https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/api.php?action=feedcontributions&user=%D7%9C%D7%95%D7%99+%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99&feedformat=atomאוצר הספרים היהודי השיתופי - תרומות המשתמש [he]2024-03-28T18:50:30Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.39.3https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9D/%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=409922תורת הלוים/דיני הלויים2023-01-11T23:39:00Z<p>לוי הלוי: </p>
<hr />
<div>{{ניווט כללי עליון}}<br />
<br />
{{מרכז|'''דיני הלוים.'''}}<br />
<br />
'''({{עוגן1|א}})''' כהנים בעבודתן ולוים בדוכנן וישראל במעמדן פטורין מן התפלה ומן התפילין {{ממ|[[רמב"ם/תפילין/ד#יג|רמב"ם פ"ד מהל' תפילין הי"ג]]}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|ב}})''' הלוי יוצק מים על ידי הכהנים בשעה שעולין לדוכן {{ממ|זוה"ק פ' נשא}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|ג}})''' דיני קריאת התורה השייך ללוים באו"ח [[שולחן ערוך/אורח חיים/קלה|סי' קל"ה]].<br />
<br />
'''({{עוגן1|ד}})''' כהנים בעבודתן ולוים בדוכנן וישראל במעמדן כולם מבטלין עבודתן ובאים לשמוע מקרא מגילה {{ממ|מגילה ג'}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|ה}})''' לוים ספק אם הם חייבין במתנות כהונה הלכך פטורין ואם נטלן הכהן מידו אינו צריך להחזירם לו (וי"א דאפילו נטלן מוציאין מידו) {{ממ|[[שולחן ערוך/יורה דעה/סא#|יו"ד סי' ס"א]]}}. <br />
<br />
'''({{עוגן1|ו}})''' נדר מישראל אסור בכהנים ולוים מכהנים ולוים מותר בישראל נדר מכהנים מותר בלוים מלוים מותר בכהנים {{ממ|[[שולחן ערוך/יורה דעה/ריז#מה|שם סי' רי"ז סעיף מ"ה]]}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|ז}})''' מי שאסר הנאתו על כהנים ולוים באים ונוטלים תרומותיו ומעשרותיו בעל כרחו ואם אמר כהנים אלו ולוים אלו יתן לכהנים ולוים אחרים {{ממ|[[שולחן ערוך/יורה דעה/רכז#|שם רכ"ז]]}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|ח}})''' אמר רבא לא משכחת צורבא דמורי אלא דאתי משבט לוי או משבט יששכר וכו' אסוקי שמעתא אליבא דהילכתא קאמינא {{ממ|יומא כ"ו}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|ט}})''' מצוה להקדים כהן ללוי לוי לישראל לפרנסה ולפדיון {{ממ|[[שולחן ערוך/יורה דעה/רנא#ט|יו"ד סי' רנ"א סעיף ט']]}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|י}})''' לוים פטורין מפדיון הבן ואפילו לויה נשואה לישראל אין הבן חייב בפדיון שאין הדבר תלוי באב אלא באם שנאמר פטר רחם בישראל {{ממ|[[שולחן ערוך/יורה דעה/שה#יא|יו"ד סי' ש"ה סעיף יא]]}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|יא}})''' לוים חייבים בבכור בהמה טהורה וצריך לתנו לכהן {{ממ|[[שולחן ערוך/יורה דעה/שכ#א|שם סי' ש"כ סעיף א']]}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|יב}})''' לוים פטורין מבכור בהמה טמאה וה"ה כהנת ולויה אבל בעליהן חייבים בפטר חמור שלהם אבל בנכסי מלוג שלה פטורין מפני שיש לה שותפות בה {{ממ|[[שולחן ערוך/יורה דעה/שכא#יט|שם סימן שכ"א סעיף י"ט]]}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|יג}})''' מעלין מדוכן ליוחסין {{ממ|רמב"ם [[רמב"ם/כלי המקדש/ג#|פ"ג מהל' כלי המקדש]]}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|יד}})''' אם הלוי מגרש אשתו כותבין בגט הלוי ופרטי הדינים מבואר באבן העזר {{ממ|[[שולחן ערוך/אבן העזר/קכט#|סי' קכ"ט]] ע"ש}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|טו}})''' בשטר הנכתב אני יוסף בן שמעון הלוי לויתי מפלוני מנה והעדים חתומים למטה, וכל שכן אם כתוב בו בלשון עדים יב"ש הלוי לוה מפלוני מנה מוציאין מזה שהוא לוי אעפ"י שהוחזק בעיר הזאת עוד איש ששמו יב"ש כיון שזה האיש אינו לוי וכן מעלין לתרומה ומעשר משטר זה אבל אין מעלין ליוחסין אם נכתב הכהן מפני שהעדים סומכין שקוראים אותו כן {{ממ|מסקנת הש"ך חו"מ [[ש"ך/חושן משפט/מט#טז|סי' מ"ט ס"ק ט"ז]]}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|טז}})''' בן לוי בכור שמת אביו ואח"כ נפלו לו מעשר מאחד ממכירי אביו נוטל בו פי שנים.<br />
<br />
'''({{עוגן1|יז}})''' ישראל שנפלו לו טבלים מבית אבי אמו לוי והפריש מהם מעשר הרי הם כמעשרות שנפלו לו ירושה מאבי אמו ואם קידש בו אשה הרי זו מקודשת {{ממ|רמב"ם [[רמב"ם/אישות/ה#|פ"ה מה' אישות]]}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|יח}})''' המבזה את הכהן בושתו יותר גדול מהמבזה איש אחר {{ממ|[[שולחן ערוך/חושן משפט/תכ#כד|חו"מ סי' ת"ך סעיף כ"ד]]}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|יט}})''' מי שלא ראה שמחת בית השואבה וכו' והלוים בכלי שיר בלא מספר על ט"ו מעלות כו' {{ממ|רמב"ם [[רמב"ם/לולב/ט#|פ"ט מהל' לולב]]}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|כ}})''' אמר ר"ח בתחלה לא היה מעמידין שוטרים אלא מן הלוים שנא' {{ממ|[[תנ"ך/דברי הימים ב/יט#|דברי הימים ב' י"ט]]}} ושוטרים הלוים לפניכם עכשיו אין מעמידין אלא מישראל שנאמר ושוטרים הרבים בראשיכם {{ממ|[[בבלי/יבמות/פו/ב|יבמות דף פ"ו ע"ב]]}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|כא}})''' אסור לכהנים ולוים לסייע בבית הגרנות וכו' ואסור לישראל להניחן לסייע {{ממ|רמב"ם [[רמב"ם/תרומות/יב#|פי"ב דתרומות]]}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|כב}})''' נבלי השירה טמאים ונבלי בני לוי טהורין {{ממ|[[משנה/כלים/טו#|פט"ו דכלים]]}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|כג}})''' מלבני המטה טמאין ומלבני בני לוי טהורין {{ממ|[[משנה/כלים/יח#ג|שם פרק י"ח מ"ג]]}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|כד}})''' בשעה שמוסיפין על העיר ועל העזרה דברו הלוים בשיר {{ממ|שבועות דף י"ד}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|כה}})''' בתענית שגוזרין על הגשמים בשלש ראשונות אנשי משמר אין מתענין ובשלש אמצעיות אנשי משמר מתענין מקצת היום ולא משלימין. ואנשי בית אב לא היו מתענין כל עיקר ובשבע תענית האחרונים אנשי משמר מתענין ומשלימין ואנשי בית אב מתענין ולא משלימין {{ממ|רמב"ם [[רמב"ם/תעניות/ג|פ"ג מהל' תענית]]}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|כו}})''' אנשי משמר מותרין לשתות יין בלילות אבל לא בימים ואנשי בית אב לא ביום ולא בלילה {{ממ|[[רמב"ם/ביאת מקדש/ה#|רמב"ם פ"ה מהל' ביאת מקדש]]}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|כז}})''' אנשי משמר ואנשי מעמד אסורים לספר ומלכבס ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת {{ממ|[[רמב"ם/ביאת מקדש/ה#יב|שם הי"ב]]}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|כח}})''' כהנים ולוים חייבים במחצית השקל וממשכנין את הלוים אם אינו חפץ ליתן כו' {{ממ|רמב"ם [[רמב"ם/שקלים/ח|פ"ח מה' שקלים]]}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|כט}})''' לוים חייבים בקלבון אבל הכהנים פטורין {{ממ|שם [[רמב"ם/שקלים/ג#ב|פ"ג הלכה ב']]}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|ל}})''' כהנים ולוים אין מחרימין בין קרקע בין מטלטלין {{ממ|רמב"ם [[רמב"ם/ערכין/ו#ז|פ"ו מערכין ה"ז]]}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|לא}})''' תכריך נבלי בני לוי טהורין.<br />
<br />
'''({{עוגן1|לב}})''' יש להחמיר כשנושאים המת במטה שלא ישאו לוים.<br />
<br />
'''({{עוגן1|לג}})''' מצאו מת מצוה כהן ולוי מטמא לוי, לוי וישראל מטמא ישראל {{ממ|מסכת שמחות פ"ד}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|לד}})''' אמר אפילו שלא בפניו שרוצה ליתן המעשר לפלוני לוי אינו יכול לחזור בו.<br />
<br />
'''({{עוגן1|לה}})''' יש אוסרין לפדות בנו הבכור על ידי שליח כהן או לוי ויש מתירין.<br />
<br />
'''({{עוגן1|לו}})''' בשעה שנכנסין הבנאים לבנות ולתקן בהיכל או להוציא משם את הטומאה מצוה שיהיו הנכנסים כהנים תמימים וכו' אין שם כהנים יכנסו לוים וכו' אין שם לוים יכנסו וכו' ישראל וכל הנכנסין בהיכל לתקן יכנסו בתיבות {{ממ|רמב"ם [[רמב"ם/בית הבחירה/ז#סוף|ספ"ז מהל' בית הבחירה]]}}.<br />
<br />
<br />
{{ניווט כללי תחתון}}</div>לוי הלויhttps://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9D/%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=383582תורת הלוים/דיני הלויים2022-04-28T16:27:54Z<p>לוי הלוי: </p>
<hr />
<div>{{ניווט כללי עליון}}<br />
<br />
{{מרכז|'''דיני הלוים.'''}}<br />
<br />
'''({{עוגן1|א}})''' כהנים בעבודתן ולוים בדוכנן וישראל במעמדן פטורין מן התפלה ומן התפילין {{ממ|[[רמב"ם/תפילין/ד#יג|רמב"ם פ"ד מהל' תפילין הי"ג]]}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|ב}})''' הלוי יוצק מים על ידי הכהנים בשעה שעולין לדוכן {{ממ|זוה"ק פ' נשא}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|ג}})''' דיני קריאת התורה השייך ללוים באו"ח [[שולחן ערוך/אורח חיים/קלה|סי' קל"ה]].<br />
<br />
'''({{עוגן1|ד}})''' כהנים בעבודתן ולוים בדוכנן וישראל במעמדן כולם מבטלין עבודתן ובאים לשמוע מקרא מגילה {{ממ|מגילה ג'}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|ה}})''' לוים ספק אם הם חייבין במתנות כהונה הלכך פטורין ואם נטלן הכהן מידו אינו צריך להחזירם לו (וי"א דאפילו נטלן מוציאין מידו) {{ממ|[[שולחן ערוך/יורה דעה/סא#|יו"ד סי' ס"א]]}}. <br />
<br />
'''({{עוגן1|ו}})''' נדר מישראל אסור בכהנים ולוים מכהנים ולוים מותר בישראל נדר מכהנים מותר בלוים מלוים מותר בכהנים {{ממ|[[שולחן ערוך/יורה דעה/ריז#מה|שם סי' רי"ז סעיף מ"ה]]}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|ז}})''' מי שאסר הנאתו על כהנים ולוים באים ונוטלים תרומותיו ומעשרותיו בעל כרחו ואם אמר כהנים אלו ולוים אלו יתן לכהנים ולוים אחרים {{ממ|[[שולחן ערוך/יורה דעה/רכז#|שם רכ"ז]]}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|ח}})''' אמר רבא לא משכחת צורבא דמורי אלא דאתי משבט לוי או משבט יששכר וכו' אסוקי שמעתא אליבא דהילכתא קאמינא {{ממ|יומא כ"ו}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|ט}})''' מצוה להקדים כהן ללוי לוי לישראל לפרנסה ולפדיון {{ממ|[[שולחן ערוך/יורה דעה/רנא#ט|יו"ד סי' רנ"א סעיף ט']]}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|י}})''' לוים פטורין מפדיון הבן ואפילו לויה נשואה לישראל אין הבן חייב בפדיון שאין הדבר תלוי באב אלא באם שנאמר פטר רחם בישראל {{ממ|[[שולחן ערוך/יורה דעה/שה#יא|יו"ד סי' ש"ה סעיף יא]]}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|יא}})''' לוים חייבים בבכור בהמה טהורה וצריך לתנו לכהן {{ממ|[[שולחן ערוך/יורה דעה/שכ#א|שם סי' ש"כ סעיף א']]}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|יב}})''' לוים פטורין מבכור בהמה טמאה וה"ה כהנת ולויה אבל בעליהן חייבים בפטר חמור שלהם אבל בנכסי מלוג שלה פטורין מפני שיש לה שותפות בה {{ממ|[[שולחן ערוך/יורה דעה/שכא#יט|שם סימן שכ"א סעיף י"ט]]}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|יג}})''' מעלין מדוכן ליוחסין {{ממ|רמב"ם [[רמב"ם/כלי המקדש/ג#|פ"ג מהל' כלי המקדש]]}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|יד}})''' אם הלוי מגרש אשתו כותבין בגט הלוי ופרטי הדינים מבואר באבן העזר {{ממ|סי' קכ"ט ע"ש}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|טו}})''' בשטר הנכתב אני יוסף בן שמעון הלוי לויתי מפלוני מנה והעדים חתומים למטה, וכל שכן אם כתוב בו בלשון עדים יב"ש הלוי לוה מפלוני מנה מוציאין מזה שהוא לוי אעפ"י שהוחזק בעיר הזאת עוד איש ששמו יב"ש כיון שזה האיש אינו לוי וכן מעלין לתרומה ומעשר משטר זה אבל אין מעלין ליוחסין אם נכתב הכהן מפני שהעדים סומכין שקוראים אותו כן {{ממ|מסקנת הש"ך חו"מ [[ש"ך/חושן משפט/מט#טז|סי' מ"ט ס"ק ט"ז]]}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|טז}})''' בן לוי בכור שמת אביו ואח"כ נפלו לו מעשר מאחד ממכירי אביו נוטל בו פי שנים.<br />
<br />
'''({{עוגן1|יז}})''' ישראל שנפלו לו טבלים מבית אבי אמו לוי והפריש מהם מעשר הרי הם כמעשרות שנפלו לו ירושה מאבי אמו ואם קידש בו אשה הרי זו מקודשת {{ממ|רמב"ם [[רמב"ם/אישות/ה#|פ"ה מה' אישות]]}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|יח}})''' המבזה את הכהן בושתו יותר גדול מהמבזה איש אחר {{ממ|[[שולחן ערוך/חושן משפט/תכ#כד|חו"מ סי' ת"ך סעיף כ"ד]]}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|יט}})''' מי שלא ראה שמחת בית השואבה וכו' והלוים בכלי שיר בלא מספר על ט"ו מעלות כו' {{ממ|רמב"ם [[רמב"ם/לולב/ט#|פ"ט מהל' לולב]]}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|כ}})''' אמר ר"ח בתחלה לא היה מעמידין שוטרים אלא מן הלוים שנא' {{ממ|[[תנ"ך/דברי הימים ב/יט#|דברי הימים ב' י"ט]]}} ושוטרים הלוים לפניכם עכשיו אין מעמידין אלא מישראל שנאמר ושוטרים הרבים בראשיכם {{ממ|[[בבלי/יבמות/פו/ב|יבמות דף פ"ו ע"ב]]}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|כא}})''' אסור לכהנים ולוים לסייע בבית הגרנות וכו' ואסור לישראל להניחן לסייע {{ממ|רמב"ם [[רמב"ם/תרומות/יב#|פי"ב דתרומות]]}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|כב}})''' נבלי השירה טמאים ונבלי בני לוי טהורין {{ממ|[[משנה/כלים/טו#|פט"ו דכלים]]}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|כג}})''' מלבני המטה טמאין ומלבני בני לוי טהורין {{ממ|[[משנה/כלים/יח#ג|שם פרק י"ח מ"ג]]}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|כד}})''' בשעה שמוסיפין על העיר ועל העזרה דברו הלוים בשיר {{ממ|שבועות דף י"ד}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|כה}})''' בתענית שגוזרין על הגשמים בשלש ראשונות אנשי משמר אין מתענין ובשלש אמצעיות אנשי משמר מתענין מקצת היום ולא משלימין. ואנשי בית אב לא היו מתענין כל עיקר ובשבע תענית האחרונים אנשי משמר מתענין ומשלימין ואנשי בית אב מתענין ולא משלימין {{ממ|רמב"ם [[רמב"ם/תעניות/ג|פ"ג מהל' תענית]]}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|כו}})''' אנשי משמר מותרין לשתות יין בלילות אבל לא בימים ואנשי בית אב לא ביום ולא בלילה {{ממ|[[רמב"ם/ביאת מקדש/ה#|רמב"ם פ"ה מהל' ביאת מקדש]]}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|כז}})''' אנשי משמר ואנשי מעמד אסורים לספר ומלכבס ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת {{ממ|שם הי"ב}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|כח}})''' כהנים ולוים חייבים במחצית השקל וממשכנין את הלוים אם אינו חפץ ליתן כו' {{ממ|רמב"ם [[רמב"ם/שקלים/ח|פ"ח מה' שקלים]]}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|כט}})''' לוים חייבים בקלבון אבל הכהנים פטורין {{ממ|שם [[רמב"ם/שקלים/ג#ב|פ"ג הלכה ב']]}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|ל}})''' כהנים ולוים אין מחרימין בין קרקע בין מטלטלין {{ממ|רמב"ם [[רמב"ם/ערכין/ו#ז|פ"ו מערכין ה"ז]]}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|לא}})''' תכריך נבלי בני לוי טהורין.<br />
<br />
'''({{עוגן1|לב}})''' יש להחמיר כשנושאים המת במטה שלא ישאו לוים.<br />
<br />
'''({{עוגן1|לג}})''' מצאו מת מצוה כהן ולוי מטמא לוי, לוי וישראל מטמא ישראל {{ממ|מסכת שמחות פ"ד}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|לד}})''' אמר אפילו שלא בפניו שרוצה ליתן המעשר לפלוני לוי אינו יכול לחזור בו.<br />
<br />
'''({{עוגן1|לה}})''' יש אוסרין לפדות בנו הבכור על ידי שליח כהן או לוי ויש מתירין.<br />
<br />
'''({{עוגן1|לו}})''' בשעה שנכנסין הבנאים לבנות ולתקן בהיכל או להוציא משם את הטומאה מצוה שיהיו הנכנסים כהנים תמימים וכו' אין שם כהנים יכנסו לוים וכו' אין שם לוים יכנסו וכו' ישראל וכל הנכנסין בהיכל לתקן יכנסו בתיבות {{ממ|רמב"ם [[רמב"ם/בית הבחירה/ז#סוף|ספ"ז מהל' בית הבחירה]]}}.<br />
<br />
<br />
{{ניווט כללי תחתון}}</div>לוי הלויhttps://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9D/%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=383581תורת הלוים/דיני הלויים2022-04-28T16:26:00Z<p>לוי הלוי: </p>
<hr />
<div>{{ניווט כללי עליון}}<br />
<br />
{{מרכז|'''דיני הלוים.'''}}<br />
<br />
'''({{עוגן1|א}})''' כהנים בעבודתן ולוים בדוכנן וישראל במעמדן פטורין מן התפלה ומן התפילין {{ממ|[[רמב"ם/תלמוד תורה/ד#|רמב"ם פ"ד מה"ת]]}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|ב}})''' הלוי יוצק מים על ידי הכהנים בשעה שעולין לדוכן {{ממ|זוה"ק פ' נשא}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|ג}})''' דיני קריאת התורה השייך ללוים באו"ח [[שולחן ערוך/אורח חיים/קלה|סי' קל"ה]].<br />
<br />
'''({{עוגן1|ד}})''' כהנים בעבודתן ולוים בדוכנן וישראל במעמדן כולם מבטלין עבודתן ובאים לשמוע מקרא מגילה {{ממ|מגילה ג'}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|ה}})''' לוים ספק אם הם חייבין במתנות כהונה הלכך פטורין ואם נטלן הכהן מידו אינו צריך להחזירם לו (וי"א דאפילו נטלן מוציאין מידו) {{ממ|[[שולחן ערוך/יורה דעה/סא#|יו"ד סי' ס"א]]}}. <br />
<br />
'''({{עוגן1|ו}})''' נדר מישראל אסור בכהנים ולוים מכהנים ולוים מותר בישראל נדר מכהנים מותר בלוים מלוים מותר בכהנים {{ממ|[[שולחן ערוך/יורה דעה/ריז#מה|שם סי' רי"ז סעיף מ"ה]]}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|ז}})''' מי שאסר הנאתו על כהנים ולוים באים ונוטלים תרומותיו ומעשרותיו בעל כרחו ואם אמר כהנים אלו ולוים אלו יתן לכהנים ולוים אחרים {{ממ|[[שולחן ערוך/יורה דעה/רכז#|שם רכ"ז]]}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|ח}})''' אמר רבא לא משכחת צורבא דמורי אלא דאתי משבט לוי או משבט יששכר וכו' אסוקי שמעתא אליבא דהילכתא קאמינא {{ממ|יומא כ"ו}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|ט}})''' מצוה להקדים כהן ללוי לוי לישראל לפרנסה ולפדיון {{ממ|[[שולחן ערוך/יורה דעה/רנא#ט|יו"ד סי' רנ"א סעיף ט']]}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|י}})''' לוים פטורין מפדיון הבן ואפילו לויה נשואה לישראל אין הבן חייב בפדיון שאין הדבר תלוי באב אלא באם שנאמר פטר רחם בישראל {{ממ|[[שולחן ערוך/יורה דעה/שה#יא|יו"ד סי' ש"ה סעיף יא]]}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|יא}})''' לוים חייבים בבכור בהמה טהורה וצריך לתנו לכהן {{ממ|[[שולחן ערוך/יורה דעה/שכ#א|שם סי' ש"כ סעיף א']]}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|יב}})''' לוים פטורין מבכור בהמה טמאה וה"ה כהנת ולויה אבל בעליהן חייבים בפטר חמור שלהם אבל בנכסי מלוג שלה פטורין מפני שיש לה שותפות בה {{ממ|[[שולחן ערוך/יורה דעה/שכא#יט|שם סימן שכ"א סעיף י"ט]]}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|יג}})''' מעלין מדוכן ליוחסין {{ממ|רמב"ם [[רמב"ם/כלי המקדש/ג#|פ"ג מהל' כלי המקדש]]}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|יד}})''' אם הלוי מגרש אשתו כותבין בגט הלוי ופרטי הדינים מבואר באבן העזר {{ממ|סי' קכ"ט ע"ש}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|טו}})''' בשטר הנכתב אני יוסף בן שמעון הלוי לויתי מפלוני מנה והעדים חתומים למטה, וכל שכן אם כתוב בו בלשון עדים יב"ש הלוי לוה מפלוני מנה מוציאין מזה שהוא לוי אעפ"י שהוחזק בעיר הזאת עוד איש ששמו יב"ש כיון שזה האיש אינו לוי וכן מעלין לתרומה ומעשר משטר זה אבל אין מעלין ליוחסין אם נכתב הכהן מפני שהעדים סומכין שקוראים אותו כן {{ממ|מסקנת הש"ך חו"מ [[ש"ך/חושן משפט/מט#טז|סי' מ"ט ס"ק ט"ז]]}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|טז}})''' בן לוי בכור שמת אביו ואח"כ נפלו לו מעשר מאחד ממכירי אביו נוטל בו פי שנים.<br />
<br />
'''({{עוגן1|יז}})''' ישראל שנפלו לו טבלים מבית אבי אמו לוי והפריש מהם מעשר הרי הם כמעשרות שנפלו לו ירושה מאבי אמו ואם קידש בו אשה הרי זו מקודשת {{ממ|רמב"ם [[רמב"ם/אישות/ה#|פ"ה מה' אישות]]}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|יח}})''' המבזה את הכהן בושתו יותר גדול מהמבזה איש אחר {{ממ|[[שולחן ערוך/חושן משפט/תכ#כד|חו"מ סי' ת"ך סעיף כ"ד]]}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|יט}})''' מי שלא ראה שמחת בית השואבה וכו' והלוים בכלי שיר בלא מספר על ט"ו מעלות כו' {{ממ|רמב"ם [[רמב"ם/לולב/ט#|פ"ט מהל' לולב]]}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|כ}})''' אמר ר"ח בתחלה לא היה מעמידין שוטרים אלא מן הלוים שנא' {{ממ|[[תנ"ך/דברי הימים ב/יט#|דברי הימים ב' י"ט]]}} ושוטרים הלוים לפניכם עכשיו אין מעמידין אלא מישראל שנאמר ושוטרים הרבים בראשיכם {{ממ|[[בבלי/יבמות/פו/ב|יבמות דף פ"ו ע"ב]]}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|כא}})''' אסור לכהנים ולוים לסייע בבית הגרנות וכו' ואסור לישראל להניחן לסייע {{ממ|רמב"ם [[רמב"ם/תרומות/יב#|פי"ב דתרומות]]}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|כב}})''' נבלי השירה טמאים ונבלי בני לוי טהורין {{ממ|[[משנה/כלים/טו#|פט"ו דכלים]]}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|כג}})''' מלבני המטה טמאין ומלבני בני לוי טהורין {{ממ|[[משנה/כלים/יח#ג|שם פרק י"ח מ"ג]]}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|כד}})''' בשעה שמוסיפין על העיר ועל העזרה דברו הלוים בשיר {{ממ|שבועות דף י"ד}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|כה}})''' בתענית שגוזרין על הגשמים בשלש ראשונות אנשי משמר אין מתענין ובשלש אמצעיות אנשי משמר מתענין מקצת היום ולא משלימין. ואנשי בית אב לא היו מתענין כל עיקר ובשבע תענית האחרונים אנשי משמר מתענין ומשלימין ואנשי בית אב מתענין ולא משלימין {{ממ|רמב"ם [[רמב"ם/תעניות/ג|פ"ג מהל' תענית]]}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|כו}})''' אנשי משמר מותרין לשתות יין בלילות אבל לא בימים ואנשי בית אב לא ביום ולא בלילה {{ממ|[[רמב"ם/ביאת מקדש/ה#|רמב"ם פ"ה מהל' ביאת מקדש]]}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|כז}})''' אנשי משמר ואנשי מעמד אסורים לספר ומלכבס ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת {{ממ|שם הי"ב}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|כח}})''' כהנים ולוים חייבים במחצית השקל וממשכנין את הלוים אם אינו חפץ ליתן כו' {{ממ|רמב"ם [[רמב"ם/שקלים/ח|פ"ח מה' שקלים]]}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|כט}})''' לוים חייבים בקלבון אבל הכהנים פטורין {{ממ|שם [[רמב"ם/שקלים/ג#ב|פ"ג הלכה ב']]}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|ל}})''' כהנים ולוים אין מחרימין בין קרקע בין מטלטלין {{ממ|רמב"ם [[רמב"ם/ערכין/ו#ז|פ"ו מערכין ה"ז]]}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|לא}})''' תכריך נבלי בני לוי טהורין.<br />
<br />
'''({{עוגן1|לב}})''' יש להחמיר כשנושאים המת במטה שלא ישאו לוים.<br />
<br />
'''({{עוגן1|לג}})''' מצאו מת מצוה כהן ולוי מטמא לוי, לוי וישראל מטמא ישראל {{ממ|מסכת שמחות פ"ד}}.<br />
<br />
'''({{עוגן1|לד}})''' אמר אפילו שלא בפניו שרוצה ליתן המעשר לפלוני לוי אינו יכול לחזור בו.<br />
<br />
'''({{עוגן1|לה}})''' יש אוסרין לפדות בנו הבכור על ידי שליח כהן או לוי ויש מתירין.<br />
<br />
'''({{עוגן1|לו}})''' בשעה שנכנסין הבנאים לבנות ולתקן בהיכל או להוציא משם את הטומאה מצוה שיהיו הנכנסים כהנים תמימים וכו' אין שם כהנים יכנסו לוים וכו' אין שם לוים יכנסו וכו' ישראל וכל הנכנסין בהיכל לתקן יכנסו בתיבות {{ממ|רמב"ם [[רמב"ם/בית הבחירה/ז#סוף|ספ"ז מהל' בית הבחירה]]}}.<br />
<br />
<br />
{{ניווט כללי תחתון}}</div>לוי הלויhttps://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9D&diff=359696תורת הלוים2021-09-12T16:18:29Z<p>לוי הלוי: מנסה לבד</p>
<hr />
<div>ספר<br />
<br />
תורת הלוים<br />
<br />
מהדורא תנינא<br />
<br />
כולל<br />
<br />
המצות והדינים השייך ללוים בזמן שבית המקדש היה קיים, וגם מה ששייך להם עתה, נאסף מרמב"ם ושו"ע וספר החינוך ושארי פוסקים עם הוספות חידושים משלי, בשם '''זאת ליעקב''' וליקוט ממדרשי חז"ל המדבר בשבחי הלוים בשם '''שבחי הלוים'''<br />
<br />
אשר חנן ד' אותי<br />
<br />
'''יעקב''' בלא"א ה"ר המופלג בתורה ויראה מו"ה '''מרדכי סענדר''' הלוי ז"ל '''קאָפּשטיין''', ממיוחסי '''לויי עפשטיין''' נין ונכד לרבינו הגדול '''הרמ"א''' בעל המפה ולבעל '''תוי"ט''' ולהגאון בעל '''בית הלל''' ולהגאון בעל '''פנים מאירות''' ז"ל זי"ע חונה פ"ק '''נימענצין''' בעל המחבר ספר '''בית לוי''' וספר '''פרי יעקב''' וספר '''תורת הלוים''' מהדורה קמא.<br />
<br />
ווילנא<br />
<br />
שנת '''בית הלוי ברכו''' את ד' לפ"ג<br />
<br />
<br />
הסכמת הגאונים<br />
<br />
'''הנה''' כבר יצא מוניטין של כבוד ידיד ד' וידיד כל יראיו וידיד נפשי עוז האהוב והחביב לנו ה"ה הרב הגאון המפורסם החו"ב סוע"ה וכו' מו"ה יעקב הלוי נ"י הגאב"ד דק"ק נימענצין יצ"ו בחיבוריו היקרים והנחמדים אשר הוציא מכבר לאור הדפוס הלא המה: ספר בית לוי חידושים על הרמב"ם ז"ל וספר פרי יעקב על אבן העזר ונתקבלו חיבוריו בעיני הלומדים. ועוד יש לו בכתובים חיבורים על ד' חלקי השו"ע ד' יזכהו במהרה להוציאם לאור הדפוס. אך עתה עלה בידו להוציא לאור הדפוס חיבור קטן מחיבוריו והוא מיוסד להביא כל הדינים השייכים להלוים וקראו בשם '''תורת הלוים''' ובו כתב כל המצות שמוטל על הלוים בעבודת בית המקדש, וגם המצות שמצווין בגבולים מלוקט מד' הש"ס והרמב"ם וסמ"ג וס' החינוך ועוד מספרים קדושים ונעשה בסדר נכון ונעלה. וגם הוסיף כבוד הרה"ג המחבר נ"י מדיליה כמה חידושי דינים והערות בענינים אלו, ואגב אורחיה בא ליישב כמה קושיות עצומות שעמדו עליהם המפרשים ז"ל, בספריהם בטוב טעם ודעת, כיד ד' הטובה עליו, כאשר היה החיבור הלז למראה עיני וישראו דבריו מאד בעיני. ואקוה שישא חיבורו חן בעיני הלומדים, לכן באתי להסכים על חיבורו הלז ולברכו כי חפץ ה' בידו יצליח לבצע מחשבתו הטובה מכח אל הפועל להוציא לאור הדפוס במהרה כדי לזכות את הרבים. וגם אני אקח ספר מאת הרב הגאון המחבר כשיצא מבית הדפוס ברשיות הצענזור במחיר אשר יושת עליו ובאתי על החתום בזה במוצאי שבת קדש ב' לחודש אייר שנת תרס"א לפ"ק.<br />
<br />
נאום '''שלמה הכהן''' מו"ץ דפ"ק ווילנא.<br />
<br />
<br />
'''הופיע''' לנגד עיני הספר הנחמד ונעים '''תורת הלוים''' לידיד נפשי ואהוב לבבי הרב הגאון חריף ובקי משנתו רב ונקי כש"ת מו"ה יעקב הלוי נ"י הגאבד"ק נימענצין בעל ספרי בית לוי, פרי יעקב, ועוד. ואם כי המון טרדות אשר אפפוני בירחים האלו לא הרפוני, בכ"ז למען כבודו עברתי על כל הספר, ומצאתי טוב ויפה הן בתוכנו והן בסידורו, ולי הערות רבות ויקרות על דבריו בענינים רבים אשר היה בר מזלי [אשר גם אני ת"ל העירותי בזה] ובכל לבבי אברכהו אשר יזכהו ד' להוציא לאור עולם החיבור הנחמד הזה יברך ה' חילו ופועל ידו ירצה, ואמינא לפעלא טבא יישר ויתברכו המחזיקים בעדו ומסייעים אותו לבצע מעשה וג"א אקבל בשמחה ברצות ד' דרכו להוציא מעשהו לפעולת אדם.<br />
<br />
הכ"ד הכותב לכ' הגהמ"ח שליט"א ויקרת חיבורו הנעלה, אור ליום ב' לסדר בשלח תרס"א.<br />
<br />
'''נאום אלי' דוד ראבינאוויץ תאומים באאמו"ר הגאון מ' בנימין זצללה"ה פק"ק מיר מפאניוועז [והי' בירושלים עה"ק תובב"א].'''<br />
<br />
<br />
'''כבוד ידיד נפשי הרב הגאון חו"ב אוצר כל מדה נכונה כש"ת מו"ה יעקב הלוי הי"ו האבד"ק נימענצין.'''<br />
<br />
אחדשה"ט. מחברתו '''תורת הלוים''' הגיעני, קראתי בו מעט, וחזיתי כי הוא איש מהיר במלאכתו, מלאכת שמים, משנתו ערוכה וסדורה, אשר אסף וקיבץ כל הדינים וההלכות מתורת הלוים וסידר כל דבר לאשורו סדר נכון במקום הראוי. ועל דבר הסכמה אמנם ענותו תרבהו לבקש הסכמה מצעיר לימים כמוני. כן ידעתי רב חילו לאורייתא מהפלפולים והשו"ת שהיו בינינו כמה פעמים. וחפץ ד' בידו יצליח לעסוק בתורה מתוך הרחבה כמשאלות לב ידידו מכבדו הדורש"ת.<br />
<br />
הבא עה"ח ט"ז סיון תרס"א ווילנא.<br />
<br />
'''חיים עוזר גראדזענסקי.'''<br />
<br />
הקדמה (מהדורה קמא)<br />
<br />
ה' צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה<br />
<br />
'''אמר''' המחבר זה לי כמה שנים אשר הוצאתי לאור ספרי '''פרי יעקב'''. והנה מאז ועד עתה נתחדשו לי בעזהי"ת הרבה חידושים כפלים לתושיה בהלכה ואגדה ויש לי ב"ה ארבעה חיבורים רבי הכמות והאיכות אשר ראום גאונים ויהללום. וכאשר נמצא תחת ידי הסכמותיהם הלא המה: א) חידושים על יורה דעה. ב) שו"ת שהיה לי מו"מ עם גאוני הדור. ג) חמשה ועשרים הדרנים בהלכה ואגדה. ד) על דרושים לשבתות ומועדים וגם כסדר על פרשיות התורה. אך מה כחי כי איחל להוציא דברי לאור כי ירדו כחות הגוף. והנה כבר באתי בימים וימי הזקנה ממשמשין ובאין והחלו לנטות צללי ערבי ומה גם פגעי הזמן אשר יתחדשו עלי חדשים לבקרים כל אלה מנעוני עד כה מלהביא דברי על מבבח הדפוס. אכן רוח הוא באנוש ומימי עלומי אני מרגיש בנפשי תשוקה נמרצה להיות מחוברי חבור. ואם אמרתי אבליגה על תשוקתי עלי לבי דוי כי מה אעשה לאלה ילדי רעיוני אשר חנני ד' אשר זה חלקי מכל עמלי בחיי הבלי כי רבות עמל ותלאה שבענו בימי חיינו יאמר נא ישראל מהממאנים בוזי התורה וז"ל הרמב"ם סוף הל' מעילה כמה היה דהמע"ה מצטער מן המינים והאפירוקסין שהיו משיבין על התורה והמצות וכל זמן שהיו רודפים אותו בתשובות של שקר וכו' היה מוסיף דביקות בתורה שנאמר טפלו עלי שקר זדים. אני בכל לב אצר פקודיך. והנה להעלות על הדפוס אף ספר אחד מהספרים שחנני ד' אין בכחי כי הם רבי הכמות ואין בידי מסת דמי ההדפסה. ומה גם שאין בכחי עוד לצאת ולבא בחילוק החיבורים. אכן להשקיט המית רוחי אמרתי להוציא לאור הדפוס חיבור קטן הזה אשר אני נותן לפניכם היום שחברתי בחורף שנת עצת אויבינו תר"ס ויסוד החיבור רובו ככולו חדשתי במשך זמן קצר כשבועות שתים שהן ארבע ואח"כ הוספתי בו איזה דברים. וידעתי כי לא השלמתי המלאכה כי היא הלכתא רבתא ויש להאריך בה טובא. אכן כעת יספיק הקיצור מקוצר רוח ומאפס כסף ההדפסה מוכרח אני לקצר במקום שיש להאריך ומה שנפתח בקטנים כמוני תסתיים בגדולים אשר להם דעת רחבה וכסף תועפות. ואולי יזכני ד' אשר לפניו אין מעצור, להושיעני ולהוציאני ממצוקותי. וירפאני ויחלימני לתורתו ועבודתו. אעבור פרשתא דא עוד הפעם אי"ה בל"נ. והנה כאשר מחכים אנחנו בכל יום על ביאת המשיך וישובו כהנים לעבודתם ולוים לדוכנן. וכאשר לוי אנכי, אמרתי לעיין בהלכה זו, וסדרתי את הספר הזה, ובכלל יש בהלכה זאת '''ט"ו מצות''' שמונה מצוות עשה ושבעה לאוין וחלקתים לחמשה חלקים כמבואר למטה. אמנם מנין מצות אלו אינו מוסכם, לדעת הכל, כי לדעת הרמב"ם אין לחשוב למצות עשה לשאת הארון בכתף במצות הלוים כי לדעתו הוא רק לכהנים, ולדעת הרמב"ן אין לחשוב למ"ע להיות עובדים למשמרת כי לדעתו הוא רק הלכה למשה מסיני ולא תמצא מוסכם לדעת כולם כי אם '''י"ד''' מצות. וזה מעשה הספר מבפנים העמדתי המצות כמו שכתוב בתורה וקראתים בשם '''תורת הלוים''' ומצד אחד העמדתי הדינים השייכים לכל מצוה אשר אספתי מהחינוך ורמב"ם [וזולת שני חיבורים אלו מוני המצות וגם ס' המצות להרמב"ם ז"ל לא נמצא ת"י בעת עסקי בהלכה זאת] וקראתיו בשם '''יד הלוי'''. ומצד השני העמדתי החידושים אשר חנני ד' בעת עסקי בהלכה זאת וקראתיו בשם '''זאת ליעקב'''. ויה"ר מלפני אבינו שבשמים, שיבנה בית המקדש במהרה בימינו וישובו כהנים לעבודתם, ולוים לדוכנן, ויזכני שלא ימוש התורה מפי ומפי זרעי וזרע זרעי עד עולם.<br />
<br />
כ"ד אסקופה הנדרסת תחת רגלי תלמידי חכמים עבדי ה' המצפה לתשועת ה'. כו"ח ביום שהוכפל בו כי טוב טו"ב לחדש סיון שנת '''א'''תה '''סתר''' לי וגו' לפ"ק.<br />
<br />
נאום '''יעקב הלוי'''<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
הקדמה (מהדורה בתרא)<br />
<br />
כשל כחי וזה זמן רב שאיני יכול לזוז מקיר עירי בחילוק החיבורים, וגם לשלח על פאצט לנדיבי לב אין בכחי בעריכות המכתבים ובשילוח החיבורים באין עוזר לי, והגם כי ברכני ד' בבנים גדולי תורה המעוטרים בכתר תורה ובכתר ש"ט, אכן לא זכיתי לברכת יראי ד' להיותם סביב לשולחני כי כולם המה בריחוק מקום ממני אשר גם המכתבים אליהם יתנהג בכבדות, וכמעט שנתייאשתי שיראו דברי אור הדפוס, אכן רוח הוא באנוש, ותשוקתי הנטועה בלבי מימי נעורי להיות מחוברי חיבור לא ירפני ולא יתן לי מנוח לומר אם אין בכחך להדפיס הרבה הסתפק במועט ואחד המרבה ואחד הממעיט וכו', וברוך הנותן ליעף כח שהחייני וקימני להוציא לאור כעת המהדורא תנינא מספרי '''תורת הלוים''', וזה לי זמן רב שהוצאתיו לאור, והוא הלכתא רבתא ולא נגעתי רק בקצהו, ואחרי שבעת האחרונה שאנו עומדים כעת, התעורר בקרב ישראל התשוקה והרעיון בישוב ארץ ישראל, ולעבוד אדמתה אדמת קודש, עבודה גשמיות, לעומת זה התעורר ג"כ הרעיון הרוחניי בקרב גדולי ישראל, ולעבוד עבודה רוחניות הוא לימוד ההלכות השייכים לעבודת בית המקדש ועבודת הארץ, והתחברו בזה איזה חיבורים. לזאת הנחתי הדבר לפני גדולי ישראל וחשבתי מה שנפתח בקטנים כמוני תסתיים בגדולים, והנה עבר זמן רב מיום שנדפס חיבורי הנ"ל, ולא ראיתי עדיין מי מגדולי ישראל שיתעורר להתעסק במקצוע זה לבאר דיני הלוים, אחשוב אולי זהו חלקי שניתן לי מן השמים להתעסק במקצוע זה, לזאת אני מדפיס כעת המהדורא תנינא מן ספרי דנא, וידעתי כי גם היום לא יצאתי ידי חובתי, וקמא קמא דמטי לידי אגיש לפניכם אם יזכני ד' בחו"ש, והנה במהד"ק כתבתי אצל כל מצוה הדינים הפרטים השייכים לה בשם '''יד הלוי''' וכעת לא ראיתי לכופלם, אולם בחלק זה הוספתי [אצל החלק מדיני הלוים] ליקוט ממדרשי חז"ל המדבר בשבחי הלוים, בשם '''שבחי הלוים''' ויה"ר מלפני אבינו שבשמים שיבנה בית המקדש במהרה בימינו וישובו כהנים לעבודתם ולוים לדוכנן, ויזכני שלא ימוש התורה מפי ומפי זרעי וזרע זרעי עד עולם.<br />
<br />
הבעה"ח ב' דר"ח כסלו שנת '''בית הלוי ברכו''' את ד' לפ"ג<br />
<br />
'''יעקב הלוי''' חופ"ק '''נימענצין.'''<br />
<br />
<br />
<br />
מנין המצות:<br />
<br />
חלק א) שחיובם ללוים לבדם.<br />
<br />
א) לשרת בבית המקדש בשיר.<br />
ב) להפריש תרומת מעשר.<br />
<br />
חלק ב) שחיובם לכהנים ולוים יחד.<br />
<br />
ג) לשאת הארון בכתף<br />
ד) לשמור את בית המקדש<br />
ה) להיות עובדים במקדש למשמרת<br />
<br />
חלק ג) מצות שעל ישראל הנוגע ללוים<br />
<br />
ו) לתת מעשר ללוים<br />
ז) לתת לוים ערים לשבת<br />
ח) להבדיל ולהכין בא"י שש ערי מקלט מערי הלוים.<br />
<br />
<br />
חלק ד) השבעה לאוין<br />
<br />
א) שלא יתעסקו הלוים בעבודת הכהנים<br />
ב) שלא להשבית שמירה סביב למקדש<br />
ג) שלא יטול שבט לוי חלק ונחלה בארץ<br />
ד) שלא יטול שבט לוי חלק בביזה<br />
ה) שלא לעזוב הלוים מלתת חלקם במעשרות<br />
ו) שלא יכנוס טמא תוך מחנה לויה שכמוהו לדורות הר הבית<br />
ז) שלא לשנות מגרשי ערי הלוים<br />
<br />
<br />
חלק ה)<br />
<br />
כולל הדינים המסתעפים מתוך מצות אלו ומבוארים בטעמם בחידושי '''זאת ליעקב'''.<br />
<br />
<br />
'''מ"ע א'''' להיות הלוים עובדים בבית המקדש להיות שוערים ומשוררים בכל יום על הקרבן שנאמר ועבד הלוי הוא את עבודת אהל מועד (במדבר יח כג).<br />
<br />
'''מ"ע ב'''' שהלוים יפרשו מעשר מן המעשר הניתן להם ויתנו לכהנים וזה נקרא תרומת מעשר שנאמר ואל הלוים תדבר ואמרת אליהם כי תקחו מאת בני ישראל את המעשר וגו' והרמתם ממנו תרומת ד' מעשר מן המעשר (שם כו).<br />
<br />
'''מ"ע ג'''' שנצטוו כל שבט לוי לשאת הארון על כתפיהם כשירצו להוליכו ממקום למקום שנאמר כי עבודת הקודש עליהם בכתף ישאו (במדבר ז ט).<br />
<br />
'''מ"ע ד'''' שישמרו המקדש הכהנים מבפנים והלוים מבחוץ שנאמר ושמרו משמרתך ומשמרת כל האהל (במדבר יח ג).<br />
<br />
'''מ"ע ה'''' שיהיו הכהנים והלוים עובדים במקדש למשמרת שנא' ושרת בשם ה' אלהיו ככל אחיו הלוים וגו' (דברים יח ז-ח).<br />
<br />
'''מ"ע ו'''' שנצטוו בני ישראל לתת אחד מעשרה חלקים מזרע הארץ ללוים שנאמר כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו לד' תרומה נתתי ללוים (במדבר יח כד).<br />
<br />
'''מ"ע ז'''' שנצטוו ישראל לתת ללוים ערים לשבת בהן שנאמר ונתנו ללוים מנחלת אחוזתן ערים לשבת ונאמר הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמונה עיר (במדבר לה ב-ז).<br />
<br />
'''מ"ע ח'''' להבדיל ולהכין בארץ ישראל שש ערי מקלט מערי הלוים לנוס מכה נפש בשגגה שנאמר שלש ערים תבדיל לך בתוך ארצך וגו' (דברים יט ב):<br />
<br />
<br />
'''שבעה לאוין'''<br />
<br />
<br />
'''ל"ת א'''' שלא יתעסקו הלוים בעבודת הכהנים ולא במלאכת הלוי חבירו כדכתיב איש איש על עבדתו ואל משאו (במדבר ד יט).<br />
<br />
'''ל"ת ב'''' שלא לבטל שמירת המקדש שנאמר ושמרתם את משמרת הקדש (שם יח ה).<br />
<br />
'''ל"ת ג'''' שלא יטול כל שבט לוי חלק בארץ שנאמר לא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה עם ישראל אשי ה' ונחלתו יאכלו ונחלה לא יהיה לו בקרב אחיו ה' הוא נחלתו כאשר דבר לו (דברים יח א-ב).<br />
<br />
'''ל"ת ד'''' שלא יטול כל שבט לוי חלק בביזה (שם):<br />
<br />
'''ל"ת ה'''' שלא לעזוב הלוים ולהתעלם מלתת חלקם וכ"ש ברגלים שנאמר השמר לך פן תעזוב את הלוי כל ימיך על אדמתך (דברים יב ט).<br />
<br />
'''ל"ת ו'''' שלא יכנוס כל טמא תוך מחנה לויה שכמוהו לדורות הר הבית שנאמר כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה ויצא אל מחוץ למחנה לא יבא אל תוך המחנה (דברים כג יח).<br />
<br />
'''ל"ת ז'''' שלא לשנות מגרשי ערי הלוים ושדותיהם שנאמר ושדה מגרש עריהם לא ימכר (ויקרא כה לד).<br />
<br />
<br />
<br />
'''דיני הלוים.'''<br />
<br />
'''(א)''' כהנים בעבודתן ולוים בדוכנן וישראל במעמדן פטורין מן התפלה ומן התפילין (רמב"ם פ"ד מה"ת).<br />
<br />
'''(ב)''' הלוי יוצק מים על ידי הכהנים בשעה שעולין לדוכן (זוה"ק פ' נשא).<br />
<br />
'''(ג)''' דיני קריאת התורה השייך ללוים באו"ח סי' קל"ה.<br />
<br />
'''(ד)''' כהנים בעבודתן ולוים בדוכנן וישראל במעמדן כולם מבטלין עבודתן ובאים לשמוע מקרא מגילה (מגילה ג').<br />
<br />
'''(ה)''' לוים ספק אם הם חייבין במתנות כהונה הלכך פטורין ואם נטלן הכהן מידו אינו צריך להחזירם לו (וי"א דאפילו נטלן מוציאין מידו) (יו"ד סי' ס"א). <br />
<br />
'''(ו)''' נדר מישראל אסור בכהנים ולוים מכהנים ולוים מותר בישראל נדר מכהנים מותר בלוים מלוים מותר בכהנים (שם סי' רי"ז סעיף מ"ה).<br />
<br />
'''(ז)''' מי שאסר הנאתו על כהנים ולוים באים ונוטלים תרומותיו ומעשרותיו בעל כרחו ואם אמר כהנים אלו ולוים אלו יתן לכהנים ולוים אחרים (שם רכ"ז).<br />
<br />
'''(ח)''' אמר רבא לא משכחת צורבא דמורי אלא דאתי משבט לוי או משבט יששכר וכו' אסוקי שמעתא אליבא דהילכתא קאמינא (יומא כ"ו).<br />
<br />
'''(ט)''' מצוה להקדים כהן ללוי לוי לישראל לפרנסה ולפדיון (יו"ד סי' רנ"א סעיף ט').<br />
<br />
'''(י)''' לוים פטורין מפדיון הבן ואפילו לויה נשואה לישראל אין הבן חייב בפדיון שאין הדבר תלוי באב אלא באם שנאמר פטר רחם בישראל (יו"ד סי' ש"ה סעיף יא).<br />
<br />
'''(יא)''' לוים חייבים בבכור בהמה טהורה וצריך לתנו לכהן (שם סי' ש"כ סעיף א').<br />
<br />
'''(יב)''' לוים פטורין מבכור בהמה טמאה וה"ה כהנת ולויה אבל בעליהן חייבים בפטר חמור שלהם אבל בנכסי מלוג שלה פטורין מפני שיש לה שותפות בה (שם סימן שכ"א סעיף י"ט).<br />
<br />
'''(יג)''' מעלין מדוכן ליוחסין (רמב"ם פ"ג מהל' כלי המקדש).<br />
<br />
'''(יד)''' אם הלוי מגרש אשתו כותבין בגט הלוי ופרטי הדינים מבואר באבן העזר (סי' קכ"ט ע"ש).<br />
<br />
'''(טו)''' בשטר הנכתב אני יוסף בן שמעון הלוי לויתי מפלוני מנה והעדים חתומים למטה, וכל שכן אם כתוב בו בלשון עדים יב"ש הלוי לוה מפלוני מנה מוציאין מזה שהוא לוי אעפ"י שהוחזק בעיר הזאת עוד איש ששמו יב"ש כיון שזה האיש אינו לוי וכן מעלין לתרומה ומעשר משטר זה אבל אין מעלין ליוחסין אם נכתב הכהן מפני שהעדים סומכין שקוראים אותו כן (מסקנת הש"ך חו"מ סי' מ"ט ס"ק ט"ז).<br />
<br />
'''(טז)''' בן לוי בכור שמת אביו ואח"כ נפלו לו מעשר מאחד ממכירי אביו נוטל בו פי שנים.<br />
<br />
'''(יז)''' ישראל שנפלו לו טבלים מבית אבי אמו לוי והפריש מהם מעשר הרי הם כמעשרות שנפלו לו ירושה מאבי אמו ואם קידש בו אשה הרי זו מקודשת (רמב"ם פ"ה מה' אישות).<br />
<br />
'''(יח)''' המבזה את הכהן בושתו יותר גדול מהמבזה איש אחר (חו"מ סי' ת"ך סעיף כ"ד).<br />
<br />
'''(יט)''' מי שלא ראה שמחת בית השואבה וכו' והלוים בכלי שיר בלא מספר על ט"ו מעלות כו' (רמב"ם פ"ט מהל' לולב).<br />
<br />
'''(כ)''' אמר ר"ח בתחלה לא היה מעמידין שוטרים אלא מן הלוים שנא' (דברי הימים ב' י"ט) ושוטרים הלוים לפניכם עכשיו אין מעמידין אלא מישראל שנאמר ושוטרים הרבים בראשיכם (יבמות דף פ"ו ע"ב).<br />
<br />
'''(כא)''' אסור לכהנים ולוים לסייע בבית הגרנות וכו' ואסור לישראל להניחן לסייע (רמב"ם פי"ב דתרומות).<br />
<br />
'''(כב)''' נבלי השירה טמאים ונבלי בני לוי טהורין (פט"ו דכלים).<br />
<br />
'''(כג)''' מלבני המטה טמאין ומלבני בני לוי טהורין (שם פרק י"ח מ"ג).<br />
<br />
'''(כד)''' בשעה שמוסיפין על העיר ועל העזרה דברו הלוים בשיר (שבועות דף י"ד).<br />
<br />
'''(כה)''' בתענית שגוזרין על הגשמים בשלש ראשונות אנשי משמר אין מתענין ובשלש אמצעיות אנשי משמר מתענין מקצת היום ולא משלימין. ואנשי בית אב לא היו מתענין כל עיקר ובשבע תענית האחרונים אנשי משמר מתענין ומשלימין ואנשי בית אב מתענין ולא משלימין (רמב"ם פ"ג מהל' תענית).<br />
<br />
'''(כו)''' אנשי משמר מותרין לשתות יין בלילות אבל לא בימים ואנשי בית אב לא ביום ולא בלילה (רמב"ם פ"ה מהל' ביאת מקדש).<br />
<br />
'''(כז)''' אנשי משמר ואנשי מעמד אסורים לספר ומלכבס ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת (שם הי"ב).<br />
<br />
'''(כח)''' כהנים ולוים חייבים במחצית השקל וממשכנין את הלוים אם אינו חפץ ליתן כו' (רמב"ם פ"ח מה' שקלים).<br />
<br />
'''(כט)''' לוים חייבים בקלבון אבל הכהנים פטורין (שם פ"ג הלכה ב').<br />
<br />
'''(ל)''' כהנים ולוים אין מחרימין בין קרקע בין מטלטלין (רמב"ם פ"ו מערכין ה"ז).<br />
<br />
'''(לא)''' תכריך נבלי בני לוי טהורין.<br />
<br />
'''(לב)''' יש להחמיר כשנושאים המת במטה שלא ישאו לוים.<br />
<br />
'''(לג)''' מצאו מת מצוה כהן ולוי מטמא לוי, לוי וישראל מטמא ישראל (מסכת שמחות פ"ד).<br />
<br />
'''(לד)''' אמר אפילו שלא בפניו שרוצה ליתן המעשר לפלוני לוי אינו יכול לחזור בו.<br />
<br />
'''(לה)''' יש אוסרין לפדות בנו הבכור על ידי שליח כהן או לוי ויש מתירין.<br />
<br />
'''(לו)''' בשעה שנכנסין הבנאים לבנות ולתקן בהיכל או להוציא משם את הטומאה מצוה שיהיו הנכנסים כהנים תמימים וכו' אין שם כהנים יכנסו לוים וכו' אין שם לוים יכנסו וכו' ישראל וכל הנכנסין בהיכל לתקן יכנסו בתיבות (רמב"ם ספ"ז מהל' בית הבחירה).</div>לוי הלויhttps://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99&diff=359693שיחת משתמש:לוי הלוי2021-09-12T15:13:18Z<p>לוי הלוי: /* דף המשתמש */</p>
<hr />
<div>== ברוכים הבאים ==<br />
שלום רב, ברוך הבא בשם ה'. תוכל לקרוא על אופן העריכה באוצר בדף [[אוצר:הדרכה כללית]]. הדרכה מפורטת יותר תוכל למצוא בדף [[אוצר:ברוכים הבאים]].{{ש}}<br />
הכלל הראשון שכדאי לך לדעת כשאתה מתחיל לערוך באוצר, הוא - שאין לך ממה לחשוש, פשוט תתחיל לערוך! אתה לא יכול להרוס אלא רק לבנות ולהוסיף עוד נדבכים לבנין המפואר. העורכים שכבר נמצאים באוצר ישמחו לסייע לך ולכוון אותך בתרומותיך באוצר, בהצלחה! אני זמין לכל שאלה, כאן או ב[[שיחת משתמש:סיני ועוקר הרים|דף השיחה שלי]]. [[משתמש:סיני ועוקר הרים|סיני ועוקר הרים]] ([[שיחת משתמש:סיני ועוקר הרים|שיחה]]) 00:34, 12 בספטמבר 2021 (IDT)<br />
<br />
:משהו לא הסתדר לי. העליתי ספר שלם עם הדגשות והכל כמו שצריך אבל חלק מהשורות מודפסות רצוף כאילו אין 'אנטר'. תודה וסליחה.--[[משתמש:לוי הלוי|לוי הלוי]] ([[שיחת משתמש:לוי הלוי|שיחה]]) 02:59, 12 בספטמבר 2021 (IDT)<br />
::בקוד כאן צריכים להקיש אנטר ב פעמים. פעם א לא עושה כלום. [[משתמש:עכ&#34;פ|עכ&#34;פ]] ([[שיחת משתמש:עכ&#34;פ|שיחה]]) 04:24, 12 בספטמבר 2021 (IDT)<br />
:::אה. אנסה לבדוק. [[משתמש:לוי הלוי|לוי הלוי]] ([[שיחת משתמש:לוי הלוי|שיחה]]) 18:06, 12 בספטמבר 2021 (IDT)<br />
<br />
==דף המשתמש==<br />
ר' לוי, מותר לשאול למה הספר שבדף המשתמש שלך נמצא שם ולא יחד עם כל שאר הספרים במרחב הראשי? ספר חשוב ומוכר וראוי. יישר כח על הקלדתו. [[עמוד ראשי|השתתפו בעריכה והגהה! "ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת"]]. [[משתמש:מערכת|מערכת]] ([[שיחת משתמש:מערכת|שיחה]]) 18:08, 12 בספטמבר 2021 (IDT)<br />
:{{אחרי התנגשות}}קראתי וכתבתי על מחבר הספר בלקסיקון שלנו (בפוסט שיפורסם היום) אשמח לקשר לספר באוצר הספרים היהודי, אבל משום מה נדמה לי שהספר לא במקומו הנכון. (אחרי ההתנגשות - שמח ש{{א|מערכת}} שם גם הוא לב לבעיה. [[משתמש:אישי ישראל|אישי ישראל]] ([[שיחת משתמש:אישי ישראל|שיחה]]) 18:10, 12 בספטמבר 2021 (IDT)<br />
::{גם אני התנגשתי עם שניכם} מערכת אודה לך אם תסדר את זה "במרחב הראשי" כדי שאדע לעתיד איך עושים, לא ידעתי אז שמתי הכל בדף עם שמי. אישי ישראל - מעניין, למדתי הרבה בספר ואיני מכיר הרבה פרטים עליו (כמדומני שראיתי פעם ערך עליו בויקיפדיה אבל אני לא בטוח), בכל אופן שים לב שהוספתי להודעה שלך נקודותיים כי בלי זה היא הופיעה כהמשך להודעה של 'מערכת' ולא כהודעה בפני עצמה.--[[משתמש:לוי הלוי|לוי הלוי]] ([[שיחת משתמש:לוי הלוי|שיחה]]) 18:13, 12 בספטמבר 2021 (IDT)</div>לוי הלויhttps://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99&diff=359690שיחת משתמש:לוי הלוי2021-09-12T15:06:46Z<p>לוי הלוי: </p>
<hr />
<div>== ברוכים הבאים ==<br />
שלום רב, ברוך הבא בשם ה'. תוכל לקרוא על אופן העריכה באוצר בדף [[אוצר:הדרכה כללית]]. הדרכה מפורטת יותר תוכל למצוא בדף [[אוצר:ברוכים הבאים]].{{ש}}<br />
הכלל הראשון שכדאי לך לדעת כשאתה מתחיל לערוך באוצר, הוא - שאין לך ממה לחשוש, פשוט תתחיל לערוך! אתה לא יכול להרוס אלא רק לבנות ולהוסיף עוד נדבכים לבנין המפואר. העורכים שכבר נמצאים באוצר ישמחו לסייע לך ולכוון אותך בתרומותיך באוצר, בהצלחה! אני זמין לכל שאלה, כאן או ב[[שיחת משתמש:סיני ועוקר הרים|דף השיחה שלי]]. [[משתמש:סיני ועוקר הרים|סיני ועוקר הרים]] ([[שיחת משתמש:סיני ועוקר הרים|שיחה]]) 00:34, 12 בספטמבר 2021 (IDT)<br />
<br />
:משהו לא הסתדר לי. העליתי ספר שלם עם הדגשות והכל כמו שצריך אבל חלק מהשורות מודפסות רצוף כאילו אין 'אנטר'. תודה וסליחה.--[[משתמש:לוי הלוי|לוי הלוי]] ([[שיחת משתמש:לוי הלוי|שיחה]]) 02:59, 12 בספטמבר 2021 (IDT)<br />
::בקוד כאן צריכים להקיש אנטר ב פעמים. פעם א לא עושה כלום. [[משתמש:עכ&#34;פ|עכ&#34;פ]] ([[שיחת משתמש:עכ&#34;פ|שיחה]]) 04:24, 12 בספטמבר 2021 (IDT)<br />
:::אה. אנסה לבדוק. [[משתמש:לוי הלוי|לוי הלוי]] ([[שיחת משתמש:לוי הלוי|שיחה]]) 18:06, 12 בספטמבר 2021 (IDT)</div>לוי הלויhttps://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9D&diff=359689תורת הלוים2021-09-12T15:06:14Z<p>לוי הלוי: </p>
<hr />
<div>ספר<br />
תורת הלוים<br />
מהדורא תנינא<br />
כולל<br />
המצות והדינים השייך ללוים בזמן שבית המקדש היה קיים, וגם מה ששייך להם עתה, נאסף מרמב"ם ושו"ע וספר החינוך ושארי פוסקים עם הוספות חידושים משלי, בשם '''זאת ליעקב''' וליקוט ממדרשי חז"ל המדבר בשבחי הלוים בשם '''שבחי הלוים'''<br />
אשר חנן ד' אותי<br />
'''יעקב''' בלא"א ה"ר המופלג בתורה ויראה מו"ה '''מרדכי סענדר''' הלוי ז"ל '''קאָפּשטיין''', ממיוחסי '''לויי עפשטיין''' נין ונכד לרבינו הגדול '''הרמ"א''' בעל המפה ולבעל '''תוי"ט''' ולהגאון בעל '''בית הלל''' ולהגאון בעל '''פנים מאירות''' ז"ל זי"ע חונה פ"ק '''נימענצין''' בעל המחבר ספר '''בית לוי''' וספר '''פרי יעקב''' וספר '''תורת הלוים''' מהדורה קמא.<br />
<br />
ווילנא<br />
שנת '''בית הלוי ברכו''' את ד' לפ"ג<br />
<br />
<br />
הסכמת הגאונים<br />
<br />
'''הנה''' כבר יצא מוניטין של כבוד ידיד ד' וידיד כל יראיו וידיד נפשי עוז האהוב והחביב לנו ה"ה הרב הגאון המפורסם החו"ב סוע"ה וכו' מו"ה יעקב הלוי נ"י הגאב"ד דק"ק נימענצין יצ"ו בחיבוריו היקרים והנחמדים אשר הוציא מכבר לאור הדפוס הלא המה: ספר בית לוי חידושים על הרמב"ם ז"ל וספר פרי יעקב על אבן העזר ונתקבלו חיבוריו בעיני הלומדים. ועוד יש לו בכתובים חיבורים על ד' חלקי השו"ע ד' יזכהו במהרה להוציאם לאור הדפוס. אך עתה עלה בידו להוציא לאור הדפוס חיבור קטן מחיבוריו והוא מיוסד להביא כל הדינים השייכים להלוים וקראו בשם '''תורת הלוים''' ובו כתב כל המצות שמוטל על הלוים בעבודת בית המקדש, וגם המצות שמצווין בגבולים מלוקט מד' הש"ס והרמב"ם וסמ"ג וס' החינוך ועוד מספרים קדושים ונעשה בסדר נכון ונעלה. וגם הוסיף כבוד הרה"ג המחבר נ"י מדיליה כמה חידושי דינים והערות בענינים אלו, ואגב אורחיה בא ליישב כמה קושיות עצומות שעמדו עליהם המפרשים ז"ל, בספריהם בטוב טעם ודעת, כיד ד' הטובה עליו, כאשר היה החיבור הלז למראה עיני וישראו דבריו מאד בעיני. ואקוה שישא חיבורו חן בעיני הלומדים, לכן באתי להסכים על חיבורו הלז ולברכו כי חפץ ה' בידו יצליח לבצע מחשבתו הטובה מכח אל הפועל להוציא לאור הדפוס במהרה כדי לזכות את הרבים. וגם אני אקח ספר מאת הרב הגאון המחבר כשיצא מבית הדפוס ברשיות הצענזור במחיר אשר יושת עליו ובאתי על החתום בזה במוצאי שבת קדש ב' לחודש אייר שנת תרס"א לפ"ק.<br />
<br />
נאום '''שלמה הכהן''' מו"ץ דפ"ק ווילנא.<br />
<br />
<br />
'''הופיע''' לנגד עיני הספר הנחמד ונעים '''תורת הלוים''' לידיד נפשי ואהוב לבבי הרב הגאון חריף ובקי משנתו רב ונקי כש"ת מו"ה יעקב הלוי נ"י הגאבד"ק נימענצין בעל ספרי בית לוי, פרי יעקב, ועוד. ואם כי המון טרדות אשר אפפוני בירחים האלו לא הרפוני, בכ"ז למען כבודו עברתי על כל הספר, ומצאתי טוב ויפה הן בתוכנו והן בסידורו, ולי הערות רבות ויקרות על דבריו בענינים רבים אשר היה בר מזלי [אשר גם אני ת"ל העירותי בזה] ובכל לבבי אברכהו אשר יזכהו ד' להוציא לאור עולם החיבור הנחמד הזה יברך ה' חילו ופועל ידו ירצה, ואמינא לפעלא טבא יישר ויתברכו המחזיקים בעדו ומסייעים אותו לבצע מעשה וג"א אקבל בשמחה ברצות ד' דרכו להוציא מעשהו לפעולת אדם.<br />
<br />
הכ"ד הכותב לכ' הגהמ"ח שליט"א ויקרת חיבורו הנעלה, אור ליום ב' לסדר בשלח תרס"א.<br />
<br />
'''נאום אלי' דוד ראבינאוויץ תאומים באאמו"ר הגאון מ' בנימין זצללה"ה פק"ק מיר מפאניוועז [והי' בירושלים עה"ק תובב"א].'''<br />
<br />
<br />
'''כבוד ידיד נפשי הרב הגאון חו"ב אוצר כל מדה נכונה כש"ת מו"ה יעקב הלוי הי"ו האבד"ק נימענצין.'''<br />
<br />
אחדשה"ט. מחברתו '''תורת הלוים''' הגיעני, קראתי בו מעט, וחזיתי כי הוא איש מהיר במלאכתו, מלאכת שמים, משנתו ערוכה וסדורה, אשר אסף וקיבץ כל הדינים וההלכות מתורת הלוים וסידר כל דבר לאשורו סדר נכון במקום הראוי. ועל דבר הסכמה אמנם ענותו תרבהו לבקש הסכמה מצעיר לימים כמוני. כן ידעתי רב חילו לאורייתא מהפלפולים והשו"ת שהיו בינינו כמה פעמים. וחפץ ד' בידו יצליח לעסוק בתורה מתוך הרחבה כמשאלות לב ידידו מכבדו הדורש"ת.<br />
<br />
הבא עה"ח ט"ז סיון תרס"א ווילנא.<br />
<br />
'''חיים עוזר גראדזענסקי.'''<br />
<br />
הקדמה (מהדורה קמא)<br />
<br />
ה' צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה<br />
<br />
'''אמר''' המחבר זה לי כמה שנים אשר הוצאתי לאור ספרי '''פרי יעקב'''. והנה מאז ועד עתה נתחדשו לי בעזהי"ת הרבה חידושים כפלים לתושיה בהלכה ואגדה ויש לי ב"ה ארבעה חיבורים רבי הכמות והאיכות אשר ראום גאונים ויהללום. וכאשר נמצא תחת ידי הסכמותיהם הלא המה: א) חידושים על יורה דעה. ב) שו"ת שהיה לי מו"מ עם גאוני הדור. ג) חמשה ועשרים הדרנים בהלכה ואגדה. ד) על דרושים לשבתות ומועדים וגם כסדר על פרשיות התורה. אך מה כחי כי איחל להוציא דברי לאור כי ירדו כחות הגוף. והנה כבר באתי בימים וימי הזקנה ממשמשין ובאין והחלו לנטות צללי ערבי ומה גם פגעי הזמן אשר יתחדשו עלי חדשים לבקרים כל אלה מנעוני עד כה מלהביא דברי על מבבח הדפוס. אכן רוח הוא באנוש ומימי עלומי אני מרגיש בנפשי תשוקה נמרצה להיות מחוברי חבור. ואם אמרתי אבליגה על תשוקתי עלי לבי דוי כי מה אעשה לאלה ילדי רעיוני אשר חנני ד' אשר זה חלקי מכל עמלי בחיי הבלי כי רבות עמל ותלאה שבענו בימי חיינו יאמר נא ישראל מהממאנים בוזי התורה וז"ל הרמב"ם סוף הל' מעילה כמה היה דהמע"ה מצטער מן המינים והאפירוקסין שהיו משיבין על התורה והמצות וכל זמן שהיו רודפים אותו בתשובות של שקר וכו' היה מוסיף דביקות בתורה שנאמר טפלו עלי שקר זדים. אני בכל לב אצר פקודיך. והנה להעלות על הדפוס אף ספר אחד מהספרים שחנני ד' אין בכחי כי הם רבי הכמות ואין בידי מסת דמי ההדפסה. ומה גם שאין בכחי עוד לצאת ולבא בחילוק החיבורים. אכן להשקיט המית רוחי אמרתי להוציא לאור הדפוס חיבור קטן הזה אשר אני נותן לפניכם היום שחברתי בחורף שנת עצת אויבינו תר"ס ויסוד החיבור רובו ככולו חדשתי במשך זמן קצר כשבועות שתים שהן ארבע ואח"כ הוספתי בו איזה דברים. וידעתי כי לא השלמתי המלאכה כי היא הלכתא רבתא ויש להאריך בה טובא. אכן כעת יספיק הקיצור מקוצר רוח ומאפס כסף ההדפסה מוכרח אני לקצר במקום שיש להאריך ומה שנפתח בקטנים כמוני תסתיים בגדולים אשר להם דעת רחבה וכסף תועפות. ואולי יזכני ד' אשר לפניו אין מעצור, להושיעני ולהוציאני ממצוקותי. וירפאני ויחלימני לתורתו ועבודתו. אעבור פרשתא דא עוד הפעם אי"ה בל"נ. והנה כאשר מחכים אנחנו בכל יום על ביאת המשיך וישובו כהנים לעבודתם ולוים לדוכנן. וכאשר לוי אנכי, אמרתי לעיין בהלכה זו, וסדרתי את הספר הזה, ובכלל יש בהלכה זאת '''ט"ו מצות''' שמונה מצוות עשה ושבעה לאוין וחלקתים לחמשה חלקים כמבואר למטה. אמנם מנין מצות אלו אינו מוסכם, לדעת הכל, כי לדעת הרמב"ם אין לחשוב למצות עשה לשאת הארון בכתף במצות הלוים כי לדעתו הוא רק לכהנים, ולדעת הרמב"ן אין לחשוב למ"ע להיות עובדים למשמרת כי לדעתו הוא רק הלכה למשה מסיני ולא תמצא מוסכם לדעת כולם כי אם '''י"ד''' מצות. וזה מעשה הספר מבפנים העמדתי המצות כמו שכתוב בתורה וקראתים בשם '''תורת הלוים''' ומצד אחד העמדתי הדינים השייכים לכל מצוה אשר אספתי מהחינוך ורמב"ם [וזולת שני חיבורים אלו מוני המצות וגם ס' המצות להרמב"ם ז"ל לא נמצא ת"י בעת עסקי בהלכה זאת] וקראתיו בשם '''יד הלוי'''. ומצד השני העמדתי החידושים אשר חנני ד' בעת עסקי בהלכה זאת וקראתיו בשם '''זאת ליעקב'''. ויה"ר מלפני אבינו שבשמים, שיבנה בית המקדש במהרה בימינו וישובו כהנים לעבודתם, ולוים לדוכנן, ויזכני שלא ימוש התורה מפי ומפי זרעי וזרע זרעי עד עולם.<br />
<br />
כ"ד אסקופה הנדרסת תחת רגלי תלמידי חכמים עבדי ה' המצפה לתשועת ה'. כו"ח ביום שהוכפל בו כי טוב טו"ב לחדש סיון שנת '''א'''תה '''סתר''' לי וגו' לפ"ק.<br />
<br />
נאום '''יעקב הלוי'''<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
הקדמה (מהדורה בתרא)<br />
<br />
כשל כחי וזה זמן רב שאיני יכול לזוז מקיר עירי בחילוק החיבורים, וגם לשלח על פאצט לנדיבי לב אין בכחי בעריכות המכתבים ובשילוח החיבורים באין עוזר לי, והגם כי ברכני ד' בבנים גדולי תורה המעוטרים בכתר תורה ובכתר ש"ט, אכן לא זכיתי לברכת יראי ד' להיותם סביב לשולחני כי כולם המה בריחוק מקום ממני אשר גם המכתבים אליהם יתנהג בכבדות, וכמעט שנתייאשתי שיראו דברי אור הדפוס, אכן רוח הוא באנוש, ותשוקתי הנטועה בלבי מימי נעורי להיות מחוברי חיבור לא ירפני ולא יתן לי מנוח לומר אם אין בכחך להדפיס הרבה הסתפק במועט ואחד המרבה ואחד הממעיט וכו', וברוך הנותן ליעף כח שהחייני וקימני להוציא לאור כעת המהדורא תנינא מספרי '''תורת הלוים''', וזה לי זמן רב שהוצאתיו לאור, והוא הלכתא רבתא ולא נגעתי רק בקצהו, ואחרי שבעת האחרונה שאנו עומדים כעת, התעורר בקרב ישראל התשוקה והרעיון בישוב ארץ ישראל, ולעבוד אדמתה אדמת קודש, עבודה גשמיות, לעומת זה התעורר ג"כ הרעיון הרוחניי בקרב גדולי ישראל, ולעבוד עבודה רוחניות הוא לימוד ההלכות השייכים לעבודת בית המקדש ועבודת הארץ, והתחברו בזה איזה חיבורים. לזאת הנחתי הדבר לפני גדולי ישראל וחשבתי מה שנפתח בקטנים כמוני תסתיים בגדולים, והנה עבר זמן רב מיום שנדפס חיבורי הנ"ל, ולא ראיתי עדיין מי מגדולי ישראל שיתעורר להתעסק במקצוע זה לבאר דיני הלוים, אחשוב אולי זהו חלקי שניתן לי מן השמים להתעסק במקצוע זה, לזאת אני מדפיס כעת המהדורא תנינא מן ספרי דנא, וידעתי כי גם היום לא יצאתי ידי חובתי, וקמא קמא דמטי לידי אגיש לפניכם אם יזכני ד' בחו"ש, והנה במהד"ק כתבתי אצל כל מצוה הדינים הפרטים השייכים לה בשם '''יד הלוי''' וכעת לא ראיתי לכופלם, אולם בחלק זה הוספתי [אצל החלק מדיני הלוים] ליקוט ממדרשי חז"ל המדבר בשבחי הלוים, בשם '''שבחי הלוים''' ויה"ר מלפני אבינו שבשמים שיבנה בית המקדש במהרה בימינו וישובו כהנים לעבודתם ולוים לדוכנן, ויזכני שלא ימוש התורה מפי ומפי זרעי וזרע זרעי עד עולם.<br />
<br />
הבעה"ח ב' דר"ח כסלו שנת '''בית הלוי ברכו''' את ד' לפ"ג<br />
<br />
'''יעקב הלוי''' חופ"ק '''נימענצין.'''<br />
<br />
<br />
<br />
מנין המצות:<br />
<br />
חלק א) שחיובם ללוים לבדם.<br />
<br />
א) לשרת בבית המקדש בשיר.<br />
ב) להפריש תרומת מעשר.<br />
<br />
חלק ב) שחיובם לכהנים ולוים יחד.<br />
<br />
ג) לשאת הארון בכתף<br />
ד) לשמור את בית המקדש<br />
ה) להיות עובדים במקדש למשמרת<br />
<br />
חלק ג) מצות שעל ישראל הנוגע ללוים<br />
<br />
ו) לתת מעשר ללוים<br />
ז) לתת לוים ערים לשבת<br />
ח) להבדיל ולהכין בא"י שש ערי מקלט מערי הלוים.<br />
<br />
<br />
חלק ד) השבעה לאוין<br />
<br />
א) שלא יתעסקו הלוים בעבודת הכהנים<br />
ב) שלא להשבית שמירה סביב למקדש<br />
ג) שלא יטול שבט לוי חלק ונחלה בארץ<br />
ד) שלא יטול שבט לוי חלק בביזה<br />
ה) שלא לעזוב הלוים מלתת חלקם במעשרות<br />
ו) שלא יכנוס טמא תוך מחנה לויה שכמוהו לדורות הר הבית<br />
ז) שלא לשנות מגרשי ערי הלוים<br />
<br />
<br />
חלק ה)<br />
<br />
כולל הדינים המסתעפים מתוך מצות אלו ומבוארים בטעמם בחידושי '''זאת ליעקב'''.<br />
<br />
<br />
'''מ"ע א'''' להיות הלוים עובדים בבית המקדש להיות שוערים ומשוררים בכל יום על הקרבן שנאמר ועבד הלוי הוא את עבודת אהל מועד (במדבר יח כג).<br />
<br />
'''מ"ע ב'''' שהלוים יפרשו מעשר מן המעשר הניתן להם ויתנו לכהנים וזה נקרא תרומת מעשר שנאמר ואל הלוים תדבר ואמרת אליהם כי תקחו מאת בני ישראל את המעשר וגו' והרמתם ממנו תרומת ד' מעשר מן המעשר (שם כו).<br />
<br />
'''מ"ע ג'''' שנצטוו כל שבט לוי לשאת הארון על כתפיהם כשירצו להוליכו ממקום למקום שנאמר כי עבודת הקודש עליהם בכתף ישאו (במדבר ז ט).<br />
<br />
'''מ"ע ד'''' שישמרו המקדש הכהנים מבפנים והלוים מבחוץ שנאמר ושמרו משמרתך ומשמרת כל האהל (במדבר יח ג).<br />
<br />
'''מ"ע ה'''' שיהיו הכהנים והלוים עובדים במקדש למשמרת שנא' ושרת בשם ה' אלהיו ככל אחיו הלוים וגו' (דברים יח ז-ח).<br />
<br />
'''מ"ע ו'''' שנצטוו בני ישראל לתת אחד מעשרה חלקים מזרע הארץ ללוים שנאמר כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו לד' תרומה נתתי ללוים (במדבר יח כד).<br />
<br />
'''מ"ע ז'''' שנצטוו ישראל לתת ללוים ערים לשבת בהן שנאמר ונתנו ללוים מנחלת אחוזתן ערים לשבת ונאמר הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמונה עיר (במדבר לה ב-ז).<br />
<br />
'''מ"ע ח'''' להבדיל ולהכין בארץ ישראל שש ערי מקלט מערי הלוים לנוס מכה נפש בשגגה שנאמר שלש ערים תבדיל לך בתוך ארצך וגו' (דברים יט ב):<br />
<br />
<br />
'''שבעה לאוין'''<br />
<br />
<br />
'''ל"ת א'''' שלא יתעסקו הלוים בעבודת הכהנים ולא במלאכת הלוי חבירו כדכתיב איש איש על עבדתו ואל משאו (במדבר ד יט).<br />
<br />
'''ל"ת ב'''' שלא לבטל שמירת המקדש שנאמר ושמרתם את משמרת הקדש (שם יח ה).<br />
<br />
'''ל"ת ג'''' שלא יטול כל שבט לוי חלק בארץ שנאמר לא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה עם ישראל אשי ה' ונחלתו יאכלו ונחלה לא יהיה לו בקרב אחיו ה' הוא נחלתו כאשר דבר לו (דברים יח א-ב).<br />
<br />
'''ל"ת ד'''' שלא יטול כל שבט לוי חלק בביזה (שם):<br />
<br />
'''ל"ת ה'''' שלא לעזוב הלוים ולהתעלם מלתת חלקם וכ"ש ברגלים שנאמר השמר לך פן תעזוב את הלוי כל ימיך על אדמתך (דברים יב ט).<br />
<br />
'''ל"ת ו'''' שלא יכנוס כל טמא תוך מחנה לויה שכמוהו לדורות הר הבית שנאמר כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה ויצא אל מחוץ למחנה לא יבא אל תוך המחנה (דברים כג יח).<br />
<br />
'''ל"ת ז'''' שלא לשנות מגרשי ערי הלוים ושדותיהם שנאמר ושדה מגרש עריהם לא ימכר (ויקרא כה לד).<br />
<br />
<br />
<br />
'''דיני הלוים.'''<br />
<br />
'''(א)''' כהנים בעבודתן ולוים בדוכנן וישראל במעמדן פטורין מן התפלה ומן התפילין (רמב"ם פ"ד מה"ת).<br />
<br />
'''(ב)''' הלוי יוצק מים על ידי הכהנים בשעה שעולין לדוכן (זוה"ק פ' נשא).<br />
<br />
'''(ג)''' דיני קריאת התורה השייך ללוים באו"ח סי' קל"ה.<br />
<br />
'''(ד)''' כהנים בעבודתן ולוים בדוכנן וישראל במעמדן כולם מבטלין עבודתן ובאים לשמוע מקרא מגילה (מגילה ג').<br />
<br />
'''(ה)''' לוים ספק אם הם חייבין במתנות כהונה הלכך פטורין ואם נטלן הכהן מידו אינו צריך להחזירם לו (וי"א דאפילו נטלן מוציאין מידו) (יו"ד סי' ס"א). <br />
<br />
'''(ו)''' נדר מישראל אסור בכהנים ולוים מכהנים ולוים מותר בישראל נדר מכהנים מותר בלוים מלוים מותר בכהנים (שם סי' רי"ז סעיף מ"ה).<br />
<br />
'''(ז)''' מי שאסר הנאתו על כהנים ולוים באים ונוטלים תרומותיו ומעשרותיו בעל כרחו ואם אמר כהנים אלו ולוים אלו יתן לכהנים ולוים אחרים (שם רכ"ז).<br />
<br />
'''(ח)''' אמר רבא לא משכחת צורבא דמורי אלא דאתי משבט לוי או משבט יששכר וכו' אסוקי שמעתא אליבא דהילכתא קאמינא (יומא כ"ו).<br />
<br />
'''(ט)''' מצוה להקדים כהן ללוי לוי לישראל לפרנסה ולפדיון (יו"ד סי' רנ"א סעיף ט').<br />
<br />
'''(י)''' לוים פטורין מפדיון הבן ואפילו לויה נשואה לישראל אין הבן חייב בפדיון שאין הדבר תלוי באב אלא באם שנאמר פטר רחם בישראל (יו"ד סי' ש"ה סעיף יא).<br />
<br />
'''(יא)''' לוים חייבים בבכור בהמה טהורה וצריך לתנו לכהן (שם סי' ש"כ סעיף א').<br />
<br />
'''(יב)''' לוים פטורין מבכור בהמה טמאה וה"ה כהנת ולויה אבל בעליהן חייבים בפטר חמור שלהם אבל בנכסי מלוג שלה פטורין מפני שיש לה שותפות בה (שם סימן שכ"א סעיף י"ט).<br />
<br />
'''(יג)''' מעלין מדוכן ליוחסין (רמב"ם פ"ג מהל' כלי המקדש).<br />
<br />
'''(יד)''' אם הלוי מגרש אשתו כותבין בגט הלוי ופרטי הדינים מבואר באבן העזר (סי' קכ"ט ע"ש).<br />
<br />
'''(טו)''' בשטר הנכתב אני יוסף בן שמעון הלוי לויתי מפלוני מנה והעדים חתומים למטה, וכל שכן אם כתוב בו בלשון עדים יב"ש הלוי לוה מפלוני מנה מוציאין מזה שהוא לוי אעפ"י שהוחזק בעיר הזאת עוד איש ששמו יב"ש כיון שזה האיש אינו לוי וכן מעלין לתרומה ומעשר משטר זה אבל אין מעלין ליוחסין אם נכתב הכהן מפני שהעדים סומכין שקוראים אותו כן (מסקנת הש"ך חו"מ סי' מ"ט ס"ק ט"ז).<br />
<br />
'''(טז)''' בן לוי בכור שמת אביו ואח"כ נפלו לו מעשר מאחד ממכירי אביו נוטל בו פי שנים.<br />
<br />
'''(יז)''' ישראל שנפלו לו טבלים מבית אבי אמו לוי והפריש מהם מעשר הרי הם כמעשרות שנפלו לו ירושה מאבי אמו ואם קידש בו אשה הרי זו מקודשת (רמב"ם פ"ה מה' אישות).<br />
<br />
'''(יח)''' המבזה את הכהן בושתו יותר גדול מהמבזה איש אחר (חו"מ סי' ת"ך סעיף כ"ד).<br />
<br />
'''(יט)''' מי שלא ראה שמחת בית השואבה וכו' והלוים בכלי שיר בלא מספר על ט"ו מעלות כו' (רמב"ם פ"ט מהל' לולב).<br />
<br />
'''(כ)''' אמר ר"ח בתחלה לא היה מעמידין שוטרים אלא מן הלוים שנא' (דברי הימים ב' י"ט) ושוטרים הלוים לפניכם עכשיו אין מעמידין אלא מישראל שנאמר ושוטרים הרבים בראשיכם (יבמות דף פ"ו ע"ב).<br />
<br />
'''(כא)''' אסור לכהנים ולוים לסייע בבית הגרנות וכו' ואסור לישראל להניחן לסייע (רמב"ם פי"ב דתרומות).<br />
<br />
'''(כב)''' נבלי השירה טמאים ונבלי בני לוי טהורין (פט"ו דכלים).<br />
<br />
'''(כג)''' מלבני המטה טמאין ומלבני בני לוי טהורין (שם פרק י"ח מ"ג).<br />
<br />
'''(כד)''' בשעה שמוסיפין על העיר ועל העזרה דברו הלוים בשיר (שבועות דף י"ד).<br />
<br />
'''(כה)''' בתענית שגוזרין על הגשמים בשלש ראשונות אנשי משמר אין מתענין ובשלש אמצעיות אנשי משמר מתענין מקצת היום ולא משלימין. ואנשי בית אב לא היו מתענין כל עיקר ובשבע תענית האחרונים אנשי משמר מתענין ומשלימין ואנשי בית אב מתענין ולא משלימין (רמב"ם פ"ג מהל' תענית).<br />
<br />
'''(כו)''' אנשי משמר מותרין לשתות יין בלילות אבל לא בימים ואנשי בית אב לא ביום ולא בלילה (רמב"ם פ"ה מהל' ביאת מקדש).<br />
<br />
'''(כז)''' אנשי משמר ואנשי מעמד אסורים לספר ומלכבס ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת (שם הי"ב).<br />
<br />
'''(כח)''' כהנים ולוים חייבים במחצית השקל וממשכנין את הלוים אם אינו חפץ ליתן כו' (רמב"ם פ"ח מה' שקלים).<br />
<br />
'''(כט)''' לוים חייבים בקלבון אבל הכהנים פטורין (שם פ"ג הלכה ב').<br />
<br />
'''(ל)''' כהנים ולוים אין מחרימין בין קרקע בין מטלטלין (רמב"ם פ"ו מערכין ה"ז).<br />
<br />
'''(לא)''' תכריך נבלי בני לוי טהורין.<br />
<br />
'''(לב)''' יש להחמיר כשנושאים המת במטה שלא ישאו לוים.<br />
<br />
'''(לג)''' מצאו מת מצוה כהן ולוי מטמא לוי, לוי וישראל מטמא ישראל (מסכת שמחות פ"ד).<br />
<br />
'''(לד)''' אמר אפילו שלא בפניו שרוצה ליתן המעשר לפלוני לוי אינו יכול לחזור בו.<br />
<br />
'''(לה)''' יש אוסרין לפדות בנו הבכור על ידי שליח כהן או לוי ויש מתירין.<br />
<br />
'''(לו)''' בשעה שנכנסין הבנאים לבנות ולתקן בהיכל או להוציא משם את הטומאה מצוה שיהיו הנכנסים כהנים תמימים וכו' אין שם כהנים יכנסו לוים וכו' אין שם לוים יכנסו וכו' ישראל וכל הנכנסין בהיכל לתקן יכנסו בתיבות (רמב"ם ספ"ז מהל' בית הבחירה).</div>לוי הלויhttps://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A2%D7%A8%D7%9A/%D7%9C%D7%95%D7%99&diff=359625שיחה:ערך/לוי2021-09-12T00:01:10Z<p>לוי הלוי: /* סדר */</p>
<hr />
<div>==סדר==<br />
הערך הזה צריך הרבה סדר, הלכות הלויים מפורטות בכל מיני מקורות, הנכסתי עכשיו לערך מקור אחד קריטי, אבל יש עוד הרבה. לתשומת לבכם --[[משתמש:לוי הלוי|לוי הלוי]] ([[שיחת משתמש:לוי הלוי|שיחה]]) 00:19, 12 בספטמבר 2021 (IDT)<br />
::יישר כח ר' {{א|לוי הלוי}}, קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרוונקא! היופי באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי הוא שכל אחד מקדיש מזמנו על מנת להשתתף בהרבצת תורה, אחד מוסיף מידע ואחר מוסיף עריכה וסדר וליטוש. ניכר שענין הלוויים נוגע לכב', אז מי יותר מתאים לעריכת והכנסת סדר בדברים? יישר כח מראש. [[עמוד ראשי|האוצר בהרצה. "ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת"]]. [[משתמש:מערכת|מערכת]] ([[שיחת משתמש:מערכת|שיחה]]) 00:28, 12 בספטמבר 2021 (IDT)<br />
<br />
אני לא טוב בכתיבה ונוסח, אבל אה"נ לא התכוונתי שזה יישמע כתלונה אלא רק אמינא לפעלא טבא יישר, ושתדעו שמשתמשים בזה וחשוב עמלכם.--[[משתמש:לוי הלוי|לוי הלוי]] ([[שיחת משתמש:לוי הלוי|שיחה]]) 03:01, 12 בספטמבר 2021 (IDT)</div>לוי הלויhttps://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99&diff=359624שיחת משתמש:לוי הלוי2021-09-11T23:59:21Z<p>לוי הלוי: /* ברוכים הבאים */</p>
<hr />
<div>== ברוכים הבאים ==<br />
שלום רב, ברוך הבא בשם ה'. תוכל לקרוא על אופן העריכה באוצר בדף [[אוצר:הדרכה כללית]]. הדרכה מפורטת יותר תוכל למצוא בדף [[אוצר:ברוכים הבאים]].{{ש}}<br />
הכלל הראשון שכדאי לך לדעת כשאתה מתחיל לערוך באוצר, הוא - שאין לך ממה לחשוש, פשוט תתחיל לערוך! אתה לא יכול להרוס אלא רק לבנות ולהוסיף עוד נדבכים לבנין המפואר. העורכים שכבר נמצאים באוצר ישמחו לסייע לך ולכוון אותך בתרומותיך באוצר, בהצלחה! אני זמין לכל שאלה, כאן או ב[[שיחת משתמש:סיני ועוקר הרים|דף השיחה שלי]]. [[משתמש:סיני ועוקר הרים|סיני ועוקר הרים]] ([[שיחת משתמש:סיני ועוקר הרים|שיחה]]) 00:34, 12 בספטמבר 2021 (IDT)<br />
<br />
משהו לא הסתדר לי. העליתי ספר שלם עם הדגשות והכל כמו שצריך אבל חלק מהשורות מודפסות רצוף כאילו אין 'אנטר'. תודה וסליחה.--[[משתמש:לוי הלוי|לוי הלוי]] ([[שיחת משתמש:לוי הלוי|שיחה]]) 02:59, 12 בספטמבר 2021 (IDT)</div>לוי הלויhttps://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9D&diff=359623תורת הלוים2021-09-11T23:57:33Z<p>לוי הלוי: ספר שלם על לויים - בלי התוספות מסביב שאותם אולי אוסיף בהמשך</p>
<hr />
<div>ספר<br />
תורת הלוים<br />
מהדורא תנינא<br />
כולל<br />
המצות והדינים השייך ללוים בזמן שבית המקדש היה קיים, וגם מה ששייך להם עתה, נאסף מרמב"ם ושו"ע וספר החינוך ושארי פוסקים עם הוספות חידושים משלי, בשם '''זאת ליעקב''' וליקוט ממדרשי חז"ל המדבר בשבחי הלוים בשם '''שבחי הלוים'''<br />
אשר חנן ד' אותי<br />
'''יעקב''' בלא"א ה"ר המופלג בתורה ויראה מו"ה '''מרדכי סענדר''' הלוי ז"ל '''קאָפּשטיין''', ממיוחסי '''לויי עפשטיין''' נין ונכד לרבינו הגדול '''הרמ"א''' בעל המפה ולבעל '''תוי"ט''' ולהגאון בעל '''בית הלל''' ולהגאון בעל '''פנים מאירות''' ז"ל זי"ע חונה פ"ק '''נימענצין''' בעל המחבר ספר '''בית לוי''' וספר '''פרי יעקב''' וספר '''תורת הלוים''' מהדורה קמא.<br />
<br />
ווילנא<br />
שנת '''בית הלוי ברכו''' את ד' לפ"ג<br />
<br />
<br />
הסכמת הגאונים<br />
<br />
'''הנה''' כבר יצא מוניטין של כבוד ידיד ד' וידיד כל יראיו וידיד נפשי עוז האהוב והחביב לנו ה"ה הרב הגאון המפורסם החו"ב סוע"ה וכו' מו"ה יעקב הלוי נ"י הגאב"ד דק"ק נימענצין יצ"ו בחיבוריו היקרים והנחמדים אשר הוציא מכבר לאור הדפוס הלא המה: ספר בית לוי חידושים על הרמב"ם ז"ל וספר פרי יעקב על אבן העזר ונתקבלו חיבוריו בעיני הלומדים. ועוד יש לו בכתובים חיבורים על ד' חלקי השו"ע ד' יזכהו במהרה להוציאם לאור הדפוס. אך עתה עלה בידו להוציא לאור הדפוס חיבור קטן מחיבוריו והוא מיוסד להביא כל הדינים השייכים להלוים וקראו בשם '''תורת הלוים''' ובו כתב כל המצות שמוטל על הלוים בעבודת בית המקדש, וגם המצות שמצווין בגבולים מלוקט מד' הש"ס והרמב"ם וסמ"ג וס' החינוך ועוד מספרים קדושים ונעשה בסדר נכון ונעלה. וגם הוסיף כבוד הרה"ג המחבר נ"י מדיליה כמה חידושי דינים והערות בענינים אלו, ואגב אורחיה בא ליישב כמה קושיות עצומות שעמדו עליהם המפרשים ז"ל, בספריהם בטוב טעם ודעת, כיד ד' הטובה עליו, כאשר היה החיבור הלז למראה עיני וישראו דבריו מאד בעיני. ואקוה שישא חיבורו חן בעיני הלומדים, לכן באתי להסכים על חיבורו הלז ולברכו כי חפץ ה' בידו יצליח לבצע מחשבתו הטובה מכח אל הפועל להוציא לאור הדפוס במהרה כדי לזכות את הרבים. וגם אני אקח ספר מאת הרב הגאון המחבר כשיצא מבית הדפוס ברשיות הצענזור במחיר אשר יושת עליו ובאתי על החתום בזה במוצאי שבת קדש ב' לחודש אייר שנת תרס"א לפ"ק.<br />
<br />
נאום '''שלמה הכהן''' מו"ץ דפ"ק ווילנא.<br />
<br />
<br />
'''הופיע''' לנגד עיני הספר הנחמד ונעים '''תורת הלוים''' לידיד נפשי ואהוב לבבי הרב הגאון חריף ובקי משנתו רב ונקי כש"ת מו"ה יעקב הלוי נ"י הגאבד"ק נימענצין בעל ספרי בית לוי, פרי יעקב, ועוד. ואם כי המון טרדות אשר אפפוני בירחים האלו לא הרפוני, בכ"ז למען כבודו עברתי על כל הספר, ומצאתי טוב ויפה הן בתוכנו והן בסידורו, ולי הערות רבות ויקרות על דבריו בענינים רבים אשר היה בר מזלי [אשר גם אני ת"ל העירותי בזה] ובכל לבבי אברכהו אשר יזכהו ד' להוציא לאור עולם החיבור הנחמד הזה יברך ה' חילו ופועל ידו ירצה, ואמינא לפעלא טבא יישר ויתברכו המחזיקים בעדו ומסייעים אותו לבצע מעשה וג"א אקבל בשמחה ברצות ד' דרכו להוציא מעשהו לפעולת אדם.<br />
<br />
הכ"ד הכותב לכ' הגהמ"ח שליט"א ויקרת חיבורו הנעלה, אור ליום ב' לסדר בשלח תרס"א.<br />
<br />
'''נאום אלי' דוד ראבינאוויץ תאומים באאמו"ר הגאון מ' בנימין זצללה"ה פק"ק מיר מפאניוועז [והי' בירושלים עה"ק תובב"א].'''<br />
<br />
<br />
'''כבוד ידיד נפשי הרב הגאון חו"ב אוצר כל מדה נכונה כש"ת מו"ה יעקב הלוי הי"ו האבד"ק נימענצין.'''<br />
<br />
אחדשה"ט. מחברתו '''תורת הלוים''' הגיעני, קראתי בו מעט, וחזיתי כי הוא איש מהיר במלאכתו, מלאכת שמים, משנתו ערוכה וסדורה, אשר אסף וקיבץ כל הדינים וההלכות מתורת הלוים וסידר כל דבר לאשורו סדר נכון במקום הראוי. ועל דבר הסכמה אמנם ענותו תרבהו לבקש הסכמה מצעיר לימים כמוני. כן ידעתי רב חילו לאורייתא מהפלפולים והשו"ת שהיו בינינו כמה פעמים. וחפץ ד' בידו יצליח לעסוק בתורה מתוך הרחבה כמשאלות לב ידידו מכבדו הדורש"ת.<br />
<br />
הבא עה"ח ט"ז סיון תרס"א ווילנא.<br />
<br />
'''חיים עוזר גראדזענסקי.'''<br />
<br />
<br />
<br />
הקדמה<br />
<br />
כשל כחי וזה זמן רב שאיני יכול לזוז מקיר עירי בחילוק החיבורים, וגם לשלח על פאצט לנדיבי לב אין בכחי בעריכות המכתבים ובשילוח החיבורים באין עוזר לי, והגם כי ברכני ד' בבנים גדולי תורה המעוטרים בכתר תורה ובכתר ש"ט, אכן לא זכיתי לברכת יראי ד' להיותם סביב לשולחני כי כולם המה בריחוק מקום ממני אשר גם המכתבים אליהם יתנהג בכבדות, וכמעט שנתייאשתי שיראו דברי אור הדפוס, אכן רוח הוא באנוש, ותשוקתי הנטועה בלבי מימי נעורי להיות מחוברי חיבור לא ירפני ולא יתן לי מנוח לומר אם אין בכחך להדפיס הרבה הסתפק במועט ואחד המרבה ואחד הממעיט וכו', וברוך הנותן ליעף כח שהחייני וקימני להוציא לאור כעת המהדורא תנינא מספרי '''תורת הלוים''', וזה לי זמן רב שהוצאתיו לאור, והוא הלכתא רבתא ולא נגעתי רק בקצהו, ואחרי שבעת האחרונה שאנו עומדים כעת, התעורר בקרב ישראל התשוקה והרעיון בישוב ארץ ישראל, ולעבוד אדמתה אדמת קודש, עבודה גשמיות, לעומת זה התעורר ג"כ הרעיון הרוחניי בקרב גדולי ישראל, ולעבוד עבודה רוחניות הוא לימוד ההלכות השייכים לעבודת בית המקדש ועבודת הארץ, והתחברו בזה איזה חיבורים. לזאת הנחתי הדבר לפני גדולי ישראל וחשבתי מה שנפתח בקטנים כמוני תסתיים בגדולים, והנה עבר זמן רב מיום שנדפס חיבורי הנ"ל, ולא ראיתי עדיין מי מגדולי ישראל שיתעורר להתעסק במקצוע זה לבאר דיני הלוים, אחשוב אולי זהו חלקי שניתן לי מן השמים להתעסק במקצוע זה, לזאת אני מדפיס כעת המהדורא תנינא מן ספרי דנא, וידעתי כי גם היום לא יצאתי ידי חובתי, וקמא קמא דמטי לידי אגיש לפניכם אם יזכני ד' בחו"ש, והנה במהד"ק כתבתי אצל כל מצוה הדינים הפרטים השייכים לה בשם '''יד הלוי''' וכעת לא ראיתי לכופלם, אולם בחלק זה הוספתי [אצל החלק מדיני הלוים] ליקוט ממדרשי חז"ל המדבר בשבחי הלוים, בשם '''שבחי הלוים''' ויה"ר מלפני אבינו שבשמים שיבנה בית המקדש במהרה בימינו וישובו כהנים לעבודתם ולוים לדוכנן, ויזכני שלא ימוש התורה מפי ומפי זרעי וזרע זרעי עד עולם.<br />
<br />
הבעה"ח ב' דר"ח כסלו שנת '''בית הלוי ברכו''' את ד' לפ"ג<br />
<br />
'''יעקב הלוי''' חופ"ק '''נימענצין.'''<br />
<br />
<br />
<br />
מנין המצות:<br />
<br />
חלק א) שחיובם ללוים לבדם.<br />
<br />
א) לשרת בבית המקדש בשיר.<br />
ב) להפריש תרומת מעשר.<br />
<br />
חלק ב) שחיובם לכהנים ולוים יחד.<br />
<br />
ג) לשאת הארון בכתף<br />
ד) לשמור את בית המקדש<br />
ה) להיות עובדים במקדש למשמרת<br />
<br />
חלק ג) מצות שעל ישראל הנוגע ללוים<br />
<br />
ו) לתת מעשר ללוים<br />
ז) לתת לוים ערים לשבת<br />
ח) להבדיל ולהכין בא"י שש ערי מקלט מערי הלוים.<br />
<br />
<br />
חלק ד) השבעה לאוין<br />
<br />
א) שלא יתעסקו הלוים בעבודת הכהנים<br />
ב) שלא להשבית שמירה סביב למקדש<br />
ג) שלא יטול שבט לוי חלק ונחלה בארץ<br />
ד) שלא יטול שבט לוי חלק בביזה<br />
ה) שלא לעזוב הלוים מלתת חלקם במעשרות<br />
ו) שלא יכנוס טמא תוך מחנה לויה שכמוהו לדורות הר הבית<br />
ז) שלא לשנות מגרשי ערי הלוים<br />
<br />
<br />
חלק ה)<br />
<br />
כולל הדינים המסתעפים מתוך מצות אלו ומבוארים בטעמם בחידושי '''זאת ליעקב'''.<br />
<br />
<br />
'''מ"ע א'''' להיות הלוים עובדים בבית המקדש להיות שוערים ומשוררים בכל יום על הקרבן שנאמר ועבד הלוי הוא את עבודת אהל מועד (במדבר יח כג).<br />
<br />
'''מ"ע ב'''' שהלוים יפרשו מעשר מן המעשר הניתן להם ויתנו לכהנים וזה נקרא תרומת מעשר שנאמר ואל הלוים תדבר ואמרת אליהם כי תקחו מאת בני ישראל את המעשר וגו' והרמתם ממנו תרומת ד' מעשר מן המעשר (שם כו).<br />
<br />
'''מ"ע ג'''' שנצטוו כל שבט לוי לשאת הארון על כתפיהם כשירצו להוליכו ממקום למקום שנאמר כי עבודת הקודש עליהם בכתף ישאו (במדבר ז ט).<br />
<br />
'''מ"ע ד'''' שישמרו המקדש הכהנים מבפנים והלוים מבחוץ שנאמר ושמרו משמרתך ומשמרת כל האהל (במדבר יח ג).<br />
<br />
'''מ"ע ה'''' שיהיו הכהנים והלוים עובדים במקדש למשמרת שנא' ושרת בשם ה' אלהיו ככל אחיו הלוים וגו' (דברים יח ז-ח).<br />
<br />
'''מ"ע ו'''' שנצטוו בני ישראל לתת אחד מעשרה חלקים מזרע הארץ ללוים שנאמר כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו לד' תרומה נתתי ללוים (במדבר יח כד).<br />
<br />
'''מ"ע ז'''' שנצטוו ישראל לתת ללוים ערים לשבת בהן שנאמר ונתנו ללוים מנחלת אחוזתן ערים לשבת ונאמר הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמונה עיר (במדבר לה ב-ז).<br />
<br />
'''מ"ע ח'''' להבדיל ולהכין בארץ ישראל שש ערי מקלט מערי הלוים לנוס מכה נפש בשגגה שנאמר שלש ערים תבדיל לך בתוך ארצך וגו' (דברים יט ב):<br />
<br />
<br />
'''שבעה לאוין'''<br />
<br />
<br />
'''ל"ת א'''' שלא יתעסקו הלוים בעבודת הכהנים ולא במלאכת הלוי חבירו כדכתיב איש איש על עבדתו ואל משאו (במדבר ד יט).<br />
<br />
'''ל"ת ב'''' שלא לבטל שמירת המקדש שנאמר ושמרתם את משמרת הקדש (שם יח ה).<br />
<br />
'''ל"ת ג'''' שלא יטול כל שבט לוי חלק בארץ שנאמר לא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה עם ישראל אשי ה' ונחלתו יאכלו ונחלה לא יהיה לו בקרב אחיו ה' הוא נחלתו כאשר דבר לו (דברים יח א-ב).<br />
<br />
'''ל"ת ד'''' שלא יטול כל שבט לוי חלק בביזה (שם):<br />
<br />
'''ל"ת ה'''' שלא לעזוב הלוים ולהתעלם מלתת חלקם וכ"ש ברגלים שנאמר השמר לך פן תעזוב את הלוי כל ימיך על אדמתך (דברים יב ט).<br />
<br />
'''ל"ת ו'''' שלא יכנוס כל טמא תוך מחנה לויה שכמוהו לדורות הר הבית שנאמר כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה ויצא אל מחוץ למחנה לא יבא אל תוך המחנה (דברים כג יח).<br />
<br />
'''ל"ת ז'''' שלא לשנות מגרשי ערי הלוים ושדותיהם שנאמר ושדה מגרש עריהם לא ימכר (ויקרא כה לד).<br />
<br />
<br />
<br />
'''דיני הלוים.'''<br />
<br />
'''(א)''' כהנים בעבודתן ולוים בדוכנן וישראל במעמדן פטורין מן התפלה ומן התפילין (רמב"ם פ"ד מה"ת).<br />
<br />
'''(ב)''' הלוי יוצק מים על ידי הכהנים בשעה שעולין לדוכן (זוה"ק פ' נשא).<br />
<br />
'''(ג)''' דיני קריאת התורה השייך ללוים באו"ח סי' קל"ה.<br />
<br />
'''(ד)''' כהנים בעבודתן ולוים בדוכנן וישראל במעמדן כולם מבטלין עבודתן ובאים לשמוע מקרא מגילה (מגילה ג').<br />
<br />
'''(ה)''' לוים ספק אם הם חייבין במתנות כהונה הלכך פטורין ואם נטלן הכהן מידו אינו צריך להחזירם לו (וי"א דאפילו נטלן מוציאין מידו) (יו"ד סי' ס"א). <br />
<br />
'''(ו)''' נדר מישראל אסור בכהנים ולוים מכהנים ולוים מותר בישראל נדר מכהנים מותר בלוים מלוים מותר בכהנים (שם סי' רי"ז סעיף מ"ה).<br />
<br />
'''(ז)''' מי שאסר הנאתו על כהנים ולוים באים ונוטלים תרומותיו ומעשרותיו בעל כרחו ואם אמר כהנים אלו ולוים אלו יתן לכהנים ולוים אחרים (שם רכ"ז).<br />
<br />
'''(ח)''' אמר רבא לא משכחת צורבא דמורי אלא דאתי משבט לוי או משבט יששכר וכו' אסוקי שמעתא אליבא דהילכתא קאמינא (יומא כ"ו).<br />
<br />
'''(ט)''' מצוה להקדים כהן ללוי לוי לישראל לפרנסה ולפדיון (יו"ד סי' רנ"א סעיף ט').<br />
<br />
'''(י)''' לוים פטורין מפדיון הבן ואפילו לויה נשואה לישראל אין הבן חייב בפדיון שאין הדבר תלוי באב אלא באם שנאמר פטר רחם בישראל (יו"ד סי' ש"ה סעיף יא).<br />
<br />
'''(יא)''' לוים חייבים בבכור בהמה טהורה וצריך לתנו לכהן (שם סי' ש"כ סעיף א').<br />
<br />
'''(יב)''' לוים פטורין מבכור בהמה טמאה וה"ה כהנת ולויה אבל בעליהן חייבים בפטר חמור שלהם אבל בנכסי מלוג שלה פטורין מפני שיש לה שותפות בה (שם סימן שכ"א סעיף י"ט).<br />
<br />
'''(יג)''' מעלין מדוכן ליוחסין (רמב"ם פ"ג מהל' כלי המקדש).<br />
<br />
'''(יד)''' אם הלוי מגרש אשתו כותבין בגט הלוי ופרטי הדינים מבואר באבן העזר (סי' קכ"ט ע"ש).<br />
<br />
'''(טו)''' בשטר הנכתב אני יוסף בן שמעון הלוי לויתי מפלוני מנה והעדים חתומים למטה, וכל שכן אם כתוב בו בלשון עדים יב"ש הלוי לוה מפלוני מנה מוציאין מזה שהוא לוי אעפ"י שהוחזק בעיר הזאת עוד איש ששמו יב"ש כיון שזה האיש אינו לוי וכן מעלין לתרומה ומעשר משטר זה אבל אין מעלין ליוחסין אם נכתב הכהן מפני שהעדים סומכין שקוראים אותו כן (מסקנת הש"ך חו"מ סי' מ"ט ס"ק ט"ז).<br />
<br />
'''(טז)''' בן לוי בכור שמת אביו ואח"כ נפלו לו מעשר מאחד ממכירי אביו נוטל בו פי שנים.<br />
<br />
'''(יז)''' ישראל שנפלו לו טבלים מבית אבי אמו לוי והפריש מהם מעשר הרי הם כמעשרות שנפלו לו ירושה מאבי אמו ואם קידש בו אשה הרי זו מקודשת (רמב"ם פ"ה מה' אישות).<br />
<br />
'''(יח)''' המבזה את הכהן בושתו יותר גדול מהמבזה איש אחר (חו"מ סי' ת"ך סעיף כ"ד).<br />
<br />
'''(יט)''' מי שלא ראה שמחת בית השואבה וכו' והלוים בכלי שיר בלא מספר על ט"ו מעלות כו' (רמב"ם פ"ט מהל' לולב).<br />
<br />
'''(כ)''' אמר ר"ח בתחלה לא היה מעמידין שוטרים אלא מן הלוים שנא' (דברי הימים ב' י"ט) ושוטרים הלוים לפניכם עכשיו אין מעמידין אלא מישראל שנאמר ושוטרים הרבים בראשיכם (יבמות דף פ"ו ע"ב).<br />
<br />
'''(כא)''' אסור לכהנים ולוים לסייע בבית הגרנות וכו' ואסור לישראל להניחן לסייע (רמב"ם פי"ב דתרומות).<br />
<br />
'''(כב)''' נבלי השירה טמאים ונבלי בני לוי טהורין (פט"ו דכלים).<br />
<br />
'''(כג)''' מלבני המטה טמאין ומלבני בני לוי טהורין (שם פרק י"ח מ"ג).<br />
<br />
'''(כד)''' בשעה שמוסיפין על העיר ועל העזרה דברו הלוים בשיר (שבועות דף י"ד).<br />
<br />
'''(כה)''' בתענית שגוזרין על הגשמים בשלש ראשונות אנשי משמר אין מתענין ובשלש אמצעיות אנשי משמר מתענין מקצת היום ולא משלימין. ואנשי בית אב לא היו מתענין כל עיקר ובשבע תענית האחרונים אנשי משמר מתענין ומשלימין ואנשי בית אב מתענין ולא משלימין (רמב"ם פ"ג מהל' תענית).<br />
<br />
'''(כו)''' אנשי משמר מותרין לשתות יין בלילות אבל לא בימים ואנשי בית אב לא ביום ולא בלילה (רמב"ם פ"ה מהל' ביאת מקדש).<br />
<br />
'''(כז)''' אנשי משמר ואנשי מעמד אסורים לספר ומלכבס ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת (שם הי"ב).<br />
<br />
'''(כח)''' כהנים ולוים חייבים במחצית השקל וממשכנין את הלוים אם אינו חפץ ליתן כו' (רמב"ם פ"ח מה' שקלים).<br />
<br />
'''(כט)''' לוים חייבים בקלבון אבל הכהנים פטורין (שם פ"ג הלכה ב').<br />
<br />
'''(ל)''' כהנים ולוים אין מחרימין בין קרקע בין מטלטלין (רמב"ם פ"ו מערכין ה"ז).<br />
<br />
'''(לא)''' תכריך נבלי בני לוי טהורין.<br />
<br />
'''(לב)''' יש להחמיר כשנושאים המת במטה שלא ישאו לוים.<br />
<br />
'''(לג)''' מצאו מת מצוה כהן ולוי מטמא לוי, לוי וישראל מטמא ישראל (מסכת שמחות פ"ד).<br />
<br />
'''(לד)''' אמר אפילו שלא בפניו שרוצה ליתן המעשר לפלוני לוי אינו יכול לחזור בו.<br />
<br />
'''(לה)''' יש אוסרין לפדות בנו הבכור על ידי שליח כהן או לוי ויש מתירין.<br />
<br />
'''(לו)''' בשעה שנכנסין הבנאים לבנות ולתקן בהיכל או להוציא משם את הטומאה מצוה שיהיו הנכנסים כהנים תמימים וכו' אין שם כהנים יכנסו לוים וכו' אין שם לוים יכנסו וכו' ישראל וכל הנכנסין בהיכל לתקן יכנסו בתיבות (רמב"ם ספ"ז מהל' בית הבחירה).</div>לוי הלויhttps://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A2%D7%A8%D7%9A/%D7%9C%D7%95%D7%99&diff=359612שיחה:ערך/לוי2021-09-11T21:19:01Z<p>לוי הלוי: יצירת דף עם התוכן "==סדר== הערך הזה צריך הרבה סדר, הלכות הלויים מפורטות בכל מיני מקורות, הנכסתי עכשיו לערך מקו..."</p>
<hr />
<div>==סדר==<br />
הערך הזה צריך הרבה סדר, הלכות הלויים מפורטות בכל מיני מקורות, הנכסתי עכשיו לערך מקור אחד קריטי, אבל יש עוד הרבה. לתשומת לבכם --[[משתמש:לוי הלוי|לוי הלוי]] ([[שיחת משתמש:לוי הלוי|שיחה]]) 00:19, 12 בספטמבר 2021 (IDT)</div>לוי הלויhttps://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?title=%D7%A2%D7%A8%D7%9A/%D7%9C%D7%95%D7%99&diff=359611ערך/לוי2021-09-11T21:17:43Z<p>לוי הלוי: רשימת מקורות, מקור ראשון במעלה הרמב"ם בכלי המקדש פרק שלם על הלכות לויים</p>
<hr />
<div>{{ניווט כללי עליון}}<br />
==קדימת כהן ללוי ולוי לישראל==<br />
שנינו: כהן קודם ללוי לוי לישראל וכו', אימתי בזמן שכולם שוים, אבל אם היה ממזר תלמיד חכם וכהן גדול עם הארץ, ממזר תלמיד חכם קודם לתלמיד חכם עם הארץ{{הערה|[[בבלי/הוריות/יג/א|הוריות יג.]]}}. ונוגע לענין כמה דברים:<br />
<br />
=== בצדקה ופדיון שבויים ===<br />
<br />
היו לפנינו עניים הרבה או שבויים הרבה ואין בכיס כדי לפרנס או כדי לכסות או כדי לפדות את כולן, מקדימין את הכהן ללוי, ולוי לישראל וכו'{{הערה|[[רמב"ם/מתנות עניים/ח#יז|רמב"ם הל' מתנות עניים פ"ח הי"ז]], וה[[כסף משנה/מתנות עניים/ח#יז|כסף משנה]] וה[[רדב"ז/מתנות עניים/ח#יז|רדב"ז]] הראו מקומו במשנה הנ"ל; [[טור/יורה דעה/רנא|טור יו"ד סי' רנא]]; [[שולחן ערוך/יורה דעה/רנא#ט|שולחן ערוך שם ס"ט]].}}.<br />
<br />
=== בברכות המזון ===<br />
<br />
הא דמקדימין הכהן ללוי והלוי לישראל, זהו רק לענין להחיותו, משא"כ לענין לכבדו לפי שעה כגון לברך ראשון, התם יהיה הדבר תלוי בב' דעות שבטור {{ממ|[[טור/אורח חיים/רא|או"ח סי' ר"א]]}} דלדעת הר"מ מרוטנבורק אין ללוי דין קדימה לברך לפני ישראל{{הערה|[[דרישה/יורה דעה/רנא#ג|דרישה יו"ד סי' רנא אות ג]].}}.<br />
<br />
=== בקריאת התורה===<br />
<br />
בתוספות יום טוב {{ממ|[[תוספות יום טוב/הוריות/ג#ח|הוריות פ"ג מ"ח]]}} כתב לעיין בפירוש הר"ב בגיטין {{ממ|[[רע"ב/גיטין/ה#ח|פ"ה מ"ח]]}}, שם הביא דין המשנה (שממזר תלמיד חכם קודם לתלמיד חכם עם הארץ) לענין קריאת התורה, ועי' [[תוספות יום טוב/גיטין/ה#ח|תוס' יום טוב שם]] שלפי הב"י {{ממ|[[בית יוסף/אורח חיים/קלה|או"ח סי' קלה]]}} הא דהוריות לאו כללא הוא לכלול קריאת התורה אלא בשאר דברים שמצוה להקדים הכהן כמו לברך ברכות המזון וליטול מנה יפה כו', עכ"ד הב"י, אלא שאינן עולין כלל לדברי הר"ב, עכ"ד התוס' יו"ט בקיצור.<br />
<br />
==== אם אין שם כהן ====<br />
<br />
אם אין שם כהן נתפרדה חבילה{{הערה|[[גיטין/נט/ב|גיטין נט:]]}}. ופירש הב"ח {{ממ|[[ב"ח/אורח חיים/קלה|או"ח סי' קלה]]}} דסדר היחס כהן קודם ללוי ולוי קודם לישראל אינו אלא בדאיכא כולהו תלתא, כהן לוי וישראל, אבל כשאין שם כהן אין סדר לדבר. ובערוך השלחן {{ממ|[[ערוך השולחן/אורח חיים/קלה#יא|שם סעיף יא ויב]]}} מבאר דיש ג' פירושים, דלרש"י בפי' הא' והרמב"ם לא קידשה תורה להלוי שיקדם להישראל אלא כשיש כהן, אבל כשאין כהן אין יחוסו כלום, ומ"מ עכ"פ הרי הוא קדוש יותר מישראל לענין שאינו בדין שהישראל יקדימו, ולרש"י בפי' השני כשאין כהן הרי הלוי כישראל ואין קפידא ואין קדימה ויכולים לעשות כרצונם כמו ישראל וישראל דמי שירצה יקדים, והרא"ש ס"ל דוודאי גם בלא הכהן יש ללוי יותר קדושה מהישראל ורק דמ"מ אינו במעלה כ"כ כאשר בהיות הכהן לענין שיקדים לישראל אף שהישראל גדול ממנו קצת.<br />
<br />
והא דאמרינן אם אין שם כהן נתפרדה החבילה היינו דוקא בקריאת התורה שהיא בצבור, ול"ד לסעודה{{הערה|[[דרישה/אורח חיים/רא#ב|דרישה או"ח סי' ר"א אות ב']].}}.<br />
<br />
== יציקת מים על ידי הכהנים ==<br />
<br />
הלוי יוצק מים על ידי הכהנים{{הערה|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#ו|שו"ע או"ח סי' קכח ס"ו]].}}, וכשאין לוי יוצק בכור פטר רחם, ואם אין גם בכור טוב שיטיל הכהן בעצמו משיציק ישראל על ידו{{הערה|[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#כב|משנ"ב שם ס"ק כ"ב]].}}.<br />
<br />
==מקורות כללי==<br />
* רמב"ם פ"ג מהל' כלי המקדש<br />
<br />
{{שולי הגליון}}<br />
{{ניווט כללי תחתון}}</div>לוי הלוי