שער אפרים/צו

שאלה צו

לשון הרא"ש בפרק אלו מגלחין דין קי"א וז"ל ואב"ד ושמועות רעות דאין מתאחין ילפינן מויחזק ויקרע מאלישע ברכת השם כו' ודאין מתאחין נ"ל דכתיב קרועי בגדים כו'. עיין בגמ' דמ"ק דף כ"ו וז"ל ברכת השם מנ"ל דכתיב כו' ת"ר א' השומע כו' ומתאחין מנ"ל אתיא קריעה מדוד( ובדפוס בסליאה נכתב תיבת מדוד גם בפנים ובשאר דפוס נכתב קריעה מדוד בפירש"י וט"ס הוא) כי לפ"ז משמע שגמ' מתרץ דברכת השם דאין מתאחין יליף מדוד וז"א דהלא עדיין לא גמר דדוד גופיה., וע"ק אדיליף מדוד לילף קריעה מאלישע דאין מתאחין ושם כתיב בהדיא אלא שהוא ט"ס ומ"ש דאין מתאחין יליף קריעה כו' קאי אנשיא ואב"ד ושמועות רעות דדוד דיליף קריעה קריעה מאלישע ולפי לשון הרא"ש לא יליף קריעה רק מל' ויחזק ויקרע דדוד מאלישע שנא' ויחזק ויקרע. ובזה מתורץ קושית התוס' שהקשה בד"ה אתיא קריעה כו' תימה א"כ כל קריעה נילף כו' ולפי לשון הרא"ש מיושב דלא ילפינן רק מל' ויחזק ויקרע וזהו שכתב הרא"ש דאין מתאחין גבי ברכת השם מנ"ל לכן כתב הרא"ש דנ"ל מדכתיב קרועי בגדים ולפי גירסת הגמ' דאתיא קריעה מדוד קשה למה ליה הג"ש דקריעה הלא גבי ערי יהודה ילפינן רק מדכתיב קרועי משמע לעולם וא"כ ה"ה גבי ברכת השם לכן כמ"ש הרא"ש הוא עיקר. רק שקשה על הרא"ש והלא אמרי' בסנהדרין דף ס' וז"ל גבי ברכת השם אין מתאחין מנ"ל אר"א אתיא קריעה מאלישע וזהו תימא דאשתמיטתיה מיניה הגמ' דסנהדרין. ודוחק לומר שלפי דעת ר' אבא יליף קריעה קריעה מאלישע ולא כסתם גמ' דמ"ק דזהו דוחק דמנ"ל דהסוגיות חלוקות דלמא מ"ש בגמ' דמ"ק דאין מתאחין קאי אתרווייהו דהיינו אשמועות רעות ואברכת השם וצ"ע (ועיין ברש"א ורש"ל מ"ש בסנהדרין בתוס' ד"ה אתיא קריעה) וזהו ממש קושית התוס' דמ"ק ע"ש:

ועל קושיא הראשונה שהקשיתי איך נעלם מן הרא"ש גמרא דסנהדרין אר"א אתיא קריעה קריעה יש ליישב לכאורה דשם קאי אשומע מן השומע, רק הפסוק שמביא ויבאו אל חזקיה קרועי בגדים לא איירי מפי השומע רק משומע עצמו וע"ק דלכתב קרא בשומע מפי השומע ונלמד מכ"ש בשומע עצמו:

ואין להקשות על הישוב הנז' איך אמרי' דבא ללמוד השומע מפי השומע הלא זהו מחדש הגמרא אח"כ ת"ר א' השומע כו' חייב לקרוע די"ל דשם בא לחדש דשומע עצמו אינו חייב לקרוע פעם ב' אבל בגמ' דמ"ק הייתי אומר דמה שמקשה ואין מתאחין מנ"ל קאי אשומע מפי השומע ויליף ג"ש דקריעה כו' ושם אינו מביא הג"ש מפסוק דקרועי בגדים והוא מסודר אחר הת"ר א' השומע וא' השומע מפי השומע אבל אינו מדוקדק דהרי עדיין אינו נלמד שומע בעצמו דאין מתאחין ודו"ק:

והנה מ"ש בסמוך מ"ש רש"י יליף קריעה קריעה מדוד נראה שגם כן פירושו דיליף תחלה ויחזק ויקרע וכמ"ש הרא"ש דהיינו מאלישע וכמ"ש הרא"ש ואח"כ יליף קריעה כפשוטה דברכת השם מקריעה דדוד אף שלא נאמר שם ויקרעם לשנים גבי דוד הואיל וכבר יליף דדוד מאלישע וה"ה דהוי יכול למילף קריעה דברכת השם מאלישע וכמו שיליף בגמ' דפ"ד מיתות רק שבפ"ד מיתות אם היה יליף מדוד הוצרך להאריך דדוד מנלן אלא דיליף מאלישע לכן אמר בקיצור מאלישע וע"ז קשה להרא"ש דנילף כל הקריעות מדוד וכמו שהקשו התוס' לכן כתב דיליף כאן דוקא גבי ברכת השם דכתיב קרועי משמע שקרועים ועומדים ובלא ג"ש דקריעה קריעה לא היה יכול למילף מקרועי לבד רק הואיל ויליף ג"ש קריעה קריעה וקשה קושית התוס' דנילף כל קריעות לכן מתרץ דמסתבר ליה למילף דוקא קריעה זו הואיל וכתוב קרועי דמשמע בלא"ה שקרועים ועומדים ולפ"ז מתורץ גם גבי ערי יהודה דיליף גם כן קרועי מג"ש ודו"ק. ולפ"ז מיושב מה שהקשיתי על הרא"ש:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף