שיירי קרבן/כתובות/ה/ו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
עמודי ירושלים
גליוני הש"ס




שיירי קרבן TriangleArrow-Left.png כתובות TriangleArrow-Left.png ה TriangleArrow-Left.png ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לא אמר אלא בנה וכו'. גירסת הרי"ף לא אמרו אלא אחד אבל תאומים לא ולא בן חברתה ע"כ וכפי פירושי שבקונט' אף לפי גירסתינו הדין כן כמ"ש הרי"ף וכן פי' הרא"ה והרא"ש כתב ואין הגירסא כך כמו שהביאה הרי"ף אלא ה"ג כפי הגי' שלפנינו וה"פ הא תאומים לא בתמיה והלא יכולה להניק שניהם ולמה לא תניקם אלא ודאי חייבת להניק שניהם וא"כ למה אמרו בנה למעוטי בן חברתה ואפי' הוא בן בעל ע"כ. ולשון אלא דא"ר חגי לא מתפרש יפה לפי שיטת הרא"ש. ולפי פירושי שבקונט' דינו של הרי"ף מחוור גם בסמוך משמע כדברי הרי"ף וצ"ע:

שמואל כדעתיה כו'. בבבלי דף ס' גרסי' עד כמה רב אמר ג' חדשים ושמואל אמר ל' יום ופריך לשמואל כה"ג מי משכחת לה אלא כל זמן שמכירה. וקשה איך יפלגו הבבלי והירושלמי במציאות כזה דמייתי הירושלמי כמה מעשים מגדולי החכמים. ואפשר לומר דה"ק מי משכחת לה הא הוה מילתא דלא שכיחא ואיך קיהיב שיעורא בהכי:

אבל אם היה בו סכנה אפי' לאחר כמה ימים וכו'. וקשה אי בשיש בו סכנת נפש פשיטא וי"ל שאין בו אלא סכנת אבר ואפ"ה שרי. אבל מסתימת לשון הפוסקים לא משמע כן. ועיי' בי"ד סי' פ"א בש"ך שם ובתו' בפרקין דף ס' ע"א בד"ה גונח וכו':

לא מסתברא משום שהיא חייבת לו. בבבלי דף ס"א ע"א פירש"י בד"ה אבל מוזגת לו וכו' ובכפי' הני לא כפי לה אלא חכמים השיאוה עצה טובה להנהיג זאת בישראל ע"כ. וקשה דהכא משמע שחייב' היא לו והיינו אפי' בכפייה. שוב ראיתי שבהג"א משיג על רש"י מסוגיין ע"ש. אך נראה דס"ל לרש"י דירושלמי והבבלי פליגי מדלא קחשיב בירושלמי הצעת המטה בדברים של יחיד לכך קסבר שהיא חייבת לו אבל בבבלי דגרס בדברי ר"ה מצעת לו את המטה וקשיא מתני' וצ"ל דר"ה איירי בדבר שאינו של טורח א"כ אינו בכלל מלאכה ויכול הבעל לעשות לעצמו הלכך מפרש דאינו אלא עצה טובה. ודבר הגון הוא:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף