שיירי קרבן/יומא/ד/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז




שיירי קרבן TriangleArrow-Left.png יומא TriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

קילופה. פירש"י בכריתות דף ו' בשם והוא הקנמון ותימא פירושו הא קנמון הוא סממן בפני עצמו:

פחות מכזית בפנים פטור וכו'. כתב הרב בעל משנה למלך פרק י"ט ממעשה הקרבנות הלכה יא ולא יכולתי להלום גירסא זו דקאמר פחות מכזית בפנים דנפטרו הציבור דכיון דלא חשיבא הקטרה אמאי נפטרו וכן דברי ר' יוסי לפי גירסא זו הם תמוהים ואי לאו דמסתפינא אמינא דהגירסא היא כזית מבפנים פטור כלומר דנפטרו הציבור אף על גב דלא הקטיר פרס דשיעור פרס אינו מעכב ובדיעבד בכזית סגי וכו' ומאי דקאמר ר' יוסי בא ללמדינו דשני דינים אלו תלוים זה בזה דהיינו חיוב חוץ ופטור ציבור ולאפוקי מסברת רב דקאמר דפטור ציבור כ"ע מודה ובחיוב חוץ פליגי ר"ח ורבנן ע"כ ולפי דבריו צריכין להגיה גם בדברי ר' יוסי וה"ג מינה את שמע כזית בפנים פטור:

אר"י חוץ מקידוש הראשון. במנחות דף כ"א ע"ב גרסינן אריב"ח כל כיור שאין בו כדי לקדש ד' כהנים אין מקדשין ממנו שנאמר ורחצו ממנו אהרן ובניו וגומר מיתיבי כל הכלים מקדשין בהן בין שיש בהן רביעית בין שאין בהן רביעית ובלבד שיהו כלי שרת א"ר אבא בקודח מתוכו והא ממנו אמר רחמנא (פירש"י אמתני' פריך דאמר כל כלי שרת ראוים הם לקידוש) ירחצו לרבות כלי שרת כתבו תוס' פי' בקונטרס דאמתני' פריך וקשה תיקשי ליה מתני' דיומא דתנן כה"ג מקדש בקיתון של זהב ע"כ ולפום סוגין י"ל דאמתני' ליכא למיפרך דאיכא לאוקמי בשאר קידושין חוץ מן הראשון אבל הברייתא ליכא לאוקמי בהכי דא"כ מאי פריך מינה לריב"ח דאיהו איירי בקידוש דכל ימות השנה וביה"כ בקידוש הראשון אלא ודאי דס"ל לבבלי דברייתא אפילו בשאר ימות השנה איירי ופריך שפיר והא כתיב ממנו והרב בתי"ט כתב בפ"ג דמכלתין משנה ד' בד"ה וקדש ידיו ורגליו פי' הרב מן הכיור וכן פירש"י ולא דייקי דהא תנן לקמן פ"ד והיום בקיתון של זהב ע"כ ורש"י לשיטתיה אזיל דמתני' דלקמן איכא לאוקמי חוץ מקידוש הראשון ולכך לא פריך הש"ס מינה בזבחים כדפרישית וגדולה מזו נ"ל דלכ"ע צריך להיות קידוש הראשון מן הכיור שכ"כ הרמב"ם פ"ה מה' ביאת המקדש הלכה י' מצוה לקדש ממי הכיור ואם קידש מאחד מכלי השרח כשר ע"כ הרי דכל הקידושין מצותן לכתחלה מן הכיור ולמה יגרע קידוש הראשון של יה"כ בשלמא שאר הקידושין חילקן הכתוב שאינן מעכבין העבודה וכמפורש בזבחים פ"ב דף יט ע"ש:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף