שו"ת תשב"ץ/ד/ג/לג

שו"ת תשב"ץ ‏ ד ג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה לג: שאלת מענין הכוביא הנקרא בערבי תאג"ין אם אחר שאפו בו פת בחמאה חוזרים ואופים בו ביום פת ואוכלים אותה עם בשר כי נראה לך שזה אסור ותמהת על מה שאמרו לך משמי להתיר לעשות כן לכתחלה ואמרת שלא נראה לך צד להתיר אפי' בדיעבד שהרי הכלי בן יומו ובלע מן הפת שנילושה בחמאה והפת השנייה בולעת ממנו ואין אוכלין אותה עם בשר. עוד כתבת וז"ל ואפי' אקבל להתיר בדיעבד אין דעתי סובלת שיוכלו לאפות אדעתא לאוכלו עם בשר ושאם עשו כן שיהיו מותרים לאוכלו עם בשר לכתחלה כמו ששמעתי אומרים בשם מע"כת לכן בחסדך תודיעני דעתך וצדדי ההיתר שאוכל לסמוך עליהם עכ"ל:

תשובה: דין זה בעצמו הוא דין דגים שעלו בקערה שאמרו בפ' כל הבשר (חולין קי"א ע"ב) דגים שעלו בקערה מותר לאכלם בכותח ואע"ג דפליגי בה רב ושמואל אפסיקא הילכתא התם שמותר לאכלם בכותח משום דהוי נותן טעם בר נותן טעם להיתרא והא דאמרינן עלו לאו דוקא אלא ה"ה נתבשלו וכן כתב הרמב"ם ז"ל פי"ו מה' מאכלות אסורות וכן הסכמת האחרונים ז"ל וכן הדין במה ששאלת דהכובייא היינו קערה ופת שנייה היינו דגים וכמו שמותר לאכול הדגים בכותח כך מותר לאכול פת זו עם בשר וזה דבר פשוט. ומה שכתבת דוקא בדיעבד ואמרת שבעל אורחות חיים כתב כן ומדקדק מה שאמרו שעלו בקערה דמשמע דוקא שכבר עלו אבל להעלותן לכתחלה ודעתו לאוכלן בכותח אסור לאוכלן. גם עליו תמהתי דודאי זה אינו וכבודו במקומו מונח שאין הדבר תלוי בשעת עליית הדגים בקערה אלא בשעת אכילתן עם הכותח או דשייך האיסור או דשייך ההיתר וכבר אמרו מותר לאוכלן עם הכותח ולשון זה לכתחלה הוא וזה פשוט אין צריך להביא עליו ראיה. אלא להשקיט רעיוני לבך אזכור לך ראיה ממה שאמרו בפסחים פ' כל שעה (ל' סע"א) אין לשין וכו' כיוצא בו אין שפין את התנור באליה וכו' ואם טח אותו צריך להסיק התנור וכתבו המפרשים ז"ל דהא אמרינן עד שיסיק התנור הוא כדי להסיר טיחה שעל פניו דאלו מה שבלוע בו לא היה צריך היסק דקי"ל בבשר בחלב נ"ט בר נ"ט מותר והאי נמי נ"ט בר נ"ט הוא האליה בתנור והתנור בפת ואכתי היתירא הוא אלא משום טיחה שעל פניו הוא שצריך להסיק את התנור ולא סגי בקינוח משום דאיפשר שלא יתקנח יפה התנור אלא ע"י היסק. אי נמי כיון שדרכו בהיסק ולא בקינוח להכי נקט היסק ולא נקט קינוח עכ"ל. וראיה ברורה היא זו דהא אפיית פת זו בתנור אדעתא לאוכלה בחלב היא דאי לאו הכי למה צריך להסיק התנור ואפ"ה קאמר דמותר לאפות לכתחלה. וכן נראה ג"כ ממה שכתבו הפוסקים ז"ל בענין ההגעלה וז"ל וערב הפסח קודם שעה חמישית שהיא שעת היתר מותר להגעיל אפי' כלי בן יומו דהוי נ"ט בר נ"ט החמץ בכלי והכלי במים וחוזרי' ונבלעים בכלי וכולו היתר והוי כמו דגים שעלו בקערה דמותר לאוכלם עם כותח והנה זה דבר ברור לא נצטרך בו לראיות יותר ודע כי בענין דגים שעלו בקער' יש לרב בעל התרומות סברא אחרת וכבר דחאה א"ז הרמב"ן ז"ל וכתב לא אישתבוש כהני והיה איפשר עוד להאריך בראיות בענין זה ואני באתי בקצרה. כי כן צוית להשיבך בנחיצה ובקיצור אמרים. נאם נאמן אהבתך החותם בסדר ואלה הדברים. הצעיר בבני אדם וחוה. אברהם בכה"ר יעקב אבן טאווה ז"ל.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף