תפארת ישראל - בועז/שבת/יד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


תפארת ישראל - בועזTriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png יד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה


מפרשי הפרק
שנדפסו על הדף

רע"ב
תוספות יום טוב
תוספות רבי עקיבא איגר
תפארת ישראל - יכין
תפארת ישראל - בועז


מפרשי המשנה

פירוש המשנה לרמב"ם
מלאכת שלמה
הון עשיר
יש סדר למשנה
רש"ש


דפים מקושרים

(א) כתב אאמ"ו הגאון הגדול זצוק"ל. וז"ל הק' רתוי"ט למה חובל חייב בנצרר הדם כבסי' ג' הרי אין חובל חייב רק בצריך לדם כסי' ח'. ותירץ דבמתכוון שיצא דם סגי. אף דלא נתקיים מחשבתו. וכמתכוון לארוג ק' אמה. דחייב משארג רק ב' חוטין. ובמח"כ דרבינו. התם עכ"פ נגמר שיעורו (וכ"כ י"ל לעיל פי"א סי"ג). רק נ"ל דהא דחובל חייב רק בצריך לדם. היינו אליבא דר"י דס"ל מלאכות שאצל"ג חייב לפיכך משכחת לה שיהיה מתקן בחובל. כשצריך לדם לכלבו. ובא"צ לדם פטור. משום דמקלקל הוא. אבל הא דחייב בחובל אף בשרק נצרר הדם. היינו אליבא דר"ש. דס"ל דמלאכה שאצל"ג פטור. ולהכי מקלקל בחבורה חייב. וא"צ שיהיה צריך לדם. וגם פ"ח דב"ק מ"ה לר"י ח"מ כקלב"מ. [אב"י עי' שבת (דק"ו א') ורש"י שם כי משם מבואר כמ"ש אא"ז מ"ו הגזצוק"ל. ומה שרמז רבינו על פ"ח דב"ק. היינו לפמ"ש שם הרע"ב דטעמא דחייב בחובל. היינו משום דאף שהוא מקלקל. מתקן הוא יצרו. היינו נמי כר"י דס"ל מלאכה שאצל"ג חייב. אבל לר"ש א"צ שיתקן כלל בחבורה ואפ"ה חייב. וכסנהדרין (דפ"ה). והא דצריך טעם מפרק וצובע אליבא דר"ש. י"ל דאע"ג דס"ל דמקלקל בחבורה חייב. עכ"פ צריך שיהי' להחובל שם מלאכה מה מהל"ט מלאכות. ובהא מתורץ עוד. מ"ש התוי"ט שם עוד. מהא דכ' הר"ב דקיי"ל כל המקלקלים פטורים. דהאי לאו כללא. ובאמת לפמ"ש כללא הוא. דהרי הר"ב כ' זה אליבא דר"י. ולדידי' הא אמרינן בגמ' כל המקלקלין פטורים אפי' חובל ומבעיר. גם מתורץ בזה מה שהקשה התוי"ט ד"ה שלא. דלמה לא כתבו דבבא זו דלא כהלכה. י"ל דה"ט משום דממילא שמעינן לה. מכח מה שהעלה לבסיף דקיי"ל כר"י]: שוב הקשה הגאון הגדול מהו' עקיבא שליט"א. לחד טעמא דחובל חייב משום מפרק. דהוא תולדה דדש. ק' א"כ למה כ' הרמב"ם פי"א. דשוחט חייב רק משום נטילת נשמה. ולא כ' ג"כ חייב משום מפרק הדם. כמו אחובל. ואת"ל דמיירי בשוחט וא"צ לכלבו. מ"מ הרי בחובל להזיק פטור רק משום דמקלקל והא בשחיטה לא מקלקל (כוונתו דלהכי אפי' בא"צ לכלבו לתחייב) ודוחק לומר דמיירי בשחט ולא יצא דם או שיצא פחות מכגרוגרות. דפטור בדש. וצ"ע. עכ"ל. ואנא פורתא דגונדריתא קעבידנא דלפע"ד א"צ להדחק כן. אלא שוחט מיירי בא"צ לכלבו. ומה שהקשה הגאון על זה דעכ"פ לתחייב מדעכ"פ אינו מקלקל. במח"כ ליתא. דהא דחובל פטור בא"צ הדם לכלבו. היינו משום דמקלקל הוא במה שמפרק הדם. וא"כ בשחיטה נמי אע"ג דמתקן הוא בשחיטתו להתיר הבשר. עכ"פ אינו מתקן במה שמפרק הדם. והרי כל עיקר פי' הגאון הנ"ל הוא שיתחייב בשוחט משום מפרק. והרי בזה שמפרק הדם שיצא בשחיטה ג"כ מזיק הוא לטבח שיקל הבשר עי"ז (כחולין דקי"ג א'):


מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.