שיירי קרבן/גיטין/ה/ב

שיירי קרבן גיטין ה ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אלא בשטר שהריבי' אוכלת בו. בירושלמי כתובות פ"ט ה"ח פריך וב"ד גובין ריבית ומשני תיפתר שערב לו מן העכו"ם. וכתבתי שם בתוס' לפמ"ש בש"ע י"ד סי' ק"ס סעי' ט"ו בשם רש"י ריבית ע"י שליח מותר קשי' א"כ מאי דוחקי' דש"ס למוקמי בעכו"ם וצ"ל דאיירי בשקיבל עליו לדון בדין ישראל כמפורש בבלי בערכין דף כ"ט לישני דאיירי בשלוה אביהם בריבי' ע"י שליח ע"כ. ולאחר העיון נ"ל לפמ"ש בד"מ ומביאו בש"ך שם דלא התיר רש"י אלא בשקיבל השליח המעות מהמלו' ונותנו ללוה. א"כ אין להמלוה על הלוה כלום אלא השליח והא ודאי דאסור השליח לתת רבית משלו כמפורש בש"ע שם וז"ל והשליח אינו עושה איסור דהאי רבית לאו דידי' הוא והשליח אינו יכול לכוף ליתומים שיתנו לו רבית דאינו אלא שלוחו של אביהם והם אינן רוצים שיהי' שלוחם. ורש"י לא קאמר אלא שאם נותן ריבית על ידי שליח דלית ביה איסורא אבל בכפיי' אינו יכול המלוה להוציא הרבית לא מן השליח ולא מן הלוה וצ"ע לדינא:

במגבה הדבר תלוי. בקונט' הגהתי במזונות הדבר תלוי. ויש לקיים הגירסא שלפנינו דה"ק דס"ל לר"ש כל זמן שלא גבתה הכתובה יש לה מזונות אע"פ שתבעה כתובתה. מיהו קשה מאי דוחקי' לאוקמי בשכבר תבע' כתובת' דלמא בשלא תבעה כתובתה דלכ"ע יש לה מזונות:

כיני מתני' אין נפרעין מנכסי יתומים לניזקין וכו'. וא"ת מנ"ל דבנזקין איירי דלמא בבעל חוב ובגדולי' דלא מסיק אדעתי' דמיית וליכא נעילת דלת ואוקמוה אדין תורה דב"ח בזיבורית וכן משמע בבבלי בסוגיין וי"ל דא"כ מאי קאמר מפני תיקון העולם הא דינא הוא אלא ודאי תיקון העולם לא קאי אלא אניזקין ודוקא בקטנים אבל בגדולים ניזקין בעידית כדמסיק. אך קשה לפי מאי דמסיק בגדולים אפילו ב"ח בבינונית דקם הבן תחת האב ש"מ דלית ליה הך סברא דלא מסיק אדעתיה דמיית והדרא קושיא לדוכתא מנ"ל דאיירי בנזקין וי"ל סובר הירושלמי כיון דדינו דב"ח בזיבורית לא שייך לומר גבי' מפני תיקון העולם ביתמי בזיבורית א"נ סובר מתני' ודאי אף בניזקין איירי דעל' קאי וכ"מ בתוס' וברשב"א. מיהו מ"ש תוס' בריש פרקין בד"ה אין נפרעין מנכסי יתומים וכו' אבל ניזקין דדינן מדאורייתא בעידית איך הפקיעו חכמים בשביל יתומים ע"ש ונראה דהיינו טעמא כיון דמן הדין אין נזקקין לנכסי יתומים שאין גובין. עדות שלא בפני בעל דין כמפורש בב"ק פ' הגוזל אלא חכמים הקילו על הניזקין שיגבו מיתמי די אם תיקנו שיגבו מזיבורית וצ"ל תוס' סוברים לפי המסקנא דקאמר והלכתא יתומים שאמרו בין גדולים בין קטנים אף אניזקין קאי וכדעת הרמב"ם וקשיא להו מגדולים. אך קשה מנ"ל דאביי ומר זוטרא סברי שיעבודא לאו דאורייתא דלמא אינהו נמי סברי שיעבודא דאורייתא אלא דמתני' בקטנים דוקא איירי ולא בגדולים כמפורש בסוגיין ואפשר לומר קסברי תוס' דאף בניזקין אינו גובה מיתומים קטנים אלא בשחייב מודה בחליו או שמת מתוך נידוי וכמ"ש בש"ע ח"מ ריש סי' ק"ח נמצא דאין כאן שום תקנה. מיהו בסוגיין לא משמע כן דא"כ מאי קאמר ויש אומרים אף לניזקין אס"ד דאינו גובה אלא בכה"ג מאי איריא ניזקין הא אפי' שאר חוב נמי והרא"ש כ' בשם הרר"י ניזקין דמן התורה דינו בעידית לקטנים עבדו רבנן תקנתא אבל לא לגדולים ודברים של טעם הם ע"כ. ודאי קשיא קושית תוס' איך הפקיעו חכמים זכותו בשביל יתומים. ואני תמה שלא הביאו הפוסקים ראיה מדברי תוס' דסברי כרמב"ם דאפי' בניזקין אף מגדולים דינן בזיבורית. אך לפי התירוץ השני שכתבו תוס' שם דלא פליג רבנן ביתמי בין בע"ח לניזקין. י"ל דמודו תוס' דוקא ביתומים קטנים הוא דלא חילקו חכמים אבל לא בגדולים. ותירוץ זה עיקר אפי' לדעת הרמב"ם דמ"ש בתירוץ הראשון דאביי ומר זוטרא סברי שעבודא לאו דאורייתא לית ליה להרמב"ם דהא איהו פסק כמר זוטרא ואביי ובפי"א מה' מלוה פסק שעבודא דאורייתא. ולשיטת הפוסקים בניזקין דוקא בקטנים גובה מזיבורית אבל מגדולים גובה בעידית קשיא מאי פריך בבבלי דף נ' לר' בא מהא דתני אברם חוזאה אין נפרעין מנכסי יתומים אלא מזיבורית אפי' הן ניזקין ומשני בשינוייא דחיקא כר' ישמעאל כמ"ש הרשב"א ע"ש לישני דאברם חוזאה בקטנים איירי דעבדי חכמים תקנתא אבל בגדולים לכ"ע בעידית וצ"ע:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף