שיירי קרבן/כתובות/ט/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
חתם סופר


שיירי קרבן TriangleArrow-Left.png כתובות TriangleArrow-Left.png ט TriangleArrow-Left.png ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

והוא שנתן לו רשות להשאיל לאחרים. כתב הרי"ף פ' המפקיד ואע"ג דמסר פקדונו ביד אחר בלא רשות ואמרי' בגיטין אין השואל רשאי להשאיל וכו' ה"מ לכתחלה אבל בדיעבד לא מיקרי פשיעה דהא השוכר פרה מחבירו והשאילה לאחר וכו' לא מיחייב השוכר לשלומי אע"ג דהשאילה לאחר ש"מ דלא ס"ל כר"מ דאמר כל המעביר על דעת בעלים נקרא גזלן ע"כ ותימא הא מפורש כאן בהיפך דהא מוקי למתני' בשנתן לו רשות להשאילו לאחרים ומייתי ראיה מהא דאין השואל רשאי להשאיל. גם בבבלי פ' המפקיד מפורש כך. וא"ת דדייק להרי"ף מדאמר רבא דאפי' ש"ח שמסר לש"ש חייב דא"ל את מהימנית לי בשבועה וכו' ולא קאמר אין רצוני וכו' כדאמר אביי וכמ"ש תוס' שם י"ל דרבא סובר דלא אמרי' אין רצוני וכו' אלא בשמסר לשומר דכוותיה אשל היכא דעלויי עליי' לשמירתי' לא מיחייב אלא משום דלא מהימן ליה בשבועה ונ"מ להיכא דאיכא עדים אי עלייה לשמירתו פטור אבל היכא דלא עלייה לשמירתו אע"ג דאיכא עדים חייב ומתני' דהשוכר פרה איירי בשנתן לו רשות וצ"ע. והרא"ש מייתי בפרקיך דברי הירושל' דמתני' איירי בשנתן לה רשות וכ"כ הטור א"ע סי' צ"ח ובש"ע שם. וקשה הא דמתני' איירי בשנחן לו רשות דייק להירושלמי ממתני' דפ' המפקיד כמפורש בסוגיין וכיון דהרא"ש והטור פסקו כהרי"ף דמוקי למתני' דפ' המפקיד בשלא נתן רשות וכ"כ הטור ח"מ סי' שמ"ב א"כ הני תרי פסקי סתרי אהדדי. וצ"ע. מיהו הא דכתב הרא"ש בפירקין ומדקדק מזה בירושלמי כל ד' שומרים אם כשפטרן משבועה והשאילו לאחרים ברשות משביע את האחרים ע"כ. אע"ג דקי"ל כר' יוסי דאמר כיצד הלה עושה סחורה בפרתו של חבירו וכמ"ש הרא"ש בפ' המפקיד מ"מ מודה ר"י בשנתן לו רשות וכמ"ש הרא"ש שם אך צ"ע שלא ביארו הפוסקים דין זה בח"מ סי' ש"ו:

והשואל אפי' לא שינה חייב. ותימא הא איצטרך לאשמועינן דאפי' מתה מחמת מלאכה ששואל פטור חייב זה ששינה מדעת בעלים וי"ל אף המשנה מדעת בעלים אינו חייב אלא באונסין שאירע לה שנוכל לתלות שאם לא מסרה לאחר לא באתה לכך וכמ"ש תוס' פ' המפקיד דף ל"ו בד"ה אין רצוני וכו' ע"ש אבל במתה מחמת מלאכה לעולם פטור:

הדא אמרה שאם ביקש להשביע את השואל הוא משביעו. מכאן ראיה למ"ש מהרש"ל פ"י דב"ק סי' א' אף אם השומר הראשון שאל בבעלים מ"מ השני חייב ולא מיקרי שאלה בבעלים דכיון דאין הממון של שומר הראשון ומביאו הש"ך בח"מ סי' רצ"א ס"ק מ"א ע"ש. ותמהני שלא הביא המהרש"ל והגאונים ראיה מפורשת מסוגיין:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף