שפת אמת/פרשת יתרו/תרלה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שפת אמת פרשת יתרו תרלה

תרל"ה

הקדמת יתרו קודם קבלת התורה. נראה כי עמלק רצה להרוס מתן תורה. וע"י יתרו ניתקן מה שקילקל עמלק כדאיתא במדרש לץ תכה ופתי יערים כו'. דהנה מתן תורה הי' לתקן מעשה בראשית. כמ"ש ב' אלפים תהו. ובמתן תורה ניתקן העולם. ובאמת יש להבין למה עשרה מאמרות קיימים לעולם. וכל הבריאה קיימת במאמרו ית'. ועשרת הדיברות צריכין ג"כ להתקיים. רק שהוא חסרון המקבלים. והנה בנ"י מסרו נפשם לקבלת התורה והקדימו נעשה לנשמע. רק כל האומות היו צריכין לבטל עצמם לבנ"י. והי' ניתקן הכל. ובאמת נתבטלו כדכ' שמעו עמים ירגזון. לבד עמלק. אף שהבין גדולת בנ"י וממשלת השי"ת. עכ"ז בא וילחם ומסר נפשו ע"ז לרעה. ולכן הקב"ה ימחה את שמו. ויתרו תיקן שכל האומות נמשכו אחריו. ולא אחר עמלק. ובוודאי כל הקילקולים שנעשה אח"כ בעגל. הכל הי' ע"י עמלק הרשע ימח שמו:

ומאמר אנכי ה' אלקיך הוא קיים לעד. כי איננו ציווי כמו לא יהי' לך ושאר הדיברות. כי זה מאמר הש"י שהוא מיוחד להיות אלקי ישראל. ולכן כ' לא יהי' לך אלהים אחרים על פני. פי' כיון שבכל אופן אני אלקיכם. לכן יותר צריכין לשמור עצמם כמ"ש המכעיסים אותי על פני. ומלכותו ית' הוא נמסר ביד בנ"י. פי' כפי מה שהם מקבלין ע"ע עול מלכותו ית' כמו כן נתגלה כבוד מלכותו על כל הנבראים. שאלקותו ית' נמשך לכל ע"י בנ"י. וז"ש אנכי ה"א כו'. וכ' ואתם תהיו לי ממלכת כהנים כו'. פי' שהם הממליכים אותו יתברך. כמשל שרים גדולים שהם מעמידים את המלך. כן כביכול בנ"י הם ממליכים אותו ית"ש על כל הנבראים. וכפי מה שקיבלו בנ"י עמ"ש במתן תורה כן הי' בכלל הבריאה. וכמ"ש בגמרא שגם האומות יודעין כי הקב"ה שליט על הכל וקראן לי' אלקי דאלקיא. ולכן ניתקן כלל הבריאה. לבד עמלק ימ"ש שלא הכניע עצמו. ולכן לא יהי' לו תקומה לעתיד. ולכל האומות יהי' איזה ניצוץ ואחיזה בקדושה. וז"ש ראשית גוים עמלק. פי' שלקח לו הראשית שכפר לגמרי בעיקר. ולכך אחריתו עדי אובד. משא"כ שאר האומות כנ"ל. ולכן צריכין לשנוא את עמלק. כי לולא הוא הי' ניתקן הכל כראוי כמו לעתיד. ועל ידו אין הכסא שלם כו'. לכן מחה אמחה כו':

מה שנאמר בשבת זכר ליצ"מ ובדיברות אחרונות נאמר וזכרת כי עבד היית במצרים כו'. דהנה איתא אמרה שבת לפני הקב"ה לכל יש בן זוג ולי אין בן זוג השיב הקב"ה כנס"י יהי' ב"ז. ואין מובן ולמה אין לש"ק ב"ז הלא נוכל לזווג יום ששי לשבת כמו ליום חמישי. אבל הפי' כי ימי בראשית הם ימים עליונים. ואין התחתונים יכולין לקבל הארת הימים רק ע"י אמצעי. שיש לכל יום לבוש והוא בן זוגו של אותו יום. לבד ש"ק שאין לו לבוש. וע"ז אמרה שבת לי אין ב"ז. וח"ו יוכל להיות קילקול ע"י עולם השפל הזה שמקבלים בלי לבוש. וע"ז הי' התשובה כנס"י יהי' ב"ז. כי בנ"י יכולין לקבל בלי לבוש. וזה ע"י יצ"מ כמ"ש במ"א. כי כמו שהקדושה נעלמת מהתחתונים ע"י גודל עומק רום. כמו כן תחתונים בגודל שפלות מעשיהם מתרחקים מהקדושה. ובנ"י כפי מה שמתרחקים מגשמיות ויצאו ממצרים ממ"ט שערי טומאה. כפי כן נתקרבו אל הקדושה. [וזה פי' ב' עולמות. עוה"ז ועוה"ב כמ"ש במ"א. וגם ש"ק הוא מעין עוה"ב]. ולכן בנ"י יכולין לקבל השבת. והם עצמם השמירה מהאומות שהשבת מתלבש בבנ"י כנ"ל וז"ש כנס"י יהי' ב"ז. ולכן עכו"ם השומר שבת חייב מיתה. כי א"י להתקרב אל השבת והוא אצלו כמו עבודה זרה. וז"ש וזכרת כי עבד היית. שע"י יצ"מ יכולין בנ"י לקבל השבת. והוא זכר ליצ"מ. וכן כתיב וזה לך האות כו' בהוציאך כו' תעבדון כו' האלקים על ההר הזה. שקבלת התורה אות ליצ"מ. כי לא היו יכולין להתקרב להשי"ת קודם יצ"מ. וכן שבת שהוא התקרבות להש"י כמ"ש בשבת ניתנה תורה כו' הוא זכר ליצ"מ כנ"ל:

[מבוקר עד ערב אפשר לומר כן אלא כל דיין שדן דין אמת לאמיתו כו'. וקשה א"כ מה אמר יתרו נבול תבול כו'. אך אמת כי גם במצות פשוטי בני אדם לעשות דין ומשפט בין איש לרעהו. אם הוא באמת הוא דבר גדול. ונאמר עליו מבוקר עד ערב. שמתקשרין עי"ז כל העולמות וממשיך האמת עד דרגא תחתונה. והוא באמת נחמה לדיינים העוסקים בצורכי ציבור שנאמר בגמרא ומד' שעי"ז באין לביטול תורה רק שגדולה מצוה בשעתה. אבל מדרגת מרע"ה שנאמר עליו כל עליותיו בהשכמה היו הוא למעלה מזו המדרגה מבוקר עד ערב. ועצת יתרו הי' אליו לפי מדרגתו. ובס' אוה"ח פי' וצוך אלקים ויכלת עמוד. שעי"ז יהי' פנוי לקבל מאמר אלקים ע"ש בדבריו הקדושים. וכ"כ בתרגום יונתן. עכ"ז ראינו כי לא הוטב העצה בעיני מרע"ה. כי בודאי אם הי' נשאר כן. הי' מרע"ה מתקן הכל להיות נמשכין כל בנ"י אחר מדרגתו. כמו שהי' שליח להוציאנו ממצרים ממ"ט שערי טומאה. כן הי' בכחו ג"כ להמשיך כל בנ"י אחריו. אבל נראה כי גם זה הי' בעצת עמלק הרשע. שע"י שהוקרו בנ"י מכוחם במלחמת עמלק ימ"ש. לא היו יכולין להמשך אחר מדריגת מרע"ה. וראי' לדבר שבמלחמת עמלק סילק מרע"ה עצמו ושלח את יהושע כנודע]:

אשר הוצאתיך כו'. ומקשין מדוע לא נאמר אשר בראתיך. אכן לברר מאמרם ז"ל גדול המחטיא האדם יותר מן ההורגו שהמחטיאו מוציאו מעוה"ז ועוה"ב. וכמו כן גדול מה שהוציאנו הש"י ממצרים. שע"י הבריאה אין האדם יודע אם יהי' סופו לטוב. אבל בהוציאנו ממצרים מובטחים בנ"י כי מיוחדים הם אליו ית'. וגם נראה להודיע כי כל אשר עובר על האדם תמיד בעודו בבחירתו. עכ"ז הכל הוא מהשי"ת בלבד. כי בוודאי בריאת האדם יודעין הכל שהוא מהשי"ת למעלה מהטבע. אבל מה שצריכין בנ"י לידע. כי כל החיות שנמצא בעולם הוא מהשי"ת שמחדש בכל עת ורגע. כללי ופרטי כל המעשים. וגם עבודת בנ"י והתקרבותם להש"י הכל מאתו הוא. ועדות לזה יצ"מ. וז"ש אשר הוצאתיך כו'. והנה ידיעה זו נשאר בבנ"י כמ"ש לעיל כי מאמר אנכי הוא הבטחה ג"כ. ואפשר לפרש מ"ש חז"ל בבנ"י שהקדימו נעשה לנשמע וקילקלו נעשה. הזהרו בנשמע. י"ל כי נשמע הוא מה שהקב"ה משמיע לבנ"י. וא"צ לזה מעשיהם רק לקבל ולהאזין. והוא קבלת מלכותו ית' שנאמר שמע ישראל כו' ה' אחד. שזה הוא רק הביטול אליו והוא מאמר אנכי כנ"ל ועשי' הוא כל המצות. ולכן הקדים אנכי לקבל מקודם עמ"ש ואח"כ עול מצות כמ"ש חז"ל. אבל מקודם הי' רצון בנ"י להקדים מעשיהם. ולכן נאמר מקודם אם שמוע כו' ושמרתם כו' בריתי כו'. קודם מאמר אנכי. כי היו מוכנים להקדים נעשה לנשמע. אבל בעת הדיברות אמר הש"י כמו שראה שלא יוכלו להתקיים בזה. ושמע ישראל הוא לשמוע קול זה של אנכי ה' אלהיך. כי לא פסק זה הקול. וע"י שמיעה זו זוכין אח"כ לעשי' כמ"ש אח"ז ואהבת והי' א"ש. [וכן הוא בפרט קודם עשיית כל מצוה. כפי מה שמקדימים קבלת מלכותו יתברך מקודם. יכולין לקיים המצוה כראוי והוא ברכת המצות]:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.