שלמי נדרים/נדרים/נז/א
שלמי נדרים 
נדרים נז א
ד' נז במשנה קונם פירות האלו עלי אסור בחילופיהן ובגדוליהן. עי' בר"ן וק"ק נימא דמאי דפרט אלו למיפטר נפשי' מאחרנייתא קא אתי כדפריך בשבועות (דף כג.) וע"ש בתוס' ד"ה למיפטר מאחרנייתא כו' ומ"ש עוד הר"ן דכיון שפרט הדברים הנאסרים עליו שווינהו כהקדש כו' כי היכי דחלופי הקדש וגידוליו אסורין הרב הרש"ש בהגהותיו תמה ע"ז ממשנה ד' פ"ט דתרומות דתנן התם גדולי הקדש חולין וקדמו בזה בעל ס' ארעא דרבנן בסי' רמ"ד לתמוה על הר"ן ולכאורה אין התמיה כ"כ חזקה. דהא מסיים התם במשנה ופודה אותם בזמן זרעם אלמא דבלא פדי' אסירי וע"ש בר"ש דבדבר שזרעו כלה פודה כל האוצר בדמי אותה סאה ובדבר שאין זרעו כלה פודה כל האוצר ע"ש וע' בב"ב (דף עט) אחר זמן רב מצאתי שבעל פני משה עמד בזה במראה הפנים וכתב אע"ג דלא פדה אותן הגדולין חולין כדכתב הרמב"ם ז"ל בפ"ה מהל' מעילה הלכה א' ע"ש: שם בא"ד דל"ד לנודר סתם מן התאנים ומן הענבים דכיון שלא פרט ואסר עליו כל המין כו' ומש"ה לא מתסר בחלופיהן ובגדוליהן כו' ע' בט"ז סי' רט"ז ס"ק ד' שכתב דהך ובגדוליהן הוא שלא בדקדוק דהא עכ"פ אסור בגדוליהן דהא פירות אותו מין הם והוא אסר עליו כל המין אלא אחילופין לבד יש חילוק כו' ואפשר שהר"ן מיירי באומר קונם זיתים וענבים של שנה זו עלי דאז מותר בגידולין שיגדלו אח"כ כל שלא אמר אלו כו' עכ"ל וצריך להבין למה לא הוי קשיא להט"ז המשנה גופי' דקתני ובגדוליהן והר"ן מפרש דשאני אוכל לאו אאלו דרישא קאי וא"כ אסר עליו כל המין ואיך קתני ומותר בגידוליהן והלא פירות אותו המין הם והוא אסר עליו כל המין אלא ודאי דהפירוש הוא בגדולין קודם שהגיעו לכלל פירות כדכתב הרא"ש כאן בפירוש בסוף ד"ה קונם פירות כו' וכן הוא בשיטה מקובצת וז"ל דכי אמרינן הכא מותר בגדוליהן היינו כשהם עדיין עשב קודם שנעשו חטים אבל אחר שהיו חטים גמורים אסור בהם כיון שאסר ע"ע חטים סתם: בד"ה בדבר שזרעו כלה כו' אכולי' מתניתין קאי כו' מיהו בגדולי גדולין שרי כו' כי היכי דחליפי חליפין מותרים כדמוכח לעיל בהשותפין גבי מכרן וקדש בדמיהן מקודשת כו' הגאון רע"א ז"ל בחדושיו ליו"ד סי' רט"ז כתב שצע"ג על ראיית הר"ן מפ' השותפין דלעיל דהא התם באוסר על חברו דא"א לבוא עליו מדין דשווינהו כהקדש דאין אדם אוסר דשלב"ל על חברו אלא דהאיבעיא הוא אם החילופין (והגידולים) אסורים להמחליף משום קנס ככל איסורי הנאה ומש"ה לא נאסרו גדולי גדולין דכולי האי לא החמירו חז"ל עליו אבל באומר קונם פירות אלו עלי דאפי' החליפם אחר אסור דמדינא אסורים דשווינהו עליו כהקדש שם יש לומר דגם גידולי גידולין אסורים כמו בהקדש: תוס' ד"ה קונם פירות האלו עלי ולא גרסינן פירות אלו עכ"ל כפי הגי' שלפנינו אין לו מובן דבמאי עדיף לישנא דהאלו מאלו ולעיל (נ"ב) קתני נמי קונם זיתים וענבים אלו כו' ופשיט לי' מהכא דקתני קונם פירות האלו כו' עיי"ש ונראה שכצ"ל ולא גרסינן פירות אלו באכילה וכוונתם למה דמסקי אח"כ אסור בחילופיהן וגדוליהן דכיון דהזכיר קונם סתם ולא הזכיר אכילה אסר עצמו בין בחילופיהן כו' ועי' בש"מ בשם הרשב"א ביאר יותר וז"ל דכיון דאמר קונם הם עלי לא באכילה בלבד אסרן אלא אפי' להנאה ואם נתחלפו באחרים וכן אם זרעו וצמחו אסורין הן ג"כ דמ"מ הרי נהנה מהם:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |