תוספות הרי"ד/דמאי/ד/ג

תוספות הרי"ד דמאי ד ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כינוי מתניא לא יתנום בשבת דתנינן תמן כו' ההיא ילפא מן הדא כו' בסוגיא הזאת יש ב' שיטות שיטת התוס' ז"ל במס' ביצה (דף י"ב ע"ב) מפרשין הכי הירושלמי דמתניתן דידן אתיא כב"ה אליבא דר' יוסי דב"ה מתירין אף בתרומה וה"פ דהיא ילפא מן הדא פי' דמשנה דידן ילפא ממשנה דביצה דה"ה יו"ט אין מוליכין כמו שבת במשנה דידן וה"ה יו"ט והיא ילפא מן הדא פי' דמשנה דביצה ילפא ממשנה דידן דהא דב"ה מתירין שם היינו בלימודין כמו במשנה דידן משא"כ באינו למודין לא משום דלא סלק על בר נש מיכל כו' וא"כ אפילו כשיאכל בבית יאמרו העולם שתרם ביו"ט ונתנם לו משא"כ בלימודין אצלו הלא דרכו למיכל בביתו דחברי' והר"ש ז"ל מפרש להירושלמי אליבא דר"י ואחרים דנחלקו במתנות. ותרומה לכ"ע אסור וע"ז קאמר לא יתנום בשבת כההיא דתנינן תמן בית שמאי אומרים אין מוליכין וכו' ובתרומה לכולי עלמא אסור ומסיק דהוא ילפי מן הדא וכו' דהא יו"ט הוא שבת דמתני' דמס' ביצה מגלה לן דאפילו יו"ט אסור להוליך לביתו והדא ילפי מהדא בלימודין כלומר דבלימודין שרי אף על גב דאסור להוליך מכל מקום בלימודין שרי ולר"י ואחרים אתיא מתניתן ככו"ע אפילו לב"ש ולר' יוסי דס"ל דבתרומה מתיר ב"ה אתיא סתם מתניתן כב"ש ושיטת הרמב"ם ז"ל דפסק בפק"ג מה' שבת כהך מתניתן דידן ובפ"ד מה' יו"ט פסק כר' יוסי דאף בתרומה מתיר ואפילו הולכה לביתו של כהן והיא לא כפירוש הר"ש ז"ל ולא כהתוס' ז"ל וע"כ דהוא ז"ל מפרש להירושלמי דאתא אליבא דר"י ואחרים, אבל אנן קי"ל כר' יוסי כדאיפסק הלכה בש"ס דילן במס' ביצה (דף י"ב ע"ב) ואימתי מדמינן שבת ליו"ט היינו דווקא אליבא דר"י ואחרים דאף ביו"ט אסור בתרומה ע"כ היא שבת היא יו"ט אבל אליבא דר' יוסי דמותר בתרומה ונחלקו רק במתנות ומצינו הברייתא דר' יוסי ביו"ט מנ"ל למימר דיו"ט ושבת שוין דלמא ביו"ט מותר ושבת אסור ע"כ פסק כסתם משנה דידן בשבת וביו"ט כר' יוסי וכן איתא בצל"ח ז"ל דהרמב"ם ז"ל מחלק בין שבת ויו"ט אך לא הבנתי מה שכ' הצל"ח ז"ל דלהרמב"ם ז"ל פליגי בבלי וירושלמי בזה ופסק כבבלי הלא לפי דברינו אין כאן פלוגתא. כלל דלכו"ע בין להבבלי ובין להירושלמי שניהן ס"ל דר' יוסי הוא לקולא והירושלמי אזיל בשיטת ר"י ואחרים והצל"ח ז"ל כתב דהרמב"ם ז"ל מפרש להירושלמי כפי' התוספת ז"ל ונמצא דר' יוסי הוא לחומרא כמו שמפרש שם ומוכיח מסוגיא דהבבלי במסקנא דר"י לקולא קאמר א"כ מוכח דהבבלי פליגי עם הירושלמי ולפי דברינו למה לן הפלוגתא הא שפיר אתיא פיסקא דהרמב"ם ז"ל דמפרש הירושלמי אליבא דר"י ואחרים ורבי סתם ב' המשניות דדמאי וביצה כר"י ואחרים אבל בתרומה אסורי לכו"ע וע"כ דמי שבת ליו"ט והיא יו"ט היא שבת אבל לאחר שאיפסק בגמרא כר' יוסי אין לנו לאמר דרבי סתם המשנה דדמאי כר"י ואחרים אלא דאף כר' יוסי אתיא הוא והא דמותר בתרומה לברייתא דר' יוסי הוא ביו"ט משא"כ בשבת דמנ"ל לדמות שבת ליו"ט דביו"ט מותר משא"כ בשבת וראיתי בכס"ג ז"ל בפק"ג מה"ש ה' ט"ז בשם הרב ר"ז שפירא ז"ל שתמה על הרמב"ם ז"ל שהוא נגד הירושלמי עיי"ש ולפי דברינו שפיר ניחא שוב ראיתי בשנו"א ז"ל דכתב דווקא לשיטת הירושלמי דס"ל דהפרשת ודאי נמי מותר בשבת אם קרא שם מאתמול משא"כ בש"ס דילן דאף בדמאי אסור ההפרשה א"כ לא יטלום כפשוטו דהפרשה אסור ומדוקדק לשון הרמב"ם ז"ל בה' שבת דכתב לא יטלום ולא לא יתנום ודוק:

הדרן עלך הלוקח פירות

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף