שיירי קרבן/סנהדרין/ד/א

שיירי קרבן סנהדרין ד א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שנאמר משפט אחד כו'. כתב תו' פ"ק דף ג' בד"ה שנאמר כו' וא"ת ת"ל עיקר דרישה וחקירה בעדים זוממים כתיב בפרשת שופטים בד"מ ובד"נ וי"ל מ"מ לא מצרכינן דרישה וחקירה בשאר ד"מ אלא בעדים זוממים אי לאו דכתיב משפט אחד ע"כ והא דלא ילפינן מעדים זוממים דחידוש הן מאי חזית דסמכית אהני כו'. אך קשה הא חידוש דעדים זוממים לחומרא הוא והך דהכא קולא הוא לפסול הזוממים אם הוכחשו בדרישות א"כ ילפינן שאר ד"מ מינייהו. ומהרש"ל פ"י דב"ק סי' ט' כ' בשם ריב"א אם קיבלו עדות שלא בפני בע"ד אפילו בדיעבד פסול ודייק מפ"ב דכתובות דאמרינן והזמה שלא בפניהם נהי דהזמה לא הוי הכחשה מיהו הוי והמרדכי כתב מעדים זוממין ליכא למילף דחידוש הן. ומקשה המהרש"ל כיון דקולא היא אית לן למילף מעדים זוממין וכמ"ש ומביא ראיה מדברי רש"י פרק כ"ה ע"ש וטפי ה"ל להביא ראיה מעדים זוממין גופייהו דגרסינן בבבלי פרק אלו נערות כל היכא דאיכא ממון ומלקות ממונא משלם מילקי לא לקי יליף מעדים זוממין ופריך מה לעדים זוממין שכן א"צ התראה ואי ממונא לקולא שכן לא עשו מעשה ואס"ד דקולא נמי לא ילפינן מטעם חידוש ה"ל לש"ס למיפרך מיד מה לעדים זוממין שהן חידוש ותו לא צריך לשנויי אחריתא א"ו כמ"ש א"כ הדרא קושית תו' לדוכתא. אך נראה שכוונת תו' לומר דלא ילפינן מעדים זוממין אף לקולא שכן לא עשו מעשה אבל שאר עדים לא בעי דרישה וחקירה ולאו מטעם חידוש ומעתה ליתא לקושית המהרש"ל לדינא וחידוש דכתב המרדכי לאו דוקא. א"נ הא דלא עשו מעשה חידוש קרי ליה וכ"כ תו' פרק אלו נערות שם מש"ר חידוש דבדיבורא חייב ועמ"ש בסמוך. ובנזיר [פ"ו ה"א] בד"ה מה:

מה בין ד"מ כו'. בריש מכלתין דף ב' ע"ב כתב תו' בד"ה דברי כו' וצ"ע כל הני דחשיב לקמן מה בין ד"מ כו' אמאי לא משוינן להו ממשפט אחד כתב ע"כ. ובריש פרקין כ' תו' אע"ג דשוים בדרישה וחקירה מדכתיב משפט אחד כו' לענין מילי דתלי בזכות וחובה אין להשוותם דלא שייך בד"מ ע"כ. ר"ל בד"מ מה שהוא זכות לזה הוא חובה לכשנגדו אבל דרישה וחקירה הוא תקנה לדבר שלא יצא המשפט מעוקל שיסמכו על עדי שקר בזה ודאי יש להשוותם מדכתיב משפט אחד. ורש"י כתיב מכות דף ו' ע"א בד"א בד"נ דכתיב והצילו העדה ומהדרינן אזכותא וכתב תו' וקשה לפי' א"כ ד"מ ניליף מינייהו דהא כתיב משפט אחד. ונראה בהא פליגי רש"י סובר שהטעם שאם נמצא אחד מהן קרוב כל העדות בטל גזירת הכתוב הוא דמהדרינן אזכותא אפילו בדבר קל מצילין אותו וזהו דוקא בד"נ דכתיב והצילו העדה. אבל תוס' סוברים כשאחד מהם קרוב או פסול לכך עדותן בטלה דחיישינן מסתמא כולן עדי שקר הן וכיון משום חשש פסול עדות היא יש למילף ד"מ מד"נ מהקישא דמשפט אחד. ומעתה מיושב היטב קושית המהרש"א במכות שם בד"ה אר"י כו' ע"ש ועמ"ש לקמן בפרקין בד"ה לא תטה:

חד אמר ודרשת כו'. עיין בקונטרס. וקשה הא מתני' קאמר ממשפט אחד ילפינן דבעי ד"מ דרישה וחקירה. ועוד קרא ודרשת כו' בד"נ כתיב ונראה בהא פליגי חד אמר בין בד"מ בין בד"נ א"צ דרישה וחקירה אלא בדין מרומה וה"ק קרא אם אתה רואה שע"י דרישה וחקירה יצא הדין לאמתו חקרהו אבל בלא"ה א"צ חקירה ומתני' איירי בדין מרומה וחד אמר ודרשת משמע בין בדין מרומה בין בשאינו מרומה ומתני' נשנית קודם התקנה:

כיצד פותחין כו' פי' בקונטרס הוא מפירש"י. וקשה מנ"ל דאמרינן לעדים דבר זכות דלמא כשהדיינים מתחילים לישא וליתן בדין מתחילין בזכות אף שבגמרא משמע דהפתיחה היא בפני העדים אך היא גופא קשיא על הש"ס מאי דוחקיה לאוקמי מתני' בהכי כמ"ש תוס' בסוגיין ונראה מתני' דפ' היו בודקין דייק ליה הכי דתנן אם נמצאו דבריהם מכוונים פותחין לזכות ולא קאמר נושאין ונותנין בדבר ופותחין לזכות כדתנן פרק זה בורר נמצאו דבריהם מכוונים נושאין ונותנין בדבר ש"מ קודם המו"מ פותחין בזכות ועדיין הדבר דחוק:

ויש כאן סיוע. וקשה טפי ה"ל להקשות איך ילמד העד זכות שהעד שקר הא כיון שהגיד אינו חוזר ומגיד ועוד אף דאמרינן הא דתנן פותחין בזכות היינו שאומרים איפשר שזה הרג מ"מ זכות שהעד מלמד עליו איירי בענין אחר וצ"ע:

כל שאינו יודע לדון את השרץ כו'. כתב תו' וקשה לר"ת מה לנו לחריפות של הבל ע"כ ואיני מבין קושייתו הא אמרינן בסמוך התורה נדרשת במ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור. ובדבר אחד איירי כדאמר אלו ואלו דברי אלהים חיים ש"מ שאין זה הבל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף