תשובות הגאונים (הרכבי)/לז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלות אלו ששאלו אחינו תלמודי חכמ' שבמדינת תלמסאן מארץ מבוא השמש:
ראובן היה שוכן במדינה וידוע שהוא עין העדה וכול'. אם [כן] הוא כאשר כתוב בשאלה זו כן היה הדבר כך ראינו כי הדין בדבר הזה מן העיקר הגדול ששנינו וחכמ' אומ' זה כלל גדול בדין המוציא מחבירו עליו הראיה. עיקר מה שביד הבן הקטן אע"פ שמידי אחיו הגדול נטלו כיון שהיה סמוך על שולחן אביו וסתם מה שהיה בידו באותה שעה לאביו הוא ולא פירש לאחיו כי הממון הזה שלי הוא הרי הוא בחזקת האב כמה שהיתה חזקתו בשעה שניתן לו חולקין בו לפי העיקר הזה. ומה שהוא בידו שלגדול עכשיו אחר מיתת אביו הוא נשבע כי שלו הוא ולא נותר משלאביו בו כלום ונפטר בשבועתו. כי דתנן כל הנשבעין שבתו' וכול'. ואמרינן עלה מאי טעמא אמ' קרא ולקח בעליו ולא ישלם מי שעליו לשלם לו שבועה. ודאי אילו היה עיקר הממון כלו לאב ולא היה לבן הגדול בו אלא טרחו שהשביחו היה לאמצע. כמה ששנינו הניח בנים גדולים וקטנים השביחו הגדולים את הנכס' השביחו לאמצע ואם אמרו ראו מה שהניח לנו אבא הרי אנו עושין ואוכלין השביחו לעצמן. עכשו שיש לבן מאה זהובים שנתן לו זקנו והוא אומ' כי היה העיקר ומה שהיה לאביו אכלו נשבע על זאת ונפטר. וגם אילו לא היה לו ממון אחר ידוע היה עליו להביא ראיה כי יש לו עיקר לעצמו. כמה שאנו אומרין אחד מן האחין שהיה נושא ונותן בתוך הבית והיו אונות ושטרות יוצאין על שמו ואמר שלי הן שנפלו לי וכול'. עד אימור מעיסתו קימץ ונשבע כמה שפירשנו למעלה [ונפ]טר וכך הדין:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |