שפת אמת/פורים/תרמט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך







פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

שפת אמת TriangleArrow-Left.png פורים TriangleArrow-Left.png תרמט

תרמ"ט
[עריכה]

בפסוק ישנו עם אחד כו'. דאיתא בס"י עשה אינו ישנו. פי' הגם כי הקב"ה הוא נעלם ולית בי' תפיסא כלל מ"מ הוא כל יכול. וברא העולם באופן שיהי' גילוי כבוד מלכותו ית' מלא כל הארץ כבודו שיהי' בבחי' יש. ובאמת זה תלוי בעבודת בנ"י אשר על זה כתיב להנחיל אוהבי יש. וכמ"ש בספרי קודש שזה נרמז בשם ישראל י"ש רל"א שהכל נכלל בצירוף רל"א אתוון. וזה הרשע המן ימח שמו הי' כל כוונתו לאבד את היהודים כדי שלא יתגלה כבוד שמו ית' בעולם. ולא לחנם נשבע הקב"ה שאין כסאו שלם עד שימחה שמו של עמלק. ולכן כאשר היה לו מפלה נעשה גילוי כבודו ית' בעולם הזה. ולכן נק' מגלה כמ"ש בס' קדושת לוי שזה שנשתנה יו"ט דפורים מכל המועדות שבתורה. ולכן אמרו חז"ל שאין קורין הלל על נס שבחוץ לארץ ואמרו נמי קריאתה זו הלולא. ולכאורה הם תרתי דסתרי. אך הענין הוא כי הלל ניתקן כשנפתחין שערים הפנימיים כענין שנאמר שער החצר הפנימית כו' ביום השבת יפתח. ומועדות נק' שבת. וע"ז כתיב פתחו לי שערי צדק כו' אודה. ולכן יש הלל. אבל בפורים היה הנס בגילוי הקדושה בעוה"ז וזה נס שבחוץ לארץ. אכן ע"י קריאת המגילה נגלה זו ההארה בעוה"ז דייקא. וזה ההלל שייך עתה. וענין אמרם עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. יש לומר ע"ד הרמז כי הנה יש ב' דרכים בהתגלות הקדושה בהתרוממת קרן הצדיקים ובמפלת הרשעים. כענין שכתבו חז"ל כשם שקילוסו ית' עולה מפי הצדיקים בג"ע כן עולה מפי הרשעים בגיהנם. אך הקב"ה חפץ בקילוסן של צדיקים יותר כדאיתא במד' בראשית וירא כו' את האור כי טוב ע"ש. ולכן גדלה מעלת ברוך מרדכי מארור המן. אכן עתה בימי הפורים נראה כי כל ההצלה היה בכח מפלת הרשע. כי כן הוא מדותיו של הקב"ה. כשרואין בשמים שאין לבנ"י זכות כדאיתא שהי' הגזירה להרע לבנ"י. לכן סיבב הקב"ה שיהי' נעשה ע"י זרע עמלק. וכדכתיב לולי כעס אויב כו' פן ינכרו צרימו כו'. ולכן נפדו בנ"י וניתן הוא כפרם כדכתיב ואתן חדום תחתיך. ולכן עתה נתעלו בנ"י ונתגלה הקדושה בכח ארור המן כמו בכח ברוך מרדכי. ובאמת זה אינו נוהג בכל הרשעים רק בזרע עמלק שהן שנואים בשמים כדכ' מלחמה לה' בעמלק. וידוע כי שם ה' הוא מדה"ר רק שהרשעים מהפכין מדה"ר למדה"ד ועל רשעים אלו דעמלק והמן נאמר באבוד רשעים רנה:

והמצות שתקנו חז"ל קריאת המגילה ומנות. דאיתא כינוסו וכינוס בניו הצילו מיד עשו ואלופיו. וכשיש אחדות בישראל אינו יכול אותו הרשע לשלוט בנו רק כשחסר האחדות. ולכן אמר שהם מפוזר ומפורד ויוכל לשלוט בהם. ואסתר אמרה לך כנוס. וכן נתקיים הכינוס כמ"ש נקהלו ועמוד על נפשם. ובכח הכינוס והקהילה נעשה הישועה. ולכן זכו לתורה כדכתיב הקהל לי את העם ואשמיעם כו'. ואמרו חז"ל ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה. ועמוד על נפשם הוא שקבלו הרוח שהוא למעלה מנפש והוא בחי' התורה. לכן כתיב ועמוד כי יש עלמא דישיבה בחי' נפש. ועמידה בחי' הרוח. וגם זה אמת שע"י קבלת התורה ומצות זוכין לאחדות האמת וזה ג"כ רמז בזה כלל גדול בתורה. וע"י שאחר הגזירה קבלו עליהם עול תורה ומצות. זכו להקהל ולעמוד על נפשם וזה הי' הכנה לבית שני. לכן ע"י שנאת חנם נחרב הבית. ורמז שנאת חנם שכל הפירוד לבבות נעשה ע"י פריקת עול תורה ומצות כאומרם ז"ל חנם בלא מצות:

בפסוק לעשות אותם ימי משתה ושמחה. שצריכין בנ"י בכח אלה המצות לגלות הארת הימים האלה. וכן שמעתי מפי מו"ז ז"ל רמז הלשון ליהודים היתה אורה כו' וששון. מה לשון נקיבה היתה. לרמוז שבני שראל עתה משפיעין למדת ששון ושמחה שהם נעשין ע"י התעוררות בנ"י ודפח"ח. ויתכן על דרך הלצה לרמוז זאת במאמרם ז"ל סעודת פורים שעשאה בלילה לא יצא ידי חובתו שנאמר לעשות אותם ימי משתה כו' פי' לא להתהלך בחשיכה לאכול ולשתות ניתנו ימי הפורים לנו. רק לעשות אותם ימי משתה ושמחה לגלות הארת הימים והנסים שנעשו בימים ההם הנ"ל:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.