שו"ת רדב"ז/ז/ג

שו"ת רדב"ז ‏ ז ג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת   חלק ז - סימן ג   רדב"ז

שאלת ממני אודיעך דעתי בשבויה שנשאת לישראל ואמרה היא טהורה אני ונמצאת בתולה כמנהג הנשים הבתולות ומת בעלה אם מותרת לינשא לכהן כיון שנתברר שהיא בתולה:

תשובה זו אסורה לכהונה כיון דאיכא סהדי שנשבית דליכא למימר הפה שאסר הוא הפה שהתיר ומה שנמצאת בתולה אינה ראיה שמא באו עליה שלא כדרכה שכן דרך השבאים אין באין על הבתולות כדרכן כדי שלא להפחית דמיהן וביאה שלא כדרכה פוסל אותה לכהונה או שמא בקי בהטיה ובעל ועדיין היא בתולה או שמא בעל ועל ידי סמנים ותחבולות החזירו אותה כאילו היא בתולה וכאילו הפתח סגור ושוב כשיבעול יצא לה דם. כללא דמילתא דמה שנמצאת בתולה אינה ראיה לשלא נטמאה אלא א"כ אית לה מיגו ואעפ"י שלא אמרה בהדיא טהורה אני אלא שמשמעו שלא נבעלה נאמנת כגון שאמרה ליהודים שבויה אני תפדוני טרם יעללו בי העכו"ם הרי זו תנשא לכהונה כיון דליכא סהדי שנשבית ואם אמרה נשביתי נערה וטהורה אני והתרנוה לכהן ונתארסה ונשאת בבת אחת דליכא למיחש לשמא זינתה תחתיו ונמצאת בעולה אם תצא או לא בזה אני אומר תצא מן הכהן כיון שהיא אומרת שנשבית בעודה נערה כלומר שעדיין לא נבעלה ועתה אומר שמצאה בעולה שויתא אנפשיה חתיכה דאיסורא דודאי נבעלה בשביה ואפי' שהיא בוגרת שכלו בתוליה כיון שהוא אומר שמצאה בעולה ופתחה פתוח אסורה עליו ואע"ג דתנן ואם משנשאה בא באו הרי זו לא תצא לא קשיא דהתם אע"ג שנסתלק המיגו שלה מ"מ אפשר דקושטא אמרה שלא נטמאת אבל הכא הדבר ברור מתוך דבריה ודברי הבעל שנבעלה לפסול לה ותצא ממנו הנלע"ד דוד ן' זמרא:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף