תועפות ראם/מו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) באזהרתה. צ"ל באזהרתו.
(ב) דהא כצ"ל וכ"ה בהנדפס [הגרא"ד שליט"א].
(ג) ואיש וגו' וכ"כ בנדפס אבל באותו פסוק לא כתיב תיבת טומאתו ויותר הו"ל לרבינו להביא פסוק במדבר י"ט י"ג כל הנוגע במת בנפש וגו' ולא יתחטא וזהו טוה"ג וכתיב התם עוד טומאתו בו וכן פרש"י וגם הוא מוקדם והתוס' שם כ' ואית ספרים דגרסי כו' וגי' רבינו כגי' הקונטרס ובירושלמי דשבועות פ"א ה"ב אמרו שם מאי חמית מימר בטמא שאכל טהור או בטהור שאכל טמא ת"ל וטומאתו עליו בטוה"ג ולא בטומאת בשר ע"כ וקשה דעדיין יש לשאול מנ"ל דטומאתו עליו לא מיירי מטומאת בשר ואי מגז"ש העיקר חסר מן הספר ודוחק לומר דתנאי דבתר הכי רבי אומר כו' ר"ח אומר כו' מפרשים משמעות דרישא דברייתא והנ"ל דמ"ש בירושלמי ת"ל וטומאתו עליו כוונתם למ"ש בויקרא כ"ב ג' דשם ודאי מיירי בטוה"ג ולא בטומאת בשר כפי' התוס' להאית ספרים דגרסי כו' וממילא ילפינן בגז"ש דגם בפ' צו מיירי בכה"ג.
(ד) ר' אומר איש כו'. ראה זה חדש הוא גי' רבינו בדברי רבי איש טומאתו עליו דלפנינו שם בגמרא וכן בירושלמי דשבועות הנ"ל ובת"כ הגירסא בדברי רבי ואכל וטומאתו עליו והוא פסוק בויקרא ז' כ"א ועיין פרש"י זבחים שם ודע דבסה"ד המתוקן ע"י הרנמ"ל ז"ל ערך ר' מאיר כ' שם הרר"ל ראבינאוויץ כפי הנראה הגירסא האמיתית ר' מאיר במקום רבי ובאמת אינו כן ודברי האחרים שבגמרא הובאו בירושלמי דשבועות הנ"ל בשם ר' מאיר וא"כ ע"כ דרבי גרסינן הכא
(ה) ר"ח כו' כ"ה בירושלמי ובת"כ אבל בגמרא דזבחים הגי' ר' יוסי אומר.
(ו) וטומאתן כצ"ל.
(ז) דכתיב כצ"ל.
(ח) כ"ה בת"כ ויקרא ז' כ"א ובמעילה י' ב' אבל בזבחים מ"ה ב' הגי' ת"ל אשר הם מקדישים לי ועיין זבחים מ"ו ב' תוד"ה אבל שכ' דלא אתרבו אלא לענין כרת דלא כהכ"מ ספי"ח מהל' פסה"מ לדעת הרמב"ם ועיי"ש במל"מ.
(ט) אינם ניתרים לטהורים כצ"ל ובנדפס חסר מן יש לשאול עד וטמא שאכל קדש טמא.
(י) הכושר יותר מבשר כו' כצ"ל.
(יא) ותנאי נינהו. פי' דברי רבינו דהא קשה על הך ברייתא דמנחות כ"ה ב' דממעטינן בשר לפני זריקה מדכתיב כל טהור יאכל בשר והא בברייתא אחרת דזבחים מ"ה ב' למדנו ד"ז מאשר יקרב והפנים יפות ויקרא ז' כ' נתקשה בזה וכבר קדמו בזה התוס' בזבחים מ"ו ב' ד"ה אחת עי"ש מה שתירצו עז"א רבינו הרא"ם ותנאי נינהו פי' מר יליף לה מהך דרשא ומר יליף לה מאידך דרשא ועיין מעילה י' ב' תוד"ה הא כיצד שכ' דאשר יקדישו משמע משעת הקדש והיינו לדבר שאין לו מתירין דא"ח עד שיקדש בכלי ואשר יקרב משמע הקרבה ממש והיינו לדבר שיש לו מתירין דא"ח עד שיקרבו מתיריו. ומדברי רבינו כאן אין נראה כן שסיים וגם מכאן למדנו אותם שהזכרנו למעלה שחייבים עליהם משום טומאה כו' ואם כהתוס' דמעילה שם היינו הך דרשא שכ' רבינו מקודם ת"ל אל הקדשים אשר יקדישו לרבות כולן אע"כ דדעת רבינו דמאשר יקרב דהיינו כשר ליקרב למדנו ג"כ לדבר שאין לו מתירין משיקדש בכלי דקודם שיקרבו מתיריו נמי מיקרי כשר ליקרב וכ"כ התוס' בזבחים שם וז"ל ועוד אצטריך יקרב לאין לו מתירין משיקדש בכלי עכ"ל.
(יב) עליהם מיד ת"ל כו' נוגע חייב א"כ כו' כצ"ל וכ"ה בנדפס.
(יג) רש"א כ"ה בזבחים מ"ה ב' אבל בת"כ איתא ר' ישמעאל.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |