שלמי נדרים/נדרים/עב/א
שלמי נדרים 
נדרים עב א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות תוספות רי"ד רשב"א פירוש הרא"ש ר"ן שיטה מקובצת חי' הלכות מהרש"א קרן אורה רש"ש שלמי נדרים |
ד' ע"ב בר"ן ד"ה הכא בנשואה עסקינן כו' הלכך אי ארוסה בתחלה ונשואה בסוף היא לא מצי מיפר דאין הבעל מיפר בקודמין הרש"ש בהגהותיו כתב משמע אבל אם לא גירשה ונשאה אח"כ מיפר נדרים שנדרה בעודה ארוסה לו כי זה אין נקרא קודמין וכמו כן בפי' הרא"ש לעיל (ע') בריש המשנה כו'. והא דדרך ת"ח כו' דבמשנה הסמוכה דקתני וכן הבעל עד שלא תכנס לרשותו אומר לה כל נדרים שנדרת עד שלא תכנסי לרשותי הרי הן מופרין דמשתכנס לרשותו אינו יכול להפר לפי שאין הבעל מיפר בקודמין הוא משום נדרים דקודם אירוסין אבל לא כן לשון הרמב"ם כו' והטוש"ע סי' רל"ד סעי' י' וצ"ע בזה עכ"ל והנה בודאי פשוט שאין לפרש בכוונת הר"ן שיהיה דעתו דאם נדרה בעודה ארוסה ובו ביום ששמע הארוס הכניסה לחופה והוי' כנשואה לו שיהיה יכול להפר לה נדרה ולא יהיה מקרי זה בקודמין דבודאי ז"א דכלל בידינו דאין בעל מיפר בקודמין והא דארוס מיפר בקודמין הוא רק מחמת שיש לו שותף בהפרה דהיינו האב אבל כיון שלא הפר הארוס עם האב כששמעו בעוד שהיא ארוסה ואח"כ נישאת לו אפי' בו ביום דכיון שנשאת פקע מינה כח האב ונשאר הבעל לבדו. והנדר היה קודם הנישואין שוב א"י להפר דהוי בקודמין. ונדר דקודמין א"א להפר אלא בשותפות והא דנקט במשנה וגירשה הוא משום דמתניתין מיירי בין בארוסה בתחלה ואח"כ נשאת ובין בנשואה תחלה ואח"כ נתגרשה. ובנשואה בתחלה מוכרח לצייר שנתגרשה ממנו ואח"כ נתארסה נקט מש"ה וגירשה אבל אם היתה ארוסה בתחלה ונשאת ובעת שהיתה ארוסה לא הפר לה הארוס בשותפות עם האב בכה"ג אף אם לא גירשה רק שהכניסה לחופה ונישאת לו ולא הפר קודם הנישואין עם האב שוב אינו יכול להפר דהא כח האב וזכותו פקע ממנה בעת הנישואין שיוצאת מרשותו ונשארת רק ברשות הבעל והבעל א"י להפר בקודמין וגירשה דנקיט הוא רק משום אידך גוונא דנשאת בתחלה ונתארסה בסוף. והר"ן בכאן רק דינא אתי לאשמועינן בהנך תרי גוונא אבל המשנה איירי בחדא גוונא דנשאת ואח"כ נתארסה וע' בר"ן לקמן (דף פ"ט.) לא פירש המשנה רק בחדא גוונא שנשאת בתחלה ואח"כ נתגרשה בכדי ליישב מה דנקיט במשנה וגירשה וע' ג"כ מ"ש בס' קרן אורה:
בא"ד ואי נשואה בתחלה וארוסה בסוף נמי לא מצי מיפר כו' ונקיט לה לטעמא דאין הבעל מיפר משום דה"ט מחמת שנסתלק לו אב עכ"ל כוונתו דלכאורה קשה אי נשואה בתחלה וארוסה בסוף אמאי נקיט המשנה דא"י להפר הנדר שנדרה בעודה נשואה הא אפי' מה שתדור אח"כ כשנתארסה לא יהיה הארוס יכול להפר דהא כיון שנשאת פעם א' שוב אין זכות לאבי' בה וכשתתארס שנית לא נשאר אלא ארוס. וארוס לבד אינו מפר אלא בשותפות האב וממנה כבר נסתלק כח האב. לזה כתב הר"ן דהוא זה הטעם בעצמו שאמר הגמ' דאין הבעל מיפר בקודמין ומאיזה טעם הוא דאמרינן בעל אינו מיפר בקודמין וארוס מיפר וכי עדיף ארוס מבעל אלא ודאי משום דארוס יש לו שותף הוא האב דבעודה ארוסה לא יצתה לגמרי מרשות האב ויד שניהם שווים בה ושניהם מפירין. וכשנשאת שוב פקע כח האב ולא נשאר אלא כח הבעל לכן אינו מיפר בקודמין וא"כ לפ"ז הטעם ה"ה דאינו מיפר הבעל באירוסין שעשה אחר הנישואין דכבר פקע כח האב מעת הנישואין והמשנה דנקטה נדרה וגירשה והחזירה כו' דמשמע דהנדר הי' בעודה נשואה לרבותא נקיט כמ"ש הש"ך בסי' הנ"ל ס"ק כ"ח דלא מיבעי' נדרים שנדרה עכשיו פשיטא דא"י להפר אלא אפי' אותו נדר שנדרה תחתיו לא אמרינן מיגו דאי הוה בעי היה מיפר אז עכשיו נמי יפר קמ"ל דלא:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |