שואל ומשיב/ב/א/ה

שואל ומשיב ‏ ב א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תניינא חלק א סימן ה   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום וכ"ט לכבוד הרב הה"ג החריף ובקי גדול ליהודים המפורסים מ' משה שיק נ"י האבד"ק ברעזווא:

מכתבו הגיעני היום ואם אמנם אני אחוז בחבלי טרדות רבות בכ"ז חשתי ולא התמהמהתי למען כבודו ולמען למודו להשיב על אתר אשר שאל בכלי שעות שנעשה מחדש באופן שיש בו וועקיר וגם מדליק מאליו נר העומד מצדו אם רשאין להעמידו בע"ש שבשבת באשמורת תדליק את הנר ומע"ל האריך הרחיב הדבור והביא דברי המג"א ס' שט"ז ס"ק ט' שאם פורש מצודה במקום שמצוין חיות דבודאי יצוד חייב אם יצוד לבסוף וע' פרמ"ג שם וכתב מעלתו דהיינו למ"ד אשו משום חציו. ומה שנעשה לבסוף הוי כאלו נעשה מיד וכמ"ש הנמוקי' בב"ק בסוגיא דאשו משום חציו דלכך מותר להדליק הנר בע"ש כדי שתדלק אח"כ בשבת דהוה כאלו נדלק כלו בע"ש ע"ש אבל הר"ן בחדושיו לסנהדרין דף ע"ז כתב דדוקא לענין נזקין שייך אשו משום חציו אבל לענשי שבת וקטלא ל"ש אשו משום חציו. והנה עיינתי בחדושי הר"ן ולא כתב רק דבקטלא ל"ש אשו משום חציו. אבל לא הזכיר לענין שבת. ולפענ"ד בשבת ודאי אסור ואדרבה שבת חמור מנזקין וע' בב"ק דף ס' דפריך מ"ש מזורה ורוח מסייעתו דחייב בשבת ומשני התם משום מלאכת מחשבת דאסרה תורה אבל הכא גרמא בעלמא הוא הרי דלענין שבת כל שנתכוין שידלק חייב ומכ"ש למ"ד אשו משום חציו דודאי חייב בשבת וכמ"ש הנמוקי' בב"ק דף כ"ב בשם הרמ"ה דלכך הי' אסור להדליק נר בע"ש שתדלק בשבת אי לאו דנחשב כמו שהדליק לגמרי ע"ש ולא מצינו שהר"ן יחלוק בזה והרי הנמוק"י זה דרכו להביא דברי הרנב"ר וכאן לא הזכירו כלל ואף דאפשר דלא הגיע לידו חדושיו לסנהדרין אבל עכ"פ פשיטא לי' להנמוק"י דאף גרם הדלקה אסור בשבת ובזה נראה מה שהאריך מעכ"ת לענין גרם כבוי דשרי להפוסקים ולפענ"ד דדוקא כבוי דבאמת הוי מלאכה שאצל"ג דפטור רק דהוא קרוב למלאכה דאורייתא וכמ"ש התוס' סוף כירה ולכך בגרם שרי אבל גרם הדלקה דהוא מלאכה דאורייתא וצריכה לגופא פשיטא דאסור אמנם נראה דגם גרם הדלקה נמי שרי וחילי דילי מהא דאמרו בשבת דף ק"כ ורמי דרבנן ארבנן ודר' יוסי אדר' יוסי וכו' ומשני שאני התם דכתיב לא תעשון כן לד' אלהיכם עשי' הוא דאסור גרמא שרי ופריך אי הכי ה"נ כתיב לא תעשה מלאכה עשי' הוא דאסור גרמא שרי ע"ש הרי וגם בשבת לא אסרה תורה רק עשי' ממש אבל גרמא שרי וא"כ מה דהדלקה הוא מלאכה עשי' הוא דאסור גרמא שרי ע"ש ולפ"ז צריך לומר דמה דהקשה הנמוק"י דיהי' אסור להדליק היינו משום דאי נימא אשו משום חציו. והיינו שבכל רגע ורגע שולח חיצו וא"כ הרי מדליק בשבת ואסור. וע"ז תירץ דהוה כאלו נדלק כלו בע"ש והיינו דמה שדולק בשבת אינו מעשה חדש רק שהוה גרמא דעיקר הדלקה הי' בע"ש ומה שידלק מכחו בשבת הוה רק גרמא ושרי כנ"ל ברור שוב נזכרתי שכן הוא בירושלמי פ"ב דשבת ה"א ולא בשמן שריפה אר"ח זאת אומרת שאסור להצית את האור במדורת קדשים והיא דולקת בשבת ופריך והא תנינין ומאחיזין את האור במדורת בית המוקד ובגבולין כדי שיצת האור ברובה ומשני בשבת כתיב לא תעשה כל מלאכה נעשית הוא מאליו ברם הכא וכו' הרי מבואר דבשבת לא אסרה תורה רק עשי' ממש אבל מה שבא בכחו שרי כמ"ש הנמוק"י וכפי אשר כתבתי פירושו דאינו רק גרמא אף למ"ד אשו משום חיציו וא"כ נתבאר מזה דל"מ מע"ש לתקן הכלי שעות ומדליק נר העומד מצדו מאליו דודאי שרי מידי דהוה אם מדליק נר בע"ש אלא אף אם מתקן כלי השעות בשבת והוא מדליק מאליו אח"כ הנר שעומד בצדו אינו רק גרמא בעלמא ושרי והתורה לא אסרה רק עשי' ממש ולא גרמא אלא שאפשר לומר דכיון שנעשה הכלי כך שבעת שמתקן ומעמיד הכלי הוא מדלקת הנר אפשר דהוה כבא בב"א והוא מדליק ממש הנר ואסור אבל בע"ש ודאי מותר מידי דהוי אם מדליק נר בע"ש כדי שתדלק בשבת וה"ה כאן ואף אם בשבת תדלק הנר ע"י תקון הכלי בע"ש ג"כ שרי והרי זה ודאי אינו רק גרמא בעלמא ושרי שוב נזכרתי מ"ש המג"א ס' שכ"ט ס"ק נ"ב להעמיד עלוקה ולמצוץ הדם בשבת דאסור ובחדושי הרב בס' אבן העוזר שם האריך ושם מבואר פלפולו של מעכ"ת וע"ש גם מצאתי שם דשבת חמור מנזיקין והביא דברי הש"ס ב"ק ושמחתי וע"כ לענין דינא נראה דשרי בע"ש לתקן הדבר ולא גזרינן אטו שבת דגם בשבת עצמו אפשר דאינו רק גרמא דמ"ש דבא בב"א לא נתברר עוד בבירור וא"כ עכ"פ בע"ש מותר כנלפע"ד:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף