שלמי נדרים/נדרים/נז/ב
שלמי נדרים 
נדרים נז ב
ע"ב גמ' פשט לי' מהא דאמר ר' חנינא תירתאה כו' בצל של תרומה שנטעו ורבו גידוליו על עיקרו מותר בשיטה מקובצת כתב וז"ל ורבו גידוליו על עיקרו במאה שבכך תרומה בטלה ובתרומת מעשר דכאיסורו כך עלייתו שממאה מוציאין חד לתרומת מעשר אבל בתרומה גדולה דחטה אחת פוטרת את הכרי איסורה במשהו מידי דהוה אטבל דאמר ר' יוחנן בשילהי ע"ז כהיתרו כך איסורו וחטה אחת פוטרת את הכרי ותרומה גדולה נמי לא שנא כו' עכ"ל לפלא מאוד בעיני שהוא נגד משנה ערוכה וברייתא דהא מבואר להדיא במס' ערלה ריש פ"ב התרומה ותרומת מעשר של דמאי כו' עולים בק"א והא דתנינן שם התרומה הוא של ודאי כמ"ש הר"ש שם דתרומה גדולה לא בעי לאפרושי מדמאי דלא נחשדו ע"ה ע"ז כדאיתא בפרק בתרא דסוטה כו' וכן לקמן בסוגיא זו דף הסמוך תנינין וכל דבר שאין לו מתירין כגון תרומה ותרומת מעשר כו' נתנו בהם חכמים שיעור ועי' בר"ן שם שכ' דאפי' נתערבו במינן תרומה ותרומת מעשר בטילין במאה ולא אישתמיט בשום דוכתא לחלק בין תרומה גדולה לתרומת מעשר. ובכל דוכתא דאמרינן תרומה עולה בק"א סתם תרומה תנינן וזה דבר חדש לחלק ובקשתי לו רב וחבר ולא מצאתי וצע"ג ואחר זמן האיר ד' עיני ומצאתי לרב מרבנן גדול ורבן שמו הוא ניהו רבינו תם בתוס' מנחות (דף כב:) ד"ה מכאן לעולין שאין מבטלין זא"ז כו' באמצע הדבור שכתב כיוצא בזה שכתב הריטב"א וז"ל שם דהא דאמר ר' יוחנן בסוף מס' ע"א כו' א"כ מינו נמי יסייע כו' אלא ש"מ דבמינו במשהו והא דאר"י התם דכל איסורין שבתורה כו' חוץ מטבל ויי"נ ולא חשיב תרומה דבכלל טבל הוא וחד טעמא לתרווייהו דמפרש התם טעמא דבטבל דכהיתרו כך איסורו דחטה א' פוטרת כו'. וה"ה תרומה דכעלייתו כך איסורו ובכ"ד דאמרינן תרומה עולה בק"א מיירי בדבר יבש כו'. ומזה תבין דברי הש"מ רק שצריך להגי' ולהוסיף בדבריו:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |