תשובה מאהבה/קנח
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ה' שאלתך שאלת חכם ונבון דעת באחד שמת ונפל לבור ושהה שם יותר מג"י כו' אהובי חתני החריף נר"ו הנה לכאורה דבריך כנים ונאמנים להשיג על מורינו הגאון האמתי נ"ע וכן הי' ס"ד דמוהרי"ט חלק ב' סי' ל"א דף נ"ב ע"ד וסי' ל"ג דף י"ג ע"ד דפוס פיורדא אבל מה אנו אם הרב המוסמך מוהרי"ט בטל דעתו נגד דעת רבינו הריב"ש בתשובותיו ומביאו המוהרי"ט בקצרה עייש"ה והוא בסי' ע"ח וז"ל אות באות ואפילו לדבריך מנין לך זה והוא ספק שלנו הוא שאין זה מכלוף אלא אדם אחר שמת בים ונשתהה ונשתנית צורתו לצורת מכלוף ואפי' אם ברור שמכלוף הי' חי ויצא ממקום אחר וזה המת איש אחר שפלט הים ונשתהה כמה שעות או כמה ימים ונשתנית צורתו לצורת מכלוף עכ"ל הבט נא וראה שאין סברת מורנו הגאון נ"ע יחידאה היא מקמי דאתמר יחזקאל מתורת הריב שלמדנו אשר דעתו היתה רחבה מדעתנו בכ"ש אם שני נביאים מתנבאי' בסיגנון א'.
אמנם נלע"ד גם סברה זו תלי' בחלופי גרסות שמביא הנימוקי יוסף במתניתן (יבמות ק"כ א') וז"ל והיכא דאשכחוהו מת והכירוהו ולא נודע אם תוך שלשה הוא או לאחר שלשה הוה מסתברא למימר דשמא נתפח חשש דרבנן הוא ובספק חששא לא נחמיר ולקולא דחינן לי' דתוך שלשה ימים הוא (ועיין בה"ה פ' י"ג מהל' גרושין הל' כ"א) ומיהו כתב הרשב"א דלישנא דמתני' הכרעה בזה דלספרים דגרסי אין מעידין אלא עד שלשה לחומרא אבל למקצת ספרים דגרסי כל שעברו עליו ג"י אין מעידין עליו משמע לאחר שלשה הא סתמא מעידין עליו עכ"ל ה"ה נמי בסברה זו לספרים דגרסי כל שעברו עליו ג"י אין מעידין עליו משמע דוקא לאחר ג"י הוא דאין מעידין הא תוך ג"י בכל ענין מעידין עליו ג"י ונדמה להם צלם דמות תבניתו לזה אשר ראוהו בתוך ג"י אבל לספרים דגרסי אין מעידין עליו אלא עד ג"י משמע דוקא שיודעים בודאי שהאי שנמצא לא עברו עליו ג"י אבל במקום שיש לחוש שמא היינו האי שאבד קודם ג"י ונדמה להם לצורתו של האי שנמצא עתה אין מעידין עליו.
ואמינא לענ"ד להוכיח במישור דרש"י ז"ל לא ס"ל כשטת הרשב"א אלא כשטת ר"ת היכי שא"י מתי נהרג אין לתלותו אלא בתוך ג"י וס"ל נמי כסברתך דתוך ג"י לעולם ל"ח דלמא זה שראינוהו חי אזיל לעלמא וזה שנמצא עתה אינש אחרינא הוא שכבר מת קודם ג"י דרש"י ז"ל נקט שם במתני' שתי בבות דבר והפוכו כי ז"ל בד"ה ואין מעידין כו' עם ראוהו בתוך ג"י למיתתו מעידין עליו אבל אם לא ראוהו עד לאחר ג"י חיישינן שמא נשתנו מ"פ כו' עכ"ל ר"ל לידע ולהודיע ולהוד' שדיוקא דמתני' אינו אלא להחמיר לאחר ג"י אבל אם ראינוהו בתוך ג"י ל"ח בשום אופן ואמרינן היינו האי שאבד היינו האי שנמצא כסברתך הישרה גם לא אמרינן דדיוקא דמתני' אתא לאשמעינן להחמיר מספק היכי שא"י מתי נהרג כדעת הרשב"א אלא כשטת ר"ת.
וכן נלע"ד כוונת הרמב"ם בפי' המשנה שכתב וז"ל וכשנשאר המת ג"י לא יעידו על צורת פניו לפי שמשתנה ודומה לאחר עכ"ל מדנקט חלוקה זו לבדה שעברו עליו ג"י משמע דוקא כה"ג מאן דסמיך על עידיהן משתבש אבל בתוך ג"י מעידין עליו בכל צד וה"ה נמי על ספק ג"י וכפסק ר"ת (ונראה דלהרמב"ם הי' הגירס' במתניתן כל שעברו עליו ג"י אין מעידין ודוק).
ובזה חזיתי ובארתי קודש דעת הרי"ף שכ' וז"ל אין מעידין אלא עד ג"י פירש אין מעידין אלא אם ראוהו שהוא מת בתוך ג"י למיתתו אבל אם לא מצאוהו אלא לאחר ג"י אין מעידין עליו מפני שהמת משתנה ואינו ניכר אחר ג"י עכ"ל כאן הבן שואל וכי דבר זה מה ששנינו אין מעידין עליו אלא עד ג"י פירוש בעי וכי יש במשנה זו מקום לטעות בפרושה ולפרש פירוש אחר עד שכ' רבינו הגדול הרי"ף פירוש בזה וגם אין דרכו של הרי"ף לפרש גם למה צריך להביא בפרושו דברו דבר והפוכו תוך ג"י ואחר ג"י ולכך אני אומר אחר כוונת הלב הן הן דברי הרי"ף שלא תימא לישנא דמתני' מסייע להחמיר בספק כדעת הרשב"א או כסברת הריב"ש דפעמים גם בתוך ג"י יש להחמיר אם יש לתלותו באינש אחרינא דמת כבר ולכך מפרש דאינו כן אלא דיוקא דמתני' היא דוקא אם ברור שהוא אחר ג"י למיתתו שלא מצאוהו אלא לאחר ג"י אז אין מעידין אבל בתוך ג"י או שהוא ספק אין להחמיר.
והנה ידוע מ"ש הסמ"ע בסי' כ"ה ס"ק י"ט בשם המרדכי שפוסקין בכ"מ כרב אלפס אם לא במקום שתוס' חילקי' עליו ולפמ"ש הרי"ף ותוס' בחדא שיטה שייטו וקיימ"ל כוותייהו מכ"ש שממש רובם ככולם פסקו כן וכן נראה לכאורה מפשט לשון הרמב"ם פי"ג מהל' גירושין הל' כ"א וכ"כ הרא"ש והטור ואיך נניח מלתא דפשיטא לרוב פוסקי' להקל בעבור מלתא דמספקא לי' להרשב"א להחמיר מכ"ש לפי שטת הנ"י שהבאתי אינו אלא ספק דרבנן ואין כאן מקומו.
כ"ז כתבתי טרם אשר ראיתי באחרוני' ועתה פתחתי לעיין בהם וראיתי בסי' י"ז שם חלקת מחוקק ספון ס"ק מ"ז כסברת מורי הגאון נ"ע להלכה ולמעשה ועל עד המסייע לך הוא בעל מ"ב ובקשת משם ומצאת שאינו מקבל עדותך עכ"ז הנלע"ד כתבתי ואחרי שובי מצאתי דאתי לידי שו"ת מהר"מ אלשיך סי' ק"ה וראיתי שכ' שהרי"ף ורש"י כשטת ר"ת ע"ד שכתבתי והנאני שכוונתי לדעת הגדול.
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |