תוספות הרי"ד/פסחים/ו/א

תוספות הרי"ד פסחים ו א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אבל צלייתו והדחת קרביו אינן דוחין תנינן חשיכה יצאו וצלו פסחיהן ואת אמר הכין לשלשלו לתנור להרכבו והבאתו מחוץ לתחום לא אמר אלא חוץ לירושלים כו' פי' המפרשים ז"ל לא הבנתי הק"ע ז"ל מגי' כמו שהיא בשבת פ"ב וקשה לי מאוד דאם כן מאי בעי הכא הך דהרכבתו והבאתו מחוץ לתחום בא בזה עמד הגמ' בפני עצמה לקמן בסוגיא ועוד איני מבין לכאורה וצ"ב גדול לסידור הסוגיא דציין מתחילה על המתניתין דחתיכת יבלת. וגרס כל הסוגיא ואחר כך מציין על הבאתו מחוץ לתחום הא הבאתו מחוץ לתחום הוא מתחלה במתניתין. ואחר כך מתחיל לפלפל בהך דחתיכת יבלתו וגריס חתיכת יבלתו שבות אר"א לא תני ריב"ח אלא הרכבתו והבאתו מחוץ לתחום ופי' המפרשים ז"ל דר"י בר"ח לא גריס כלל במתניתין חתיכת יבלתו. וקשה מאוד הא ריב"ח משני לעיל כאן ביד כאן בכלי ואי נימא דר"א משני כך בשם ריב"ח ולי' לא ס"ל כמו שכ' הש"ק ז"ל זה קשה מאוד מאי דמסיק מן בגין דו סבר בכלי כו' אלמא דריב"ח הוא דמשני כאן בכלי וקשה מאוד הך סוגיא גם מה דמסיק אר"מ הזייה שבות ואילו שבות הזייה דוחין וכו' לכאורה האי סוגיא שייך לבתר מתניתן דה"ב ולכאורה שם מקומו דהאי סוגיא:

ונלפענ"ד לפרש הסוגיא בע"ה על פי הסוגיא דמס' עירובין בבבלי דף קג ע"א דגרסינן שם ורמינהי הרכיבו והבאתו מחוץ לתחום וחתיכת יבלתו אין דוחין ר"א ור"י בר"ח חד אמר כאן בלחה כאן ביבשה וחד אמר הא והא בלחה ולא קשיא כאן ביד כאן בכלי כו' כו' ואידך דומיא דהרכבו והבאתו מחוץ לתחום קתני דרבנן ואידך הרכיבו דלא כר' נתן כו' הבאתו מחוץ לתחום כר"ע דאמר תחומין דאורייתא מתיב ר"י כו' אלא אמר רב יוסף הא והא ביד ושבות מקדש במקדש התירו שבות דמקדש במדינה לא התירו כו' כו' איתיביה משלשין את הפסח לתנור עם חשיכה הא הכא דשבות מקדש במדינה ולא גזרינן שמא יחתה בגחלים אישתוק כו' כו' בני חבורה זריזין הן ואביי כהנים זריזין הן אמרינן בני חבורה זריזין הן לא אמרינן ע"כ היוצא לנו מתוך הסוגיא הזאת דחד מ"ד מוקי למתניתין דהרכבתו והבאתו מחוץ לתחום וחתיכת יבלתו דהוא מדאורייתא וחד מ"ד מוקי לה משום שבות דלמ"ד דמוקי בכלי הוא מדאורייתא ומ"ד דמוקי בלחה הוא מדרבנן והוא משום שבות דגוזז וכיון דביד לא הוי רק שבות משום דהוי כלאחר יד דאין דרך לחותכה אלא בסכין ואין כאן אלא שבות כפירש"י ז"ל במשנה דמס' עירובין הנ"ל וע"ז מתיב בגמ' למ"ד בכלי דהוי מדאורייתא והא דקתני הרכבתו והבאתו מחוץ לתחום הוא נמי דאורייתא הא מוכח ממתניתין דהוא משום שבות דהא קתני בסיפא אר"א ק"ו ומה שחיטה שהיא משום מלאכה כו' אלו שהן משום שבות ולא משני מידי עלה:

ועיין ברמב"ם ז"ל פ' ט' משבת ה"ח דפסק הנוטל יבלת בין ביד בין בכלי בין לו בין לאחר פטור ]וזה פטור אבל אסור[ ומותר לחתוך יבלת במקדש ביד אבל לא בכלי ותמה הה"מ ז"ל האיך פסק דהנוטל יבלת בכלי פטור הא מהך סוגיא דעירובין מוכח בהדיא דבכלי הוי מלאכה דאורייתא והניח בצ"ע:

ואחר שביארנו כ"ז יתבאר הירושלמי כעין חומר דפריך תמן תנינן חשיכה יצאו וצלו את פסחיהן ואת אמר לשלשולי לתנור פי' דהאיך תנינן משלשלין את הפסח לתוך התנור ערב שבת עם חשיכה הא הוי שבות שמא יחתה בגחלים כיון דבשבת אסור צליית הפסח ומשני להרכבתו והבאתו מחוץ לתחום לא אמר אלא לחוץ לחומת ירושלים אבל חוץ להעזרה מותר משום שבות שהתירו במקדש פי' מחוץ לירושלים דתחומין דאורייתא זה אסור אבל חוץ להעזרה דהוי שבות דירושלים כרמלית היא מותר משום שבות שהתירו במקדש אלמא דמותר שבות דמקדש במדינה דאל"כ למה נקט והבאתו מחוץ לתחום אפילו מירושלים להעזרה נמי יהא אסור משום שבות דמקדש במדינה אלא ע"כ דשבות דמקדש מותר במדינה ודווקא תחומין דאורייתא אסור מה שאין כן שבות דמקדש במדינה וע"כ משלשלין את הפסח לתנור ע"ש עם חשיכה אפילו דבני חבורה זריזין הן לא אמרינן ונמצא לפי זה דלשיטת הירושלמי מיירי מתניתין הרכבתו והבאתו מחוץ לתחום היא מדאורייתא ולא משום שבות דשבות התירו במקדש והדר מפרש האי חתיכת יבלת. ופריך תמן תנינן חותכין יבלת במקדש אבל לא במדינה ואם בכלי כאן וכאן אסור. הכא את אמר דוחה והכא את אמר אינו דוחה ומשני ר"ס בשם ריב"ל בשם בן פדייה מפני קילקול פייסות. פי' דהירושלמי מפרש האי מתניתין דעירובין חותכין יבלת במקדש קאי על כהן העובד וכן פי' המשניות להרמב"ם ז"ל במס' עירובין ובפ"ט משבת ה"ח וכן כתב הגליון הש"ס עיין שם ע"ז משני דהתם מותר מפני קילקול פייסות כו' רשב"ל בשם ר"ס כאן בנפרכת כו' רשב"ו יקים אומר כאן בלחה כאן ביבשה ריב"ח אמר כאן ביד כאן בכלי. ולזה משרש הגמ' דאתיא דרשב"ל כבר קפרא וכו' פי' דהירושלמי לא ס"ל כש"ס דילן דהוי משום שבות דהא שבות מותר במקדש כדאיתא לעיל. ואף דהירושלמי ס"ל דאף חתיכת יבלתו בכלי הוא רק משום שבות כדאיתא מפורש בירושלמי ופליג אש"ס דילן בזה כמבואר בהדיא וכיון דס"ל להירושלמי דמשוס שבות היה מותר במקדש והרכבתו והבאתו מחוץ לתחום הוא דאורייתא והאיך תנינן במתניתין דעירובין ואם בכלי כאן וכאן אסור הא במקדש התירו שבות ז"א דהא דהתירו שבות במקדש הוא דווקא גבי זבח ולא התירו שבות במקדש גבי זובח כדאמר ר"מ ור"י בפ"ז דבר דלי' קומי בר קפרא בסוף הסוגיא מפורש וכיון דהירושלמי מוקי המתניתין דעירובין דקאי על הכהן הזובח ע"כ בכלי אסור אף דהוי שבות דשבות דזובח אסור אף במקדש אבל שבות דזבח מותר במקדש אם כן קשה למ"ד דמוקי בלחה הא לא הוי אלא שבות ואין שבות דזבח במקדש ע"כ לא מוקי הירושלמי לא כשיטת הש"ס דילן דכאן בלחה כאן ביבשה דבלחה אסור משום שבות וביבשה אפילו שבות ליכא כשיטת הש"ס דילן ז"א כנ"ל אלא דאיסור לחה הוא מדאורייתא ולא משום גוזז ז"א דאי משום גוזז לא הוי ביד תולדה דגוזז כ"א בכלי כדפירש"י ז"ל אלא דבלחה הוי מלאכה דאורייתא משום חבורה לפיכך ע"כ דס"ל כבר קפרא אפילו אינו צריך לדם ולאפר. וריב"ח דמוקי כאן ביד כאן בכלי דהאיך מותר ביד כיון דמשום חבורה מאי נפ"מ בין יד לכלי ]כדאיתא בש"ק ז"ל מפורש במס' עירובין פ"י[ ע"כ קאמר דריב"ח ס"ל כר' יוחנן דבאינו צריך לדם ולאפר לא חייב משום חבורה. וע"ז פריך כיון דמסקינן דע"כ דכל האיסור הוא מדאורייתא מדמוקמת לרשב"ל כבר קפרא כנ"ל קשה ע"ז הבאתו חוץ לתחום שבות ומשני דמסייעא להא דמר ר' יונתן קומי ר"ח רבה בשם ר"ש בר יוסי בר לקוניא. לוקין על ת"ש ד"ת וכו' וע"כ הוי תחומין גם כן מדאורייתא ופריך על ריב"ח דריב"ח מוקי כאן ביד כאן בכלי דהא דקתני אסור מיירי בכלי ופריך חתיכת יבלתו בכלי שבות דס"ל להירושלמי דאף חתיכת יבלתו בכלי נמי שבות הוא ]וע"ז סמך הרמב"ם ז"ל ופסק דאף בכלי שבות כש"ס ירושלמי לנגד ש"ס דילן כדרכו כמה פעמים[ והא דתנינן במתניתן דעירובין דאם בכלי כאן וכאן מותר אף דהוי שבות וס"ל להירושלמי דאין שבות במקדש ז"א דהתם הוי לגבי כהן העובד ושבות דזובח אסור במקדש אבל שבות דזבח מותר במקדש והמ"ד דמוקי בלחה הוא נמי מדאורייתא משום חבורה כנ"ל אבל לריב"ח דמוקי בכלי קשה כיון דאין שבות דזבח במקדש למה אסור בכלי הכא בפסחים גבי זבח בשלמא בעירובין שפיר אסור בכלי משום שבות דזובח משא"כ בפסחים דקאי לענין זבח דקתני הרכבתו והבאתו דקאי על הזבח וכן חתיכת יבלתו דנקט בכולהו בלשון תי"ו וא"ו דקאי על הקרבן הזבח וכיון דאף בכלי הוי שבות אם כן קשה הא אין שבות דזבח במוקדש והאיך מתרץ ריב"ח כאן ביד כאן בכלי וע"ז משני אר"א לא תני ריב"ח דקמשני הכי כאן ביד כאן בכלי אלא הרכבתו והבאתו גבי הרכבה והבאה תני בלשון תי"ו וא"ו הרכבתו והבאתו דקאי על הקרבן על הזבח הא חתיכת יבלתו לא קתני אלא חתיכת יבלת וקאי גם כן על הכהן הזובח כמו מתניתין דעירובין הנ"ל ושם נמי הא מסיים בסיפא דאם בכלי כאן וכאן אסור והכא מיירי בכלי. וע"ז פריך דלמה לן למימר דריב"ח דמשני כאן ביד כאן בכלי ע"כ לא תני במתניתין חתיכת יבלתו רק חתיכת יבלת משום דחתיכת יבלת בכלי שבות הא אם לא היה סברי דבכלי שבות אלא כש"ס הבבלי דבכלי הוי מלאכה דאורייתא שפיר הוי תני במתניתין חתיכת יבלתו על הזבח משום דהוי דאורייתא ז"א דלא כן אמר ר"א בשם ריב"ח מה פליגין בשנטלן הוא אבל אם נטל אחר מאוסין הן והדין זבח לא כאחר הוא וכיון דקאי על הזבח ומשום חבורה לא ס"ל דהא ס"ל כר"י דעד שצריך לדם ולאפר אלא משום כלי והוי משום גוזז והוי בכלי אב מלאכה מכל מקום דבזבח כאחר הוא וס"ל לריב"ח דבאחר לכו"ע הוי שבות ואם כן אפילו אי חתיכת יבלת בכלי לא היה שבות אלא מלאכה גמורה היינו ע"כ מוכרחין אליבא דריב"ח דלא תני חתיכת יבלתו אלא יבלת משום דזבח כאחר הוא והוי שבות אפילו גבי צפרנים ולמה לן לדייק מחמת חתיכת יבלתו בכלי שבות ולפיכך לא תני ריב"ח חתיכת יבלתו אלא יבלת אפילו אי חתיכת יבלת בכלי לא היה שבות נמי היינו מוכרחין אליבא דריב"ח דלא תני במתניתין חתיכת יבלתו אלא יבלת משום דהדין זבח כאחר הוא וע"ז משני ר' יוסי שאני הכא דכתיב זבח וע"כ מסיק בזה הענין של ר' מנא אר"מ הזייה שבות ואלו שבות הזייה דוחין ואלו אין דוחין כפי' הפ"מ ז"ל אלא שזה בזבח וזה בזובח דאין שבות במקדש רק לגבי זובח משא"כ גבי זבח מילתא דר"ז אמר הוא זבח הוא זובח תני ר"י ב"פ דבר קפרא קומי ר"ז תמיהני האיך קיבל ר"א מר"י את התשובה שזה בזבח וזה בזובח פי' הא דפריך ר"ע הזייה תוכיח שהוא מצוה והיא משום שבות וא"ד את השבת אף אתה על תתמה על אלו אע"פ שהן מצוה והן משום שבות לא יידחו את השבת דהיה לו להשיב דמאי ראיה מהזייה להרכבה והבאה מחוץ לתחום וחתיכת יבלת דזה בזבח וזה בזובח א"ל ר"ז בר קפרא תמה ר"א לא תמה. כן נראה לפענ"ד פירושא דהאי סוגיא בע"ה יתברך:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף