שו"ת תשב"ץ/א/פו
שו"ת תשב"ץ 
א פו
|
< הקודם · הבא > |
שאלה
עוד שאלת יין שנתערב בו שכר של תאנים אם יש בו משום יין נסך. ומהו לענין ברכת בורא־פרי־הגפן ולענין קדוש והבדלה. ונסתפק לך אם יש הפרש במיני שכר אם לא:
הרשב"א ז"ל נשאל על כיוצא בזה ביין שנתערב בו דבש והשיב שאין השיעורין שוין לבורא־פרי־הגפן ולמגע שהרי יין שנתערב בו דבש או פלפלין עד שליש יש בו משום מגע עכו"ם, אבל טפי מהכי אין בו משום מגע עכו"ם, כמ"ש לך בתשובה האחרת. ואפילו־הכי מסתברא ליה לרב דלעולם מברכין עליו בורא־פרי־הגפן שהרי עלויו בו ואפשר דאפילו לענין קידוש. עכ"ל. וכבר כתבתי לך שאין ספק שכמו שמברכין עליו בורא־פרי־הגפן ה"נ אומרים עליו קדוש היום והיינו קונדיטון דאסיק בירושלמי (פסחים פ"י ה"א) דהוי יין לענין קידוש:
ולענין שאלתך אני אומר שהדין שוה במגע ובברכה וקידוש, שאין השכר העשוי מהתאנים משנה טעם היין כמו הדבש שנתיר אותו במגע עכו"ם בשיעור שליש ואפילו ביותר מזה, הילכך מסתברא דעד שיהא הרוב שכר לא נפק מכלל יין, לא לענין מגע ולא לענין בורא־פרי־הגפן וקידוש. אבל אם יש שם רוב שכר ודאי המיעוט בטל ברוב.
ולענין מגע לא מיתסר, דהא אמרינן בפרק אין מעמידין (עבודה זרה ל' ע"א) דאלונתית דברייתא אין בה משום יין נסך ופרש"י ז"ל שעשאה ישראל ומכרה לעכו"ם. ואלונתית פירשו התם (שם) דהויא יין ישן ומים צלולין ואפרסמון, ולפי פירושו[1] של רש"י ז"ל נוכל ללמוד שכל שנתערב בו יין ונתבטל שוב אינו נאסר במגע עכו"ם. וכן הסכים בדין זה בעל התרומה ז"ל ומכל מקום בעינן שלא יהיה היין אלא מיעוט.
ולענין בורא־פרי־הגפן נמי כיון שהמיעוט הוא היין והרוב הוא השכר מברכין עליו שהכל, דקיימא לן (ברכות מ"ד ע"א) כל שהוא עיקר ועמו טפלה מברך על העיקר ופוטר את הטפלה ואפילו פת ומליח אמרינן דמברך על המליח ופוטר את הפת, דהויא טפלה לו באוכלי פירות גנוסר, כדאיתא בפרק כיצד מברכין (שם). וכל שהוא רוב שכר היין טפלה לו ואין מברכין עליו בורא פרי הגפן, וכל שאין מברכין עליו בורא פרי הגפן אין מקדשין עליו.
ולענין הבדלה אי הוי חמר מדינה מבדילין עליו ואי לא לא:
ולענין ברכת־המזון, אי קבע עליה סעודתיה מברך עליו ברכת־המזון ואי לא לא, כדין שכר גמור כנ"ל.
ולענין זה כל מיני שכר הן שוין בין שנעשה מהתאנים או תמרים או רימונים או שאר פירות, דבכולהו מברכין שהכל, כדאיתא בפרק המוכר פירות (בבא בתרא צ"ו ע"ב) אחד שכר תמרים ואחד שכר שעורים ואחד שמרי יין מברכין עליו שהכל ואינן אסורין במגע עכו"ם, ולא אסירי אלא בתוך חנותו של עכו"ם משום איקרובי דעתם, כדאיתא בפרק אין מעמידין (עבודה זרה ל"א ע"ב).
ולענין הבדלה לענין חמר מדינה הכל שוין בדינם הילכך אם נתערב בהם יין דינן שוה לבטל ברובן היין ולהתבטל הן ברובו.
ולענין מחצה על מחצה נראה דאזלינן לחומרא. לאוסרו במגע עכו"ם, ושלא לקדש עליו, ולברך עליו שהכל שהיא ברכה הכוללת היין והשכר:
- ↑ בדפו"ר נוסף כאן בטעות הדומות: ולפי פירושו (התם דהויא יין ישן ומים צלולים ואפרסמון ולפי פירושו) של רש"י כו'. וכ"ה בדפוסים שבעקבותיו ובמהדורתנו תוקן.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |