תוספות הרא"ש/סוכה/ז/ב
סיכך ע"ג פסי ביראות כשירה. מיגו דהוי מחיצה לענין שבת ואע"ג דלא היתירו אלא לעולי רגלים, ולעולי רגלים נמי לא התירו אלא לבהמתן אבל אדם מטפס ועולה מטפס ויורד כדאמרי' בפ' עושין פסין מ"מ כיון דמדאו' שרי בכל ענין אמרי' מיגו לענין סוכה ואפי' מדרבנן שרי משום מצות סוכה, וכי עביד צריכותא ממבוי שיש לו לחי ומפסין לא חייש למימר האי טעמא דפשיטא לי' דמשום מצוה שרי:
מחיצה היא וקא קרי סככה. מהא דנפקא לן לעיל ג' מחיצות מבסכת בסכת בסוכות לא מצי למידרש דמחיצה מיקרי סככה דהתם לא דרשי' אלא מיתורא תדע דכולהו מידו דלא בעי למחיצות פסולת גורן ויקב:
כולהו סבירא להו דירת קבע בעי'. ע"כ אין כולם שוים דהא ר' בעי ד' אמות ולב"ש סגי בכדי ראשו ורבו ושולחני, אלא כולם בשיטה אחת אמרו דמצריכים דירת קבע יותר מבר פלוגתייהו, ור"י מכשיר נמי למעלה מכ' לא בעי דירת עראי כמו רבנן, אלא מכשיר אפי' דירת קבע, והא דאמרו לקמן בריש פ' הישן (כ"א:) ר"י לטעמי' דאמר סוכה דירת קבע בעי' והו"ל מטה אהל עראי וסוכה אהל קבע ולא אתי אהל עראי ומבטל אהל קבע פי' כיון דיכול לעשות סוכה דירת קבע א"כ כל דירת סיכה מיקרי קבע [1] הילכך לא אתי אהל עראי ומבטל דירת קבע, והא דפריך מר' שמעון דאמר סוכה דירת קבע בעי' מכ"ש פריך דאיהו בעי דירת קבע ממש ואפי' הכי אמר דאסור לישן תחת המטה, והא דחשיב הכא ר"י לאו משום דאסקי' לעיל טעמא דרבנן דפסלי משום דבעי דירת עראי דהא אביי דהכא איהו גופי' פריך לרבא לעיל דמפרש טעמא משום דירת עראי אבל מ"מ אמת דלמעלה מכ' אמה לא קיימא בלא קבע ואמרי' בפ' הישן ר"י לטעמי' דאמר סוכה דירת קבע בעי' ודייק מהא דמכשיר למעלה מכ' אמה משום דאי אפשר לו לעמוד למעלה מכ' בלא קבע:
- ↑ בזה אורו עיני להבין ד' התוספות פה שנתקשו בהבנתם גדולי ישראל המהרש"א ובפני יהושע ובס' בנין אריאל דמה הועילו בתירוצם הא מ"מ כיון דדייקי דר"י ס"ל דירת קבע בעי' מדמכשיר למעלה מעשרים א"כ ע"כ דייקו כן משום דאי הי' ס"ל דירת עראי בעי' הי' פוסל משו"ה למעלה מכ' וא"כ הדרא הקושי' הא אביי עצמו פריך לעיל לרבא דס"ל דטעמא דרבנן דפסלי משום דס"ל סוכה דירת עראי, אמנם לפי ד' הרא"ש פה ניחא דאף דלאביי לא מוכח מדר"י דס"ל דירת קבע דוקא בעי' מ"מ ע"כ ס"ל דגם דירת קבע כשר דהרי האמת הוא דלמעלה מכ' לא קייימי בלא קבע.
ומה שסיימו בתוס' "ודייק מהא דמכשיר למעלה מכ' ש"מ דרגיל לעשות סוכתו דירת קבע" שנתקשה המהרש"א בהבנתו, הנה לפמ"ש פה ניחא דכונתו דכיון דיכול לעשות סוכתו למעלה מכ' א"כ ודאי דרגילים כמה בנ"א לעשות כן לכן כל דירת סוכה מקרי קבע. משא"כ לרבנן לא רגילים לעשות הסוכה דירת קבע, דלמעלה מכ' פסיל לדידהו (יהיה מאיזה טעם שהוא) ואף דיכול לעשות גם לדידהו מחיצות של ברזל מ"מ אינם רגילים בכך.
ומדברי הרא"ש פה נתישב לי נמי תמיהת הגאון בעל קרבן נתנאל בריש מכילתין [אות קטן ב'] על ד' הרא"ש שם שכתב דר"י ס"ל סוכה דירת קבע בעי' פי' דמכשיר אף בדירת קבע ותמה עלי' דהא אמר אביי רבי ור"י אמרו דבר א' וכן בסוכה ע"ג סוכה וכן לקמן פרק הישן אמרי' ר"י לטעמי' דאמר סוכה דירת קבע, מכל אלו משמע דבעי' דירת קבע דוקא, ולכן הגיה ד' הרא"ש עי"ש, אבל מד' הרא"ש פה נראה אמיתת הגרסא שלפנינו בד' הרא"ש שם ונתישבו גם תמיהות הק"נ וק"ל. תוספי תוספות לרש"א ורטהיימר