שיטה מקובצת/בבא בתרא/קב/א

שיטה מקובצת בבא בתרא קב א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מארבע אמות ועד שמונה. פירש הקונטרס דסבירא ליה להאי תנא כו' ככתוב בתוספות והשתא מארבע אמות ועד שמונה לאו דוקא אלא שני טפחים פחות מארבע ומשמונה דהיינו טפחים של הזויות. וקשה לר"י דלקמן דחיק כו'. תוספות הרא"ש ז"ל.

ובודק ממנו ולהלן עשרים אמה. פירוש שהוא כדי אורך שתי מערות וחצר ביניהם וושרים אמה אלו שבודק אותם מתחלה מתים אלו הן שמונה אותם לפי שיש לנו לומר שמתים אלו היו במערה הואיל ונמצא ביניהם מארבע אמות עד שמונה שהוא סדר קברי ישראל והיה לפניה חצר ששה ולאחר החצר מערה שנקברו בסדר קברי ישראל לפיכך צריך לבדוק עד תשלום עשרים אמה אם לא מצא שם כלום בידוע שלא היה שם אלא מערה אחת בלבד והוא המקום שנמצא בו שלשה מתים אלו אי נמי הוו שתי מערות וחצר ביניהם ולא נזדמן לבעלים לקבור אלא במערה אתת בלבד ואם מצא אחד בסוף עשרים יש לומר שתי מערות היו וחצר בינתיים ונזדמן לבעליה שלא יקבור במערה השניה אלא זה שמת בלבד. הרא"ם ז"ל.

אמר מר מארבע עד שמונה מני כו'. צריך עיון דבשלמא אורכה דמערה דהויא שמונה משמע בהדיא בברייתא מדקתני עד שמונה אבל מנא ליה דרחבה לא הויא אלא ארבע דלמא רחבה שש ואתי שפיר כרבי שמעון ומארבע אמות דקתני יכול להיות בין ארחבה בין אארכה. ונראה דעל כרחך סבר דרחבה ארבע אמות דהא ארבע אמות לא נקט משום דרוחב המערה כן היא דהא שלשה מתים הוו בשלש אמות וארבעה טפחים. ועוד דאי רחבה כו' לא חזיא לחמשה מתים ולחמשה מתים בחמש ושני טפחים סגי ועל כרחך להאי תנא דסבר דבין כוך לכוך שני טפחים וטפח בכל זוית אי אפשר למערה להיות רחבה אלא ארבע. ומיהו לפירוש רבינו תם לא יתיישב בכך. ונראה דלפיכך יש לדקדק דרחבה ארבע דאי רחבה שש לא הוה לתנא למנקט מארבע אמות שאינו אלא באורך ורוחב אלא הוה ליה למנקט מחמש ועד שמונה כי בחמש יש שלשה מתים ומדנקט ועד שמונה משמע שאין רוחב המערה אלא ארבע ולא משכחת ברחבה אלא שלשה מתים אלא עם צד האורך ואז נמצאין שלשה מתים בארבע ולכך נקט מארבע. גליון תוספות.

לעולם רבי שמעון היא והאי תנא הוא דתניא מצאן רצופין כו'. פירוש שמצאן שלשה בתוך ארבע אמות ומצא מת אחד חוץ לשמונה אמות אין להם שכונת קברות ופירוש הלשון כפשוטו מצאן רצופין ואין ביניהם קירוב וריחוק בדרך צורת המערה שהוא ארבע אמות על חמש שיש בהם מתים יותר מן הראוי לה לפי האורך והרוחב אין להם שכונת קברות כי הרוחב ראוי לשנים והאורך ראוי לארבעה ואם מצא שהיו יותר מכאן אינה מערה וחכמים אומרים רואים את היתרים כאלו אינם כו'. ואימא סיפא כו' ואלא לעולם השתא נמי רבנן והאי דקאמר מארבע אמות על שמונה באלכסונא קא חשיב כגון שבדק ומצא האחד בראש הארבע אמות וכיון האלכסון לסוף שש אמות ובדק ומצא האחר ואחר כך חזר ליושר הקו הראשון ומצא אחד בתוך ארבע אמות על משפט קירובו וריחוקו הרי זה שכונת קברות ואלכסון ארבע אמות על שש כאלכסון חמש על חמש שהן עשרה חומשים תן אותה על שש של ארכה הרי הן שמונה בשביל שבדק תחלה באלכסון חשב אורך המערה שמנה עם אורך האלכסון שלה. ומדהא באלכסון אידך נמי באלכסון כו' כלומר וכיון שחשבה המשנה האלכסון במערה הראשונה נאמר כמו כן שחשבה אותם במערה אחרת אם בדקה באלכסון אם כן עשרין ותרתין הויין עם החצר שבאמצע שהיא שש על שש.

חד אלכסון חשיב תרי אלכסוני לא חשיב. ואפילו בדק השניה באלכסון לא הכניס אותו האלכסון בשיעור אורך המערה ומפני שהיה תחלה באלכסון חשבו לזו בלבד אף על פי שלא היה בדין להכניסו באורך המערה כי מה לנו לחשב אלכסון. הראב"ד ז"ל.

וזה לשון הר"ן ז"ל: לעולם רבנן היא וכגון דבדק באלכסון. כלומר דהא דקתני מארבע אמות עד שמנה משום דחיישינן דילמא בדק באלכסונה ומערה שהיא ארכה שש ורחבה ארבע הוי אלכסונה כמערה שהיא חמש על חמש ונמצא שצריך להוסיף בשביל האלכסון שתי אמות וכיון שארכה שש הרי שמונה ולפיכך בודק ממנו ולהלן שתי אמות. ואקשינן אם כן אי שניה נמי באלכסונה עשרין ותרתין הויין פירוש ונצריכהו לבדוק שמונה מחמת מערה מפני חשש שמא יבדוק באלכסון והוי להו עשרין ותרתין. ופריק דחרי באלכסונה לא אמרינן כלומר לכולי האי לא חיישינן. ומיהו קשה בעיני שאם מפני חשש אלכסון אפילו לחשש אלכסון החצר יש לחוש שאף על פי שאין בו כוכין כל שבודק באלכסון ממעט ממדתו ונמצאת מדידתו כלה קודם הכוכין של מערה שניה והוה ליה לאקשויי דטפי מעשרין ותרין הויין. אלא שאפשר שבמקום שהכוכין שם מחמירים יותר בבדיקות. ומיהו למסקנא אפילו במערה שניה לא חיישינן שדיינו שנחמיר לחוש בבדיקת מערה ראשונה. עד כאן.

וזה לשון הרא"ם ז"ל: וכגון דבדק באלכסונה. פירוש כיון שאין ידוע היכן היה אורך המערה והיכן היה רחבה יש לומר דלמא דרך אלכסון נקט ולפיכך הוספנו שתי אמות שהן שנים עשר חומשים לשש על שש הרי שתי אמות כדקיימא לן כל אמתא בריבועא אמתא ותרי חומשי באלכסונה. ומדהא באלכסונה הא נמי באלכסונה כלומר כמו שחששנו שמא דרך אלכסון נקט בבדיקות מערה זו ניחוש למערה שניה נמי. ומהדרינן חדא באלכסונה אמרינן כלומר אין לנו לחוש שנזדמן לו הטעות שתי פעמים. עד כאן.

במאי אוקימתא כרבי שמעון. הלשון דחוק מאד דמשמע דמשום דאוקמה כו' ככתוב בתוספות. ור"מ תירץ דהכי פריך אי אמרת בשלמא דהך מתניתין לא אתיא לא כרבנן ולא כרבי שמעון אלא תנא אחרינא הוא דפליג עלייהו בשיעור אורך ורוחב המערה אז ניחא דלא תיקשי רישא לסיפא דאיכא למימר דסבירא ליה דהא חצר ארבע על ארבע סגי אם כן האיך יעמדו אנשי המערה. ויש לומר דיעמדו לצדדין ועוד אלו שמכאן יעמדו בפתח המערה וכן אלו שמצד השני אלא כיון דמוקמת לה ברישא ואליבא דרבי שמעון בר יהודה משום דנראה לה דוחק לברוא דבר חדש ולומר דתנא אחרינא הוא כיון דלא אשכחן בהדיא מאן דאמר הכי אם כן אימא סיפא דעל כרחך לדידך לא מצית לשנויי דילמא רבי שמעון בן יהודה משמו פליג נמי באורך חצר וסבירא ליה דהוי ארבע על ארבע דזה אינו לפי סברתך דלא בעית לברוא שום פלוגתא דלא משכחת בהדיא. כגון דבדק באלכסונה פירש ר"ש ז"ל שאלכסון של ארבע על שש עדיף שנים כמו אלכסון של חמש על חמש. ולא יתכן לומר כן כו' ככתוב בתוספות. ונראה לי דלא דק תלמודא לצמצם. הרא"ש ז"ל.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף