תשובה מאהבה/קנד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בע"ה יום א' ר"ח ניסן תקסה"ל פראג. את חג המצות יחוגו בגילה וברנה ובשמחת עולם אתה ובניך ינשאם ה' וינטלם ה"נ כבוד חתני לבי ועיני החכם השלם לבו פתוח כפתחו של אולם הרב המאוה"ג החריף ובקי המפורסם מו"ה איצק נ"י אב"ד בק"ק ברעזניץ והגליל ועזרו מעם ה' אשה משכלת בתי הרבנית מרת רבקה תחיה ובניך הנאהבים והנעימים יאריכו ימים אוכי"ר.
הנה הסתיו עבר עלי מלא מכאובים כי נהייתי נחליתו ימים רבים (לא אליכם) ועודנה אני כלוא בבית ולא אצא חוצה ומעת אשר קבלתי אמריך אמרי נועם דברים של טעם ע"י הנעלה ר' בער צורף דברי האגרת מלאת שירי תפארת ומעולפת בחריפות ובקיאות ששה ספקות מצאתי קורת רוח ומרגיע לכל דאגותי ורוח אחרת עמי וה' הצדיק ישלם פעלך ותהי משכורתך שלימה מעם ה' אלדי ישראל ואשיב לך על כל ס' וספק מה שנלע"ד בהשקפה הראשונה ואת אשר תבחר תקרב.
א' אהובי חתני הרב נ"י הנה לפום רהיטא יפה תמהת על מורי הגאון המנוח נ"ע בספרו נודע ביהודה סימן כ"ב בחלק א"ח כמו שאי איפשר למילף מנחות מפסח לענין ח"נ אי לאו דאיכא ייתור כמ"ש תוס' (פסחי' מ"ג א' ד"ה מאן תנא מנחות כ"ג א' ד"ה אלא חולין כ"ב ב' ד"ה ואי ר"מ) כמו כן אי אפשר למילף פסח ממנחות וכ"ש הוא דחולין מקדשים לא ילפינן וא"כ מה גם דקיימ"ל כמ"ד ח"נ בפסח דרבנן דלא דריש כל מחמצת מ"מ במנחות דאיכא שום ייתור שם סבר נוקשה דאורייתא ויפה הורה החכם הנזכר שם כמו שמבואר בלשון שאלתך קצת בארוכה וגדולה מזו הוא נפלאת בעיני הנה מורי הגאון נ"ע בספרו צל"ח פסחים שם ד"ה ור"א ערובו בלאו וד"ה הארכנו כו' מביא בעצמו דברי תוס' חולין ופסחי' שם דגבי מנחות איכא שום ייתור על ח"נ עכ"ז האריך למעניתו בפלפולי' אף למ"ד דלא דריש כל מחמצת לנוקשה ה"ל למילף ממנחות ודבריו סתומי' וחתומים הא לשטת תוס' אי לאו דאיכא ייתור במנחות לא הוי ילפינן נוקשה במנחות מחמץ בפסח ה"ה להיפך אי ליכא ייתור בפסח לא ילפינן ממנחות והיכא דגלי גלי מכ"ש חולין מקדשים.
יען כ"ז לפי דעתך אבל לפענ"ד אחרי העיון דברי מורי הגאון האמתי אמתיים וחכם המורה הורה שלא כדת של תורה בכל צד כאשר אבאר אי"ה הנה ביאור דברי תוס' נלע"ד כך אחרי שאסרה התורה במנחות החמץ סתם מנא לן למיליף אפי' ח"נ דלמא דוקא כחמיר שבו דוקא חמץ גמור אבל לא נוקשה וראי' לדבר שגם בחמץ בפסח החמירה התורה יותר ממנחות בכמה דברים מ"מ צריך רבוי לנוקשה מכל מחמצת וע"ז תירצו דאיכא נמי במנחות שום רבוי (ועיין בס' ברכת הזבח) אבל מאי אחרי שריבתה התורה במנחות ח"נ הדרה לסברה החיצונה ואי למילף חמץ בפסח ממנחות הקל ודוק בזה ואין זה כ"א גלוי מלתא בעלמא ע"ד שיליף ר"י חמץ מנותר (פסחי' כ"ז ב') ומין במינו מדם פר ודם שעיר וכיוצא בהן טובי ואין בזה הכלל חולין מקדשים לא ילפינן ומאן דס"ל ח"נ דרבנן ולא דריש כל מחמצת מ"ט דלא יליף ממנחות עיין מ"ש מורי הגאון בצל"ח שם ואין אתי הזמן מופנה להאריך בדרך הנוגע רק לפלפול בעלמא ולפי מה שאבאר לקמן בס"ד אין מקום לפלפול הזה.
אלא אי קשיא לי על מורי הגאון בס' נ"ב שם הא קשיא לי עד שהוא תמה על חכם המורה שאחז החבל בתרין ראשין ביותר ה"ל לתמוה על אחד מראשי חכמי לב רבינו הגדול הרא"ש אחרי שפסק (בפ' א"ע מ"ח ע"ב) הלכה כר"י בשיאור ופסק (בפ' כ"ש ל"ו ע"א) כשטת ר"ת דמי פירות ומים הויין ח"נ וכן הוא בקיצור פסקי הרא"ש והטור והמה דברים הסותרי' זא"ז לשטת מורי הגאון שם אי מי פירות עם מים הווין חמץ גמור, אז נוקשה מותר מן התורה אי מי פירות עם מים הוין ח"נ אז נוקשה אסור מן התורה ואיך אחז הרא"ש ז"ל החבל בבי' ראשן, וצ"ל אע"ג דפסק כר"י מ"מ פסול למנחות כי מוכרח להזהר מן והוא פלגס בזה שיצא מכלל שבה ולכלל חמץ לא בא ועיין (מנחות נג.) ובזה נדחים דברי מ"ו הגאון נ"ע.
ויותר מרווח אני אומר עד כאן לא פסקו הפוסקי' כמ"ד ח"נ אינו עובר עליו אלא דומי' דהנך דתנא בפרק אלו עוברי' עמילן ש"ט וקולן של סופרים וכי"ב שאינן ראוין לאכילה ועיין מג"א א"ח סי' תמ"ב אבל מי פירות ומים שדרך אכילה אף שאינו חמץ גמור כמו עיסה שנילושה במים לבד מ"מ התורה ריבתה במנחות דחשיב אוכל לעבור עליו וממנחות נוכל למילף לחמץ בפסח דמה שהוא דרך אכילה אסור מן התורה בלאו, ומה דפליגי בנוקשה בפרק א"ע מדיליף מחמצת לרבות אף אלו השנוין במשנה אע"ג שאינן ראוין לאכילה ומר כל לא דריש היינו לענין אלו שאינן בני אכילה והארכתי בפלפול הזה ומצאתי אח"כ היסוד בס' שער המלך מהל' חמץ ומצה עיין עליו לכן קצרתי, עכ"פ המורה להקל שחשב בגרעמזלי"ך משום דהויין מי פירות עם מים והוין נוקשה דרבנן ובטלים בס' חשב וטעה בשיקול הדעת תורה שאיסור תורה יש בהן.
ואפילו לדעת הרי"ף ז"ל דמי פירות אפי' עם מים אין מחמיצין היינו שיכול לשומרן מן החימוץ כמו שאר עיסה אם אופן אותן תוך שיעור חימוץ וכ"כ הרב המגיד לדעת הרמב"ם פ"ה מהל' חמץ ומצה הל' כ' וכ"כ הרא"ש לדעת הרי"ף ר"פ אלו עוברין (ומה שיש סתירה בדברי הרא"ש פ' כל שעה סי' י"ג כבר הרגישו האחרונים ועיין פר"ח סי' תס"ב ועיין בס' אשל אברהם על מס' פסחים) ולענ"ד נראה ראי' ברורה לזה דלשטת הרי"ף כפי דעת הרא"ש פ' כל שעה ר"ע ס"ל דמי פירות אפילו עם מים אין מחמיצין כלל והל' כר"ל דקאי בשטת ר"ע ולית אמוראי דפליג עלי' בזה מה יענה הרי"ף להא דר' יוחנן (מנחות נ"ז ב') ר"ע אומר לרבות מנחות נסכי' לחימוץ וקשיא דר"ע אדר"ע, אלא מחוירתא כדשנינן אחר שיעור חמץ גם הרי"ף מודה, א"כ אותן גרעמזלי"ך שהורה החכם שנמצא בהם חטה ודאי לא השגיחו שלא להשהותם יותר מכדי שיעור חימוץ ואסורים מן התורה אף לדעת הרי"ף והרמב"ם ומכ"ש לדידן דקיימ"ל דמי פירות עם מים ממהרים להחמיץ, א"כ אותו המורה שגה והוראת מ"ו הגאון בנ"ב לעד קיימת, והדין דין אמת.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |