שו"ת רדב"ז/ז/יח

שו"ת רדב"ז ‏ ז יח

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת   חלק ז - סימן יח   רדב"ז

שאלת ממני אודיעך דעתי באשה שאמר לה אחד מת בעליך וכשתבעתו לבא להעיד לה בפני ב"ד כפר ואמר לא ידעתי לה עדות אם היא אומרת ב"י לי שמת בעלי שכך אמר לי העד ואני סומכת על דבריו הראשונים אם מתירין אותה להנשא שא ומה תקנתה:

תשובה גרסינן בפרק שבועות העדות הכל מודים בעד מיתה דפטור דא"ל לדידה ולא א"ל לב"ד דתנן האשה שאמרה מת בעלי תנשא מת בעלי תתיבם וכתב עלה רש"י והעד פטור לפי שיכולה האשה ללכת לב"ד אחר ולומר מת בעלי ותנשא ולא תהא צריכה שום עד דתנן האשה שאמרה וכו'. למדת מדבריו ז"ל שני דברים כי בב"ד זה לא יתירוה לינשא בעד שהיא תלתה בו והעד מכחישה אין מתירים אותה וכ"כ הרמב"ן ז"ל שקבל דין זה שכל שהאשה תולה באחד כגון זו וכגון עד מפי עד ובאחד ומכחישו אין זה שתלה בו נאמן והביא ראיה מההיא דאמרינן במס' כתובות גבי ומאכילתו שאינו מעושר וכו' ובודאי טעמא דמסתבר הוא דאע"ג דאיהו מהימן לא עדיף מגברא דאתי מחמתיה. ועוד למדת הלכה לב"ד אחר ואמרה מת בעלי סתם נאמנת ומשו"ה פטור העד מקרבן שבועה. וא"ת כיון שהעד נאמן יותר ממנה איך תלך לב"ד אחר ותאמר מת בעלי ותנשא והלא שלא כדין תנשא כיון שבמקום העדות לא היתה יכולה לינשא. וי"ל דשאני הכא דרבנן התירוה לינשא ע"פ עד אחד שאמר כן בחוץ לב"ד מתוך חומר שהחמרת עליה בסוף וכיון שב"ד זה לא שמעו הכחשת העד כי שרו לה בדין שרו לה. והיכא דתלתה בעד אי ליתיה קמן ודאי שרינן אבל אי איתיה קמן איכא למידק או שילינן ליה לברר הדבר כדאמרינן גבי שחיטה או דילמא שאני הכא דאיתתא דיקא ומינסבא ומדברי הרמב"ן והריטב"א ז"ל נראה דשילינן ליה כיון שהיא תלתה בו ולא סמכה על עצמה לומר מת בעלי סתם ואפי' לדעת המפרשים דטעמא דפטורא דעד משום דללא צורך השביעתו שאלו רצתה אמרה סתם מת בעלי והיתה נשאת וכן פירשו הרמב"ן ז"ל והרשב"א והריטב"א ז"ל מכל מקום מודים הם ז"ל בדינו של רש"י דלא נאדו מפי' רש"י אלא משום דקשיא דאמאי פטרינן ליה לעד דהא אפסידה ממון דכיון דכפר היא מירתתא ללכת לב"ד אחר ולומר מת בעלי סתם דדילמא שמעי ב"ד בהכחשה אי נמי דאזיל סהדא התם ומכחישה אי נמי שהיא סבורה לומר שלא יאמינוה ונ"ל לתרץ לדעתם דאין לנו לחייב לזה קרבן שבועה מפני גרעותא או יראתה מ"מ לכל הפירושים אה תלתה בעד אחד והעד מכחישה העד נאמן ואם הלכה לב"ד אחר ואמרה מת בעלי סתם נאמנת ואם תלתה בעד וליתיה קמן נאמנת במיגו דאי בעיא אמרה מת בעלי סתם ואי איתיה קמן שילינן ליה. הנראה לע"ד דוד ן' זמרא:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף