שואל ומשיב/ג/ב/יז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק ב סימן יז   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יקרתו הגיעני תמול ואם כי ידעת כל טרדותי ומרבים העם להעמיס עלי בכ"ז למען כי יקרת בעיני ע"כ אשיבך בקצרה. בדבר שאלתך ראובן מכר לשמעון אלף טעפ יי"ש והיה ת"כ וקבלת ערבון סך מאה ר"כ והמותר בשעת קבלת היי"ש והלקיחה יהיה בשני זמנים ר"ח כסלו וט"ו בו וטרם היה הזמן הראשון כתב המוכר להקונה שישלח לו מעות ויקבל היי"ש והקונה אמר שישלח לו מקודם היי"ש ולפי שאז הוזל המקח מיי"ש והיה קצת נחשד בעיניו והקונה בשנותו את טעמו בעסק המסחר ע"כ לא רצה לשלוח מקודם שיירא פן לא ישלם לו בשלימות ע"כ הוכרח המוכר למכור לאחר בפחות ממה שמכר לשמעון ועתה תובע שמעון למה לא העמיד לו היי"ש וראובן טוען להיפך שגרם לו היזק שהוכרח למכור בפחות וע"ז התחיל מעלתו לחקור אם בדין היה חייב שמעון לקבל היי"ש. והנה זה פשוט דכיון שהיה ת"כ ודראהן קונה כמבואר סי' ר"א. והנה מעלתו רצה לחדש דבר חדש דכאן ודאי מעות קונה דלא שייך חשש דנשרפו חיטך דהא התוס' בב"מ כתבו דלכך מלוה על המשכון לא הוה שומר שכר בהאי הנאה דתפיס ליה אאגרא משום דמה מרויח במה שהלוה אז ל"צ למשכון ולפ"ז כאן נעשה שומר שכר בהאי הנאה דתפיס ליה אאגריה דהיה מתיירא פן לא ישלם לו זה תוכן דבריו. והנה בראשית ההשקפה אמרתי דבש"ס אמרו דשמא יהיה דליקה באונס ומה מועיל דנעשה שומר שכר הא מכל מקום פטור מאונסין ולא טרח ומציל והנה דבריך בנויים על דברת התוספות בעירובין דף פ"א ועמדתי משתומם על רבותינו בעלי התוספות למה לא הרגישו בזה ויגעתי ולא מצאתי למי שהרגיש בזה. ראה זה מצאתי בחידושי ריטב"א בב"מ בסוגיא דמעות קונות שכתב הא דאמרו שמא יפול דליקה באונס יש אומרים דהמוכר נעשה ש"ש בהאי הנאה דנהנה במה שמוכר קא מהנה ונעשה שומר שכר ולכך צריך שיהי' אונס וי"א דאינו נעשה שומר שכר ואונס לאו דוקא ה"ה דחשש משום גניבה ואבידה. ראיתי ושמח לבי שהרגיש בזה ועכ"פ קושית התוספות תמוה דאף שנעשה שומר שכר שייך החשש שמא יפול דליקה באונס ושומר שכר פטור באונסין. אמנם אחר העיון הדבר נכון דהרי בחו"מ סי' ש"ג מבואר דאם נשרף באונס פטור אמנם אם יכול להוציא החפצים ולא הוציא חייב ע"ש וא"כ כאן דתקנו כדי שיטרח ויציל שפיר הקשו דכל שנעשה שומר שכר שוב יטרח להציל דהלוקח יטעון דהיה יכול להציל וכל דצריך למיקם בדינא ודיינא לא שייך החשש דנשרפו חיטך כמ"ש התוס' בב"מ דף מ"ו ושפיר הקשו ומזה ראיה דשומר חנם פטור אף שיכול להוציא ולא כשיטת הש"ך שם כמ"ש בשו"ת נו"ב מהד"ק ובקצה"ח שם דהרי התוס' הוצרכו לחדש דנעשה שומר שכר והרי שומר חנם ודאי הוא לכל הדיעות וכמ"ש הריטב"א ודו"ק ועכ"פ דברי התוספות נכונים וגם דבריך נכונים בענין זה. אך גוף דבריך אינם דזה לא חשיב ש"ש במה שתפס אזוזי דמתיירא מהפסד ויותר היה נוח לו שיקח היי"ש וישלם לו והנאה דתפס אזוזי הוא במה שמרויח וזה עיקר כוונת התוספות דמלוה על המשכון אינו מרויח אף דבאמת אולי מתיירא שלא ישלם לו ולא יהיה בטוח על מעותיו מכל מקום אינו רק מניעת ההפסד ולא ריוח וז"ב ופשוט. ובזה נראה לפענ"ד דצדקו דברי זקני המהרש"ל ממה שהשיג עליו הש"ך סי' ע"ב ס"ק ל"ו דבבנו ודאי שייך הנאה דתפיס ליה אאגריה דזה אינו מרויח רק מניעת הפסד והו"ל כמשכנו שלא בשעת הלואתו ע"ש ולפע"ד גם במשכנו שלא בשעת הלואה מכ"ש בבנו לא שייך דתפיס לי' אאגריה דזה אינו מרויח רק מניעת הפסד ויותר נוח לו שישלם לו מעותיו ולא יצטרך לשמור משכונו של זה וז"ב לדעתי. ובדברי התוספות דמלוה על המשכון לא שייך דתפיס ליה אאגריה היה מקום לבאר מה דאמרו במלוה צריך למשכון ועיין רש"י ותוס' שם ולפמ"ש יש לומר דנעשה שומר שכר דהרי צריך למשכון. ויאמין לי כי לא עיינתי בספרים כי הטרדא מרובה עלי. והנה בדבר קושית הבעל ישועת יעקב שהבאת והארכת ליישב בהרבה דרכים ואני חפשתי בספר דמר הגאון דו"ז ז"ל ולא מצאתי. וגוף הקושיא לא זכיתי להבין דניהו דבכה"ג דקאי בחצרה מעות קונות אבל מכל מקום החצר קנה כבר ושפיר מקשה דלאו מידי נתן לה אח"כ ואף אם נדחוק דלא נתן לה בתורת קנין רק בדרך פקדון וכעת נקנה בביאה אבל מכל מקום שפיר מקשה דלא מקרי נתן אח"כ דהקנין בא בעת הביאה ושפיר הוה אתנן. ואשר האריך בדברי התוספות בע"ז בענין ברירה יעיין בשו"ת הגאון מוהר"ז מרגליות ז"ל חלק יו"ד סי' ע' ע"א ע"ב וימצא כי העיר בכ"ז ובדברי שו"ת הרשב"א שהבאת והדברים עתיקין. וגוף הדין כבר כתבתי כי הדין עמך והארכתי בזה הרבה בתשובה ואכ"מ. יהי שלום בחילך ותזכה לשקוד על דלתי התורה בהרחבה כנפשך ונפש הדו"ש:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף