תשובה מיראה/מעילה/ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תשובה מיראה ‏ מעילה ז

ח

ויראה לי שאינו לוקה [המועל בהקדש] בפחות משוה פרוטה. והוא תלמוד ערוך בשבועות כ"א ב', דפריך אהא דתנן היכן מצינו באוכל כל שהוא שהוא חייב, והרי הקדש, ומשני הא בעינן שוה פרוטה ואי ס"ד דלוקה על פחות משוה פרוטה לא תירץ מידי, ועי' ג"כ תוס' מכות כ"ב א', ד"ה אלא. ולכאורה יש לחלק בין קדשי מזבח לקדשי בדק הבית דקדשי מזבח הוא לאכילה, וקדשי בדק הבית הוא להנאה, וי"ל דלאכילה נלמד מתרומה בעינן כזית דוקא, וא"כ י"ל דכיון דהוי כזית אע"ג דהוי פחות משוה פרוטה לוקה וא"כ הו"א שפיר דאף בפחות משוה פרוטה לוקה, קמ"ל רבינו ז"ל דבכל מעילה אינו לוקה בפחות משוה פרוטה.
ואולם זה לא מצאתי בשום מקום ולכן נ"ל דאפשר לומר דבלא זה קשה מ"ש מהקדש דחייב משום הנאה דהא חייב אף במידי דלאו בר אכילה משום הנאה, וא"כ י"ל דאף בפחות נמי חייב, אלא די"ל דמאכילת קדשי מזבח פריך דהוא נלמד מלאו דלשון אכילה כתיב ביה לכל מר כדאית ליה עיי"ש בדברי הרמב"ם והראב"ד פ"א ממעילה וא"כ שפיר פריך בשבועות שם מאכילה לאכילה אבל בהנאה י"ל דאף בפחות משוה פרוטה לוקה דרביה קרא קמ"ל רבינו ז"ל דאינו כן, וצ"ע.
ויש להקשות עוד דבעינן דומיא דתרומה ולקולא הוקש לתרומה אבל בקדשי בדק הבית לא הוקש לתרומה עי' זבחים מ"ה א', ובתוס' שם, ואפשר עוד לפי מה דקיי"ל צירף אכל היום ומחר לזמן מרובה, מדכתיב תמעול מעל ריבה, א"כ י"ל דבכה"ג אם נהנה חצי פרוטה השניה בהתראה אחת אחר שנהנה מהראשונה בלא התראה שפיר הו"א דמתחייב דמ"מ נהנה בשוה פרוטה שלימה ע"ז קמ"ל רבינו ז"ל דמ"מ פטור וא"כ ל"ק דהיכן מצינו אוכל כל שהוא שחייב דהכא הוי ליה שיעור שלם.
ויש להקשות עוד דבלא זה קשה דל"פ מידי מהקדש דודאי י"ל חומרא דקדשים שאני וכריש פ"ב דקדושין וכן בפסחים מ"ד א', ועי' ברא"ש שם פ"ב, ושבועות כ"ו ב', דחולין מקדשים לא ילפינן, אך נראה דזהו לענין מזיד אבל בשוגג מה נפק"מ בין חולין לקדשים ולמה נחמיר בקדשים יותר וא"כ אתי שפיר די"ל למלקות ודאי שאני חולין מקדשים וי"ל דאף דבקדשים לוקה מ"מ בחולין שאני, אבל קושית הגמ' משוגג ולקרבן א"כ פריך שפיר ומכ"ש דרבנן ור' עקיבא דקיימינן אליבייהו ס"ל שם בפסחים ובנזיר ל"ז א', סברא זו דחולין מקדשים לא ילפינן. ובחיבורי גפן אדר"ת על הש"ס בחי' לשבועות שם הארכתי בפלפולים נכונים ואופנים שונים ליישב זה.
[ואדאתאן עלה סוגיא זו אמרתי להעיר במה שהקשתי בחבורי סוד יראים בס"ד על ס' יראים להר"א ממיץ בסי' מ"ד, שכתב ציוה הקב"ה והזהיר שלא להנות מכל דבר הנקרא חרם שנאמר לא ידבק בידך מאומה מן החרם וגו', והמקדיש בלשון חרם שאומר הרי חרם, הרי הוא בכלל לא ידבק בידך מאומה וכו' יעו"ש, וא"כ הדרא קושיא לדוכתא מ"ש הרי מצינו שאוכל כל שהוא והוא לוקה, והרי מצינו מקדיש בלשון חרם, ומהא דלא פריך מאיסור ע"ז עצמה דלוקה בכל שהוא, שי"ל בודאי שאני איסור ע"ז דחמירא טובא, ואין להביא ראיה מזה לכל התורה כולה, אבל לפי מה דפריך מהקדש ולא ס"ל לחלק בין קדשים לחולין קשה טובא מהמקדיש בלשון חרם שלוקה בכל שהוא וצע"ג]:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.