שיירי קרבן/כתובות/ב/ד

שיירי קרבן כתובות ב ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

למה נצרכה לר' וכו'. וקשה לפי מאי דפרישית בסמוך דמודו רבנן בשאינו זוכר העדות דצריכין לצרף עמהם אחר גם' לרבנן נצרכה בשאינן זוכרין העדות וכל אחד מעיד על כתב ידו ועל כתב יד חבירו נאמנין. ולשיטת הרמב"ם דבאינן זוכרין העדות אפי' ע"י ראיית השטר לכ"ע פסולין מלהעיד וכמ"ש בש"ע סי' מ"ו סעיף י' ניחא אבל לשיטת תוס' והרא"ש קשיא וי"ל דקסברו תו' והרא"ש דלא ניחא ליה לאוקמי רישא בשאינן זוכרין העדות דהא סיפא דהיינו פלוגתייהו דר' ורבנן ודאי בזוכרין העדות איירי דאל"כ לרבנן נמי צריך צירוף:

ר"ח אמר והוא שיהא זכור העדות וכו'. מה שפירשתי בקונטרס בסוגיא זו הוא מדברי תוס' והרא"ש בפרקין וכ' הרא"ש ומתוך הירושלמי מוכח דאם העדים שכחו לגמרי המלוה ואף מתוך ראיית השטר אינן זוכרים מודו רבנן דצריכין לצרף עמהן אחר וכו' ע"ש. ותימא מאין הוכיח כן דהא איכא לאוקמי פלוגתייהו בשאינו זוכר כלל וכן משמע פשטא דלישנא אלא דלשון הבבלי לא משמע כן דגרסי' שם דף כ' ע"א ר' יוחנן אמר אע"פ שאין זוכרו מעצמו. משמע מעצמו הוא דאינו זוכר אבל ע"י שטר זוכר. א"כ מאי קאמר הרא"ש מתוך הירושלמי מוכח טפי ה"ל למימר דמבבלי מוכח. ואפשר לומר דכוונתו לומר דמתוך הירושלמי מוכח דרבנן כר' יוחנן ודוחק. גם קשה מנ"ל דסברי רבנן דבשאינן זוכרין העדות מהני צירוף אחר דלמא בשאינן זוכרין לא מהני עדותן אפי' לצרף וכדעת הרמב"ם וכמ"ש לעיל בסמוך וכ"כ הש"ך שם ס"ק ל"ב וצ"ע:

ויאות אלו שנים וכו'. עיין בר"ה רפ"ב בתו' בד"ה אילו שנים וכו' מ"ש שם. ושם פירשתי הסוגיא קצת בענין אחר ע"ש ופירושי כאן נ"ל עיקר אך קשה לי למה לא יצטרף עמו אחרי שהועמד על כשרותו וכי מי שמעיד על הגזלן שחזר בתשובה לא יצטרף עמו לעדות אחרת ובבבלי בפרקין דף כ"א בהא דאמר רב ג' שישבו לקיים השטר עד שלא חתמו מעידין עליו וחותם ע"ש משמע דמצטרף לאחר שהעיד עליו וצ"ע:

עד א' בפה וכו'. פירושי שבקונטרס בבעיא זו הוא מדברי הרא"ש בפ' גט פשוט. ומסיק דהבבלי פליג וקסבר דעד א' בפה וע"א בשטר חתום לבדו מצטרפין ע"ש שהאריך. וראיתי להרמב"ן בחידושיו שם וז"ל ותמהני כיון שלא מצאו לקיים כתב ידו הרי ע"א הוא ולמה מועיל כלום ואע"פ שקיום שטרות דרבנן מ"מ כל זמן שלא נתקיים כמי שלא נחתמו. ושמא כך פירושו מהו שיצטרפו אם מעיד אני ראיתי אותה הלואה ביום פליני כמ"ש בשטר מי אמרי' כיון שזה עושה מעשה שטר ומשעת חתימה ה"ל שעבוד קרקעות ועד ע"פ לא עביד שעבוד אינן מצטרפין ולפיכך הקשו וכי כלום הוא לגבות ממשעבדי ולמה לא יצטרף ומפרק לכן צריכה לישאל בשהיו שנים חתומין שהוא שעבוד קרקעות משעת חתימה וכן הבעיי' השניה ע"י הדרך עכ"ל. וא"ת עדיין תיקשי למה לא יצטרפו להיות כשני עדים בע"פ הא כל זמן שלא נתקיים לאו כלום הוא והא ודאי ליכא למימר דיצטרפו להיות שני עדים בשטר ולגבות ממשעבדי שהרי לא נתקיים וי"ל דמיבעיא ליה אם יצטרפו להיות כשני עדים לעשותן מלוה בשטר. כיון דמעיד בע"פ שהוזמן לחתום ולעשות מלוה בשטר ולדבריו צריכין לומר דהאיבעיא היא אליבא דר' וה"ל עד ע"פ כיון שאין עוד עמו להעיד על חתימת ידו. ול"נ לפרש דקס"ד דקמיבעיא ליה עד א' נתן עדותו בכתב לב"ד ולא העד בע"פ והשני העיד בע"פ מהו לצרף עדותן ופריך ע"א בכתב כלום הוא בתמיה הא כתיב מפיהם ולא מפי כתבם ומשני לכן צריכה וכו' כדפירשתי בקונטרס. ולפי פי' זה יש ליישב כל מה שהקשה הרא"ש שם ואין הבבלי חולק על הירושלמי ע"ש היטב. וא"ת לפי פירושי מאי קמיבעיא ליה לר' מנא אם עד אחד בכתב זוקקו לשבועה הא גבי ע"א הזוקק לשבועה לא כתיב מפיהם וי"ל ודאי לא עדיף ע"א משני עדים וקרא לא יקום עד אחד באיש לכל עון ולכל חטאת דדרשינן מינה אבל זוקק הוא לשבועה איירי במעיד בע"פ דומיא דשני עדים:

אחד אומר בגבו וכו'. מה שיש לדקדק בסוגיא זו עמ"ש במסכת סוטה דף ב' ע"א בתו':

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף