תפארת יעקב/גיטין/סח/א

תפארת יעקב גיטין סח א

דף ס"ח ע"א

בתוס' בד"ה דאמר ר"ח, הקשה ר"ת וכו' נימא איפכא ולא יקשה כלום אבל רש"י ז"ל פי' שם בהדיא דתרווייהו אמר חדא לשור שחור בין לבנים וחדא לטלאי לבן בעור שחור ע"ש, ונראה לי דלק"מ קושית התוס' דהכא דדוקא אי כוונת ר"ח מעיקרא לשור שחור ניחא דקאמר בתר הכי בטלאי לבן על שחור דשחור על לבן פשיטא דהוי לקותא דשחור גרע מלבן וקמש"ל דאפי' לבן על שחור הוי לקותא אף דלבן עדיף וכיון שכבר זכר גריעותא דשחור אין לו להזכיר רק לבן על שחור כמו שפירש"י התם, אבל אי מעיקרא מיירי מטלאי ובתר הכי משור למה זכר מעיקרא טלאי שחור על לבן הא בלבן על שחור ג"כ הוי לקותא ואכתי לא שמענו גריעותא דלבן דנימא דזה הוי לקותא מכ"ש, ודוק:

בד"ה איכא שמיר הכא משמע וכו' בקשו ממנו אבנים לאפוד כו' וא"כ היה שמיר בבית שני. ואני תמה דפשיטא דאבני אפוד תרתי נינהו חדא אותן שתי אבני שוהם שהיו על כתפות האפוד ובהו לא כתיב במילואותם רק באבני החשן שבו הי' הא"ות כתיב במילואותם ובהדי' תניא בברייתא בסוטה דף מ"ח דלכך לא היו יכולין לסרט באיזמל משום דכתיב במילואותם א"כ אבני שוהם לא היו צריכין שמיר כלל ושפיר יש לומר דאינהו הוא דהיו צריכין בבית שני וקנו מן דמא בן נתינה דא"ות לא היה בבית שני, ומה שהוצרך משה לשמיר, לאבני החושן שהי' בו הא"ות היה צריך דבהו כתיב במילואותם, ואין תימא דנקט כאן דאייתי משה לאבני אפוד, דחושן גם כן פעמים אפוד קרי לי' דלא יזח החושן מעל האפוד, וכן מצינו באביתר אפוד ירד בידו והי' זה החושן שהרי שאל לו בא"ות לדוד ואמר לו הגישה האפוד, ש"מ שאף שהיה כוונתו על החושן אמר האפוד וכן מצינו בשאול דאחיה בן אחיטוב נושא אפוד אף דהכוונה על א"ות שהוא החושן ומכ"ש כיון שהיה צריך שמיר לחושן ממילא עשה הכל ע"י שמיר אבל בבית שני לא היה שמיר ומעתה ממילא לא קשי' קושית הר"ר אלחנן מאבני מזבח, ומה שהביאו ראיה מדלא קאמר בית המקדש ראשון אינה ראי' כלל דפשיטא דבטל במקדש ראשון דאי במקדש שני מה צורך לומר שבטל כיון שאין צורך לשמיר כלל והכל יודעין שאיננו וע"כ על מקדש ראשון נתכוין, גם מה שהקשו מדלא ערבינהו אין ראי' כלל דפשיטא דמשמתו נביאים ראשונים לאו היינו בית המקדש דא"כ הוי לי' לומר משחרב בית המקדש ראשון, ש"מ דבטלו אות קודם החורבן משמתו נביאים ראשונים וכן מצינו בארון שנגנז קודם החורבן ומשנסעה שכינה מן הבית פסקו א"ות ובזכות נביאים ראשונים שרתה שכינה וכשמתו פסקה ופסקו א"ות אבל שמיר נגנז בזמן החורבן כן נ"ל ברור:

בא"ד והך סוגיא אתיא כמ"ד וכו' באבני ביתו. גם בזה אני תמה דשם שאלו לר' נחמי' שמיר למה לי ומשני לאבני החושן והשתא תיקשי מאי קושיא לר' נחמי' דהיכן מצינו שמיר בקרא להקשות לר' נחמי' וע"כ כמו שפירש"י שם בד"ה שמיר למאי אתא וז"ל דקאמרינן במסכת גיטין שהביאו שמיר ע"י אשמדאי עכ"ל, והשתא אי הך סוגיא דהכא דלא כר' נחמי' א"כ מאי קושיא התם לר' נחמי' ואי כוונת התוס' דהך סוגיא דהכא מורה דלבנין הבית הי' צריך ולר' נחמי' לאבני אפוד היה צריך אבל לכ"ע היה צריך שלמה לשמיר הא ודאי ליתא דלא מצינו שהוצרך שלמה לאבני אפוד וחושן, ואותן שעשה משה להיכן הלכו, לכן נראה לי כיון דעכ"פ מפורש הכא שלא נשמע כלי ברזל בבית בפנים לכ"ע והתם נמי בבנין הבית כתיב ואת כל קירות הבית מסב קלע פתוחין מקלעות כרובים א"כ כמו דפיתוחו חותם לא היה מועיל רק חקיקה ממש כמו כן שם ובברזל לא הי' חוקק בבית לכך הוצרך שמיר אפי' לר' נחמי' כנ"ל:

בד"ה זיל אייתי שידה, כי לא רצו לשאול בא"ות כשיכולין לשאול ע"י דבר אחר. ולפעד"נ שאין ענין שאלה בא"ות כה"ג דלא היו שואלין רק על מלחמה אי ינצחו או לא או על איש היכן הוא כמו בשאול הבא עוד הלום איש והשיב להם הנה הוא נחבא אל הכלים אבל כה"ג דהכא לשאול עצה כיצד יוכלו להשיג השמיר אין זה הדרך שאלת הא"ות כלל ואם ישאלו היכן הוא אין לו מקום ידוע כי בריה הוא והיום כאן ולשעה במקום אחר, כנ"ל:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף