שלמי נדרים/נדרים/נ/ב
שלמי נדרים 
נדרים נ ב
ע"ב רבי עביד ליה הלולא לר"ש בריה ולא אזמניה לבר קפרא כו' א"ל אם לעוברי רצונו כך לעושי רצונו על אחת כו"כ הדר אזמני' כו' לכאורה הדבר יפלא איך מתחלה דבר בר קפרא כ"כ קשות נגד רבי בשביל דלא אזמניה ויכנהו בשם ע"ר. וכבר עמד ע"ז בעל שבות יעקב בספרו ח"א סי' קפ"ב וראיתי להעתיק בקצרה תוכן דבריו ע"פ מה דאי' בא"ח ס"ס תק"ס דאסור לאדם שימלא פיו שחוק בעוה"ז וכתב שם הט"ז דבנוסח הטור כתוב בזמן החורבן ויצא לחלק דלענין שמחה שאינה של מצוה ודאי אסור אפי' שלא בזמן החורבן למלא פיו שחוק אבל בשמחה של מצוה כגון בחתונה היה היתר בזמן שביהמ"ק היה קיים ובזה"ז ערבה כל שמחה אפי' בשמחה של מצוה מ"מ לא ימלא פיו שחוק ועפ"ז יתיישב הסוגי' דהיינו טעמא דרבי שהיה מתיירא שישחוק, לפי שרבי היה אחר החורבן כפרש"י בפ"ק דחולין (דף ו':) ד"ה את בית שאן ובסוף מכות אי' שם דר"ג וראב"ע ור"י היו מהלכין בדרך ושמעו קול המולה התחילו הם בוכים ור"ע משחק כו' אמר להם לכך אני משחק אם לעוברי רצונו כך לעושי רצונו עאכו"כ וא"כ לר"ע מותר לשחוק מטעם זה דאם לעוברי רצונו כך כו' א"כ זה היה פלפול של רבי ובר קפרא דרבי לא אזמני' לב"ק כדי שלא ישחוק דס"ל כהני תנאי דאסור למלא פיו שחוק בעוה"ז אפי' בשמחה של מצוה. וא"ל בר קפרא אם לעוברי רצוני כך כו' דס"ל כסברת ר' עקיבא א"כ מותר לשחוק עכ"פ בשמחה של מצוה עד כאן ת"ד ובפשוטו יש לומר דגם מתחלה כשכתב בר קפרא אם לעוברי רצונו כך היה כוונתו שלא יהיה לפלא בעיני העולם איך קבל רבי שכר העוה"ז כך והיה כוונתו אם לעוברי רצונו משפיע הקב"ה עושר רב כ"כ לעושי רצונו על אחת כו"כ כמו דאי' בהוריות (דף י':) ומי סני להו לצדיקי דאכלי תרי עלמא אלא שהעטיף לשונו הקדוש במחלצות בחדה סתימה קצת שיהיה נראה מזה איזה משמעות אחרת לרמז שהוא מקפיד במאי דלא אזמני'. ואח"כ כשאזמני' ביאר כוונתו הפנימיית. אם לעושי רצונו בעוה"ז כך שהוא רק שכר הפירות לעוה"ב על אחת כמה וכמה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |