שפת אמת/פרשת שמות/תרנט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שפת אמת פרשת שמות תרנט

תרנ"ט

וימררו את חייהם. אי' במד' כי גלות מצרים הי' יסורים הקודמין לתורה ע"ש. וכן בזוה"ק שהדיבור הי' בגלות. וזה וימררו את חייהם כי עיקר החיות בפה כמ"ש לנפש חי' לרוח ממללא. אכן חייהם תרתי משמע. והם ברית הלשון וברית המעור שעיקר החיות תלוי בהם. כמ"ש במ"א פי' חי חי כו' יודך. כי עיקר הכריתות הם במאכלות וביאות אסורות מכלל שעיקר החיות תלוי בהם. וזה רמז הפסוק מילדות העבריות על ב' הבריתות שהם עיקר תולדות של צדיקים. ברית המעור תולדות הגוף. והלשון תולדות הנשמה זה כח תורה שבע"פ כמ"ש ואשים דברי בפיך כו' לנטוע שמים וליסוד ארץ זהו התולדות כמ"ש ניב שפתים שעושין פירות. שם הא' שפרה הוא הצדיק בעיר הוא הודה זיוה הדרה והוא הידורא דגופא. שם השנית פועה ברית הלשון. ולפי שכל כוחן של ישראל בב' בריתות האלו לכן הסט"א מתגרה דוקא בהם. וכל הגלות והגאולה תלוי בב' הנ"ל. ובאמת מאחר שנק' ברית בוודאי לעולם הם מושיעים את בנ"י. ומ"ש חז"ל שהפרו ברית מילה. ח"ו לומר שלא רצו להמול. רק כשאין נשמרין כראוי אין אור הברית מאיר בשלימות. וכן ברית הלשון כשאין נשמרין משפת שקר. כח הדיבור אינו בשלימות. וז"ש אם בן הוא והמתן אותו כי בחי' זכר הוא בשלימות והגלות מעכב שלא להיות הבריתות בשלימות. עי"ז ותיראן המילדות כו' ותאיין את הילדים כי הצדיקים שבדור נתחזקו באלה הבריתות עד שבאו לגאולה שלימה. וכן הוא בכל גלות שהכל תלוי באלה הבריתות. וכ' צרור המור דודי לי בין שדי ילין דרשו חז"ל אעפ"י שמיצר ומימר דודי בין שדי ילין. הרמז כי אע"פ שהם בגלות אור ב' בריתות אלו גנוז בהם. ובאלו ב' הבריתות נרשם שם שדי. ופי' שם זה פי' חז"ל שדי באלקותי לכל ברי'. פי' הקב"ה שם נקודה אלקות בכל דבר כפי כחו. והוא יכול לתקן כל הדברים כמו שיהי' לעתיד לתקן עולם במלכות שדי. ומכ"ש כשכרת הקב"ה ברית עם בנ"י יש די בזה הברית לתקן הנפשות ולהחזירן למקומן. והבריתות הנ"ל הם מילה ושבת מילה ותפילין כמ"ש במ"א מזה:

בפסוק פן ירבה כו' ונוסף גם הוא כו' ועלה מן הארץ. פירש"י ב' פי'. וכבר כתבתי במ"א כי ב' הפי' אחד כשניצוצי קדושה עולין מאלה המקומות. ממילא יתפרדו כל פועלי און ובאין לגאולה. וזה רמז המסורה יש מפזר ונוסף עוד. אך י"ל עוד. כי ונוסף עוד לבד מה שהני"ק עולין מן הסט"א וניתוספין על הקדושה. גדולה מזו שע"י עליות הני"ק בא עוד תוספת אור מלמעלה. כענין שאמרו במקום שבע"ת עומדין אין צדיקים גמורין יכולין לעמוד. וכמו שהי' אחר יצ"מ קבלת התורה מן השמים. זה ונוסף עוד כי פי' עוד למעלה מהטבע כמ"ש לעיל פ' ויגש. וז"ש אעלך גם עלה גם הוא תוספות כמ"ש ונוסף גם הוא. הוא רומז על איתכסיא וכולל שניהם הניצוצות קדושות שהם נסתרים ונטבעים תוך הקליפות. וגם אור הגנוז ונסתר למעלה. וע"י עליות הני"ק זוכין להמשיך אור הגנוז ונסתר למעלה כמ"ש במ"א:

< הקודם · מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.