פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
שו"ת רדב"ז/א'ת
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}} '''{{ממ|כז}} שאלת ''' ממני אודיעך דעתי במה שכתב הרמב"ם ז"ל בהלכות עבדים פ' ח' עבד זה שברח לארץ ישראל הרי הוא גר צדק והוסיף לו הכתוב אזהרה אחרת למי שמינה אותו מפני שהוא שפל רוח ביותר מן הגר וצוה עליו הכתוב שנאמר עמך ישב בקרבך וכו' נמצאת למד שהמונה את הגר עובר בג' לאוין וכו' וקשיא דד' לאוין נינהו ג' דכל גר צדק כאשר כתב הוא ז"ל פ' י"ד מהלכות מכירה ואחד לאו המיוחד בו: '''תשובה ''' עבד אינו בכלל אחוה שהרי עדיין מעוכב גט שחרור ואסור בבת ישראל הילכך אפיק לא תונו איש את אחיו ועייל לא תונו ומה שכתב הרב ז"ל שהוא גר צדק לאפוקי [שאינו] גר תושב אבל לאו למימרא שהוא גר צדק גמור כיון שעדיין לא נתן לו האדון גט שחרור אעפ"י שמפקיעין שעבודו ממנו וזהו שכתב הרב ז"ל מפני שהוא שפל רוח ביותר מן הגר ואם כתב לו גט שחרור מהו {{ממ|שחרותו}} [שפלותו] משאר הגרים וכן משמעות הלשון שכתב ואם לא רצה האדון לשחררו מפקיעין שעבודו מעליו ועלה קאמר עבד שברח וכו'. ולענין אם רצה האדון לדור בא"י אם יכול להשתעבד בו נחלקו המפרשים יש מי שכתב שאם דר אדונו בא"י ימשתעבד בו דזיל בתר טעמא כיון שבחר לדור בא"י כעבד למה יפקיעו עבדותו ממנו וגם אם רצה למכרו למי שדר בא"י יכול למכרו וקרא דכתיב לא תסגיר עבד אל אדוניו להוציאו לחוץ לארץ קאמר ויש מפרשים דלגמרי מפקיעין אותו ולא יכול למכרו למי שדר בא"י ולא להשתעבד בו אפי' שרצה האדון לדור בא"י והר"ן ז"ל כתב דזו מדברי הרמב"ם ז"ל ונ"ל דדייקינן הכי מדקאמר אין מחזירין אותו לעבדות משמע אין מחזירין אותו לעבדות כלל ומלתא פסיקתא קאמר ואומרים לו לכבוד וכו' ואם לא רצה מפקיעין ואם איתא הוה לו לפרש או ימכרנו שם או יבא לדור בא"י ואם תאמר הוי כהלכתא בלא טעמא י"ל גזרת הכתוב הוא משום גדולת וקדושת ארץ ישראל עשה אותה הכתוב כעיר מקלט לענין זה כדי שכל העולם יתאוו לשבת בה וישתוקקו אליה ויכספו להסתופף בצילה והטור עשה פשרה בין שתי הסברות דאדונו אין יכול להשתעבד בו דחיישינן שמא ישדלנו בדברים להוציאו לחוצה לארץ אבל יכול למוכרו לאחר שדר בא"י. ועל זה הטעם דחיישינן שמא ישדלנו קשיא לי כיון שיכול למכרו למה ישדלנו לצאת ותו דמה הועיל למחר יברח ויחזור לארץ ישראל וכי תימא ימכרנו בחוצה לארץ בדמים יקרים ליתא דהקונה יחוש לעצמו כיון שהוא מלומד לברוח. ועל מה שכתב הר"ן ז"ל בסברת הרמב"ם ז"ל קשה לי טובא דלא שבקת חיי לכל אדם כשיקניט את עבדו יברח לארץ ישראל ושוב לא יוכל להשתעבד בו ולא למכרו. ותו דנמצאו כל העבדים בורחים לארץ ישראל ומלאה הארץ זימה. ותו דאדרבא משום גדולה דארץ ישראל היה לנו לומר שישתעבד בו רבו [כדי שידור רבו] בא"י מפני העבד ויש לו נחת רוח מתשמישו. ויש לתרץ דעשאה הכתוב כעיר מקלט לענין זה הילכך לא חיישינן לטעמא דלא שבקת חיי וכיון דמפקיעין שעבודו אין זה עבד אלא גר וליכא זימה והאיש אשר אינו מתעורר לדור בא"י אלא מפני שירות עבדו טוב לו שלא ידור בה ולא חיישינן ליה ומ"מ מסתברא לי כסברא ראשונה. והוי יודע דלכולי עלמא אם לא כתב לו גט שחרור ומצא את עבדו בחוצה לארץ ישתעבד בו דאי לא תימא הכי כל עבדים יברחו לא"י וישבו שם יום או יומים ויחזור למקומו ולא ישתעבד בו רבו והנלע"ד כתבתי: {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}} {{שולי הגליון}} [[קטגוריה:שו"ת רדב"ז: חלק חמישי]]
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית