שדומה לממזר בפסולו דהיינו שפסול מעיקרו. ה"נ דומה לו בדין משא"כ פ"ד כשר מעיקרא א"א לדמות לממזר בדין. ולפי זה הי' במשמע דהא דתני בברייתא נסתם כשר מיירי בישראל דוקא ולא בגר. אבל אין הדבר כן. דראוי לדעת דבכת"י אי' בסמוך בזה"ל זהו למעוטי מאי מאי לאו למעוטי ניקב והדר אסתתים דפסול לא זהו למעוטי קרום שעלה כו'. ולכאורה אין לזה ביאור שהרי בפי' תני' נסתם כשר. וכד דייקת עוד גם לשון רבינו לפנינו אינו מבואר יפה דמסיק למימרא דהיכא דאינקיב והדר איסתתים כשר במאי אסתתים כו'. האיך שייך לדקדק וללמוד דין המפורש היטב בברייתא נסתם כשר בלשון למימרא. דמשמע דמכאן מוכח דהכי הוא אבל אינו מפורש. אלא כך הענין דנסתם משמעו מאליו נתחבר צדדי הנקב ונסתם בידי שמים. ונסתתם היינו ע"י פעולת ידי אדם. ורבינו בראש דבריו כי אמר ברם צריך למימ' היכי דאינקיב הגיד והדר נסתם כו' אי' בכת"י והדר סתים. וכצ"ל וה"פ דסתים ביד מי שרי והא פשיטא לרבינו דנסתם בידי שמים דכשר. ולא מיבעי לן אלא בסתים בידי אדם. ואולי הטעם דיש לחלק הוא משום דגם בממזר אי' בקידושין דע"א צדקה עשה הקב"ה עם ישראל שמשפחה שנטמעה נטמעה. פי' שאם נשכח דיש כאן ממזר במשפחה זו נטמעה והוכשרה אפי' לעבוד בבה"מ ולהיות מגישי מנחה. ה"נ פ"ד שנסתם מעצמו ודאי כשר. ואל תתמה ע"ז החלוק בין נתקן ב"ש לב"א שהרי בטריפו' דמבואר בחולין ד' ס"ח. מה טריפה אין לה היתר לעולם. מכ"מ דעת הרא"ש פ' בהמה המקשה סי' ז' דדוקא תקנה ב"א לא מהני כמו אם ניטלו צומת הגידין לא מהני שיחתכו למעלה ויהא כשר. שאין תקנה לטריפות בידי אדם. אבל אם בידי שמים נתקן הטריפות באמת כשר והיינו דשקיל וטרי שם דמ"ח אי הכי כי סביך נמי דתני' זהו פסול שחוזר להכשירו מאי לאו למעוטי כה"ג ודחי לא למעוטי קרום שעלה מחמת מכה בריאה שאינו קרום ולא נתבאר במאי פליגי הס"ד והמסקנא. ומאי גרע קרום מסביך ולד' הרא"ש מבואר יפה דס"ד דאפי' תקון ב"ש לא מהני בטריפות ובהא מיירי בפ"ד נסתם כשר היינו נסתם מעצמו בלא קרום ולא יתקלקל עוד. וע"ז תני דזהו כשר לאפוקי בריאה כה"ג. ודחי דלעולם יש תקנה בטריפות כה"ג. ולא מיעט אלא נסתם בקרום דסופו ניסתר ומכ"מ בפ"ד כשר כמש"כ באות ט"ז ובריאה פסול. ומשום דאינו קרום ר"ל דאין הקרום ג"כ עומד יפה והכי דייק רש"י שם בד"ה דאינו קרום. אבל סתימת דופן היא סתימה מעלייתא עכ"ל. ר"ל דלשון דאינו קרום אינו במשמע דלא מועיל להכשיר אחר שנטרף ונימא דהא דסביך בבשרא כשר הוא כמ"ש הר"ן משום שהי' עומד מתחלת הנקב להיות נסבך ולא נטרף בזה הנקב מעולם ואלו ידענו שאותו הנקב יהא מקבל סתימה זו לא הי' נטרף כלל. משא"כ קרום אינו כן. אבל א"כ הכי מיבעי לי' למעוטי קרום שעלה מחמת מכה בריאה ותו לא מידי ויהא ביאורו שפיר דבא למעט דקרום בטריפות אינו חוזר להכשרו אחר שכבר נטרף. אבל לשון דאינו קרום משמע דטעמא קאמר דלהכי אינו מועיל תקנת הקרום משום דאינו קרום ר"ל שהקרום עצמו עתיד להתפרק ותמס יהלוך משא"כ סתימת דופן וגם סביך בבשרא אע"ג דקודם דסביך הי' בודאי טריפה מכ"מ חזר ונתכשר בידי שמים. ולזה כוון רש"י עוד שם דמ"ג א' בד"ה אינו קרום ואם ניקב ונסתם אפי' עלתה בו סתימה עבה אינה מתקיימת כו' דכל נקובי דטריפות לא מהני' להו סתימה דסלקא בהו לאח"ז ולא דמי לריאה שניקבה ודופן סותמתה כו' דההיא סתימה מעיקרא היא עכ"ל פי' מש"ה היא סתימה מעלייתא ולא יתקלקל לעולם. משא"כ אי סלקא בהו אח"ז סופו להתקלקל. הן אמת דהט"ז סי' ל"ו והש"ך שם ובסי' מ"ד גבי ניטלו הכליות לא הבינו בפרש"י הכי אלא כל ההכשר דדופן הוא משום שלא נטרף מעולם. והוא עפ"י דעת הר"ן שם גבי אוני דסמיכי להדדי דכל שנטרף אין לו תקנה אפי' בידי שמים. אבל משמעות לשון רש"י הוא כהרא"ש ז"ל דיש תקנה ב"ש ופסולי דקרום הוא מחמת דסופו ליסתר. ונ"מ לדינא הוא לענין ניטלו הכליות כמבואר בסי' מ"ד. נחזור לענין דגם בטריפות דעת רש"י והרא"ש שיש לה היתר בידי שמים אחר שנטרף ומכ"מ היא טריפה קודם שנתקן. והכא נמי בפ"ד הא פשיטא דאם נדבק הנקב ונסתם מעצמו ודאי כשר ובאמת בריאה ג"כ כשר בכה"ג לשיטת רש"י והרא"ש אלא שאין ציור לזה הדין דאחר שמצינו לאחר שחיטה סתום בלא קרום מנא ידעינן שהי' נקוב תחלה. אבל אי היינו יודעים שניקב ואח"כ נסתם ונמשך בשר הצדדין כמו שהי' באמת כשר. ולא מיבעי לן בפ"ד אלא בסתים בידי אדם דבטריפות לכ"ע לא מהני היתר ב"א אחר שנטרף כמבואר בד' ס"ח ב'. ושקיל וטרי רבינו בפ"ד אי נ"ל מממזר דלא מהני היתר בידי אדם לעולם או לא דמי לממזר שהרי ממזר לא הי' שעת הכושר משא"כ פ"ד האי גברא כשר הי' כו'. ופשיט מדתני' זהו פסול שחוזר להכשרו מאי לאו למעוטי ניקב והדר אסתתים. פי' דאסתתים בידים דלא מהני היתר בידי אדם. ודחי לא למעוטי קרום שעלה מחמת מכה בטריפות. והנה בגמרא לא נתבאר הבעי' והמסקנא. ובפשיטות קאמר דזהו פסול שחוזר להכשרו הוא למעוטי קרום שעלה מחמת מכה בריאה ודייק רבינו מדלא קאמר דבא למעוטי אסתתים בידי אדם. למימרא דהיכא דאינקיב והדר אסתתים ב"א פשיטא דכשר. אבל כ"ז הוא מחמת שהי' כשר מעיקרא דהיינו בברא דישראל כמש"כ. אבל נסתם מאליו כשר אפי' בגר.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית