שיירי קרבן/סנהדרין/ג/ג

שיירי קרבן סנהדרין ג ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כיני מתני' עדו. בבבלי דף כ"ג פריך עדו למאי אילימא לממון רחמנא פסליה אי לשבועה הימני מהימן כבי תרי. וקשה דלמא לעולם לממון ואיירי בשבא הוא ואחר לפוסלו בגזלנותא ור"מ סובר לא הוי נוגע בעדות דהא עכשיו לאו כלום הוא דרחמנא פסליה לממון וחכמים סוברים כיון שאם ימצא עוד עד אחר יצטרף זה עמו לחייבו ממין ה"ל נוגע בעדות ואינו נאמן לפסלו. וא"ל אי בשבא הוא ואחר מוקמת ליה מאי דוחקיה להגיה מתני' דהא אפי' עדיו נמי יכול לפסול הוא ואחר כדמשני ר"א התם דשאני ב' עדות דודאי נוגע הוא וצריכין לדחוק דאיירי בערעור דפגם משפחה כמפורש בגמרא ע"ש משא"כ בעד אחד ועמ"ש בסמוך:

ד"ה בעי ואין כו'. וקשה מאי קושיא אימא מודה ר"ל אם עד זה בא לחייב שבועה שאינו נאמן לפסלו אלא ר"ל מוקי מתני' לממון ואין שם אלא הוא וכמ"ש בסמוך וכ"ת הא מיהא עד זה זוקקו לשבוע א"כ ה"ל נוגע בעדות י"ל איירי ביורש אע"ג דאפי' שני עדים אין מחייבין היורש דטענינן ליה פרוע שאני הכא דאיירי שכבר תבע לאביו ואמר לא לויתי והשתא מביא עד אחד שמעיד שלוה פטור מלשלם. וכ"ת למה לא יהא חייב לשלם הא אם היה מורישו חי היה חייב לשלם ככל מחוייב שבועה שאינו יכול לשבע שמשלם וי"ל בשעד זה מעיד שלוה ופרעו א"כ אף כשהיה אביו קיים אינו נשבע ואינו משלם. אף שיש לפקפק בדין זה דהא דאמר העד שפרע לאו כלום הוא שהרי הוא הודה שלא פרע כמ"ש בש"ע ח"מ ריש סי' ע"ט. מ"מ נראה בכה"ג פטור דהא אפי' בעד אחד מעידו שפרע וטוען לויתי ופרעתי כתב הרשב"א שפטור כמ"ש הש"ך ח"מ סי' ע"ה בשמו ע"ש כ"ש כאן. וכ"ת הא יש לו ליירש לטעון שפרע אח"כ י"ל ודאי אינו נאמן שהוחזק כפרן לאותו ממון. ולפום ריהטא היה נראה דר"ל כר' יוסי דרפ"ב [דירושלמי] דקידושין [פ"ב ה"א] ס"ל דאמר שליח נעשה עד אפילו חידשה בכסף. ש"מ אע"ג דצריך שבועה לא הוי נוגע בעדות. והטעם דלא חיישינן לספק ומגו דחשיד אממונא חשיד אשבועה. כלומר כיון דלא חש לגזלה לא חש נמי לשבועה. מיהו יש לחלק דהתם אינו אלא שבועה דרבנן וכיון דמדאורייתא נאמן לכך הוי עד. ועמ"ש שם בקידושין בתו' בד"ה אבל כו':

פסול צריך לפסול בב"ד כו'. לפום ריהטא נראה דפליג אבבלי דגרסינן שם בפרקין דף כ"ו גזלן דרבנן צריך הכרזה גזלן דאורייתא [לא] בעי הכרזה. וגזלן דהכא ודאי בגזלן דאורייתא איירי דומיא דקרוב ואפ"ה בעי הכרזה. אך אפשר לומר בגזלן דרבנן איירי וה"ק גזלן דרבנן צריך הכרזה וקרוב דרבנן א"צ הכרזה. וקסבר שלישי בראשון פסול מדרבנן ואפ"ה לא צריך הכרזה כיון דשייך בכל אדם מפורסם הדבר וא"צ הכרזה. ועי' בתשובת מהריב"ל ח"ד סי' ט'. וכתב הש"ך ח"מ סי' ל"ג ס"ק כ"ג וכתב הב"י לאותו עדות שנפסלו בשבילו אפי' בלא הכרזה פסול. וקשה לאיזה צורך כתבו הב"י והד"מ והסמ"ע דין זה הא למאי דמשני אין אדם משים עצמו רשע ופלגינא דבוריה לא משכחת להאי דינא דאי מעידין עליו שלוה ברבית ה"ל עדות אחרת וצ"ע ע"כ. ונראה דאיירי ששנים מעידים שנשבע שלא בב"ד שאינו יודע עדות זה והשתא העיד נמצא שנפסל בשביל עדות זה שהרי נתברר עתה שלשקר נשבע ופסול אף לאותו עדות שהעידו בלא הכרזה. וכ"ת א"כ פסול דאורייתא הוא ככל עובר על מצוה דאורייתא וא"צ הכרזה וי"ל כיון דשבועה דלהבא היח אינו נפסל אלא מדרבנן כך נ"ל להכריע (ועי' בח"מ סי' ל"ג סעיף ה' ובש"ך שם) א"נ שקיבלו בחרם שאינן יודעין העדות או שלא להעיד ועכשיו העידו נמצא שאין כאן אלא פסול דרבנן אפ"ה אותו העדות בטל אפי' בלא הכרזה. א"נ שנטל ממון להעיד סד"א שעדות זה שהעיד עליו כשר כיון שאינו אלא איסור דרבנן ובעי הכרזה קמ"ל דלאותו עדות א"צ הכרזה וכ"כ בש"ע שם סעי' י"ח ע"ש:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף