שיירי קרבן/ראש השנה/א/ב

שיירי קרבן ראש השנה א ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ואי זה זה תשרי. וקשה הא בקרא כתיב בצאת השנה וא"כ נימא ר"ה חשון ותשרי חדש האחרון שבו יוצא השנה:

א"ל אין כיני וכו'. גי' הרז"ה והר"ן א"ל כן הוא אפי' נטען פחות משלשים יום לפני ר"ה אסור ע"כ ומתוך כך פסקו דאם נטעו פחות מל' יום לפני ר"ה אסורין עד ט"ו בשבט של שנה רביעית והכ"מ בפ"ט מהל' נטע רבעי כתב ויש לתמוה על מ"ש הר"ן דפלוגתא היא בירושל' דלפי האמת לאו פלוגתא היא דאע"ג דאקשי ליה אפי' נטעו ל' יום לפני ר"ה יהא אסור וכו' הרי השיב לו ושתק ועוד דהאי דאקשי ליה וכי' אינן סותר דין זה שכתב רבינו וק"ל עכ"ל ואני שמעתי ולא אבין דהר"י כתב לפי גרסתו כמש"ל והא ודאי פליגי ור' מנא לא השיב לו כלום אדרבא סייע' ליה לר"ז וצע"ג. ודע דפירושי שבקונטרס הוא פירוש הראב"ד בהשגו' והוא כדעת הרמב"ם ורש"י וכ"כ בש"ע והרא"פ במס' שביעית פ"ב פי' לפי המסקנא כדעת הרז"ה ע"ש ואינו מחוור דלפי גירסתינו מודה הרז"ה לדעת הראב"ד אלא שגירסא אחרת היתה לו וכמש"ל. ולולי דמסתפינא אמינא דה"פ נראין הדברים הא דתני אבל אמרו פירות נטיעה זו וכו' קאי אנטעו שלשים יום לפני ר"ה דמחמרינן וצריך להמתין עד ט"ו בשבט אבל לא קאי אנטעו פחות משלשים יום ולקולא דבט"ו בשבט ושנה שלישית תהא מותרת כיון דנטעי שלשים יום לפני ט"ו בשבט איתא חמי דהא מ"מ שנה שלימה לא עלתה לו ולמה תאמר כן שיהא מותר בט"ו בשבט א"ל א"כ דל' יום קודם ט"ו שבט לא מהני אלא בעינן שנה שלימה אף בנטעו שלשים יום נמי יהא אסור מיום ליום מאי כדון באמת מ"ט לחלק א"ר מנא היינו טעמא אם נטעו בפחות מל' יום לפני ר"ה כיון שעדיין האילן לא כלו לו שלש שנים מתשרי דבי' איירי קרא דסתם שנים מתשרי מנינן כדאמרי' לעיל צריך להשלים שנתו משא"כ בנטעו שלשים יום קודם ר"ה כבר כלו שלש שנים לתשרי דל' יום בשנה חשיב שנה והא דאסור עד ט"ו בשבט טעמו כדמסיק ר"ז בעצמו שעדיין הן חיין ממי שנה שעברו זהו הנ"ל ברור לפום פשטא דשמעתתא ומדוקדק מאוד בלשון הגמרא ומסכים לשיטת הפוסקים:

שחנט קודם ט"ו בשבט. והא דפריך לעיל למה נקט אתרוג נימא נמי מעשה שהיה כך הי' דא"כ ליתני סתמ' מעשה שנהג ר"ע שני עישורין אבל השתא נקט בא' בשבט איידי דאתרוג וטפי ניחא לן למימר הכי דמשו' ספק דר"ג ור"א נהג שני עישורין דלא ידע הלכתא כמאן מלומר משום חומרא דב"ש וב"ה דלא עבדינן כתרי חומרי כדאי' בבבלי והא ודאי ידע דהלכתא כב"ה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף