שו"ת רבי עקיבא איגר החדשות/לד
|
< הקודם · הבא > |
טור חוה"מ סי' ר' וכתב עוד הר"ר יונה דכי אמרינן כשמדד לו סאה אחרונה דקנה כל הכור, היינו דווקא שמדד לו כל סאה וסאה, ונשאר כולם בתוך הכלי עד אם כלה למדוד כל הכור אבל אם מדד כל סאה וסאה ונתנה על גבי סימטא כיון דלא קנה בשעת מדידה גם לבסוף לא קנה, ואין נראה לא"א כיון שגמר כל מדידת כל הכור אגלאי מלתא דקנה כל סאה וסאה למפרע עכ"ל, ונראה לי ראי' לדעת הרר"י מסוגיא דע"ז ע"א ע"ב סוף סוף כי מטא לאוירא דמנא קניא יין נסך לא הוי עד דמטא לארעיתא דמנא וכו', והרי התם הוי גם כן כמו כור ב"ל, דהא כל מעט ומעט שמגיע לאויר המנא הוא רק קצת מהמדה, וא"כ מאי פריך הש"ס הא לא נגמר הקנין עד שגמר לו המדה ואז כבר הוא בשולי הכלי ונעשה יין נסך, אע"כ כשגמר המדה למפרע קנה כל מעט כשהי' באויר הכלי וכדעת הרר"י הנ"ל, ודוחק לומר דהש"ס פריך שיתן להם עצה שיאמרו בפירוש שיקנה כל מעט ומעט כשיגיע לאויר הכלי דאם באנו להקשות כזה עדיין יקשה למה דקאמר שם שמעת מיני' כליו של לוקח ברשות מוכר לא קנה, הא מ"מ יכול ליתן עצה לומר יקנה כליך דמהני אף בכליו ש"ל בר"מ כמבואר פ' הספינה אע"כ כשיטת הרב רבינו יונה, אך לכאורה עדיין קשה אף לשיטת הרר"י דלמפרע קונה, מ"מ אסור לעשות כן ביין נסך דלא גרע מאיסור דרוצה בקיומו דהא כשהוא באמצע המדידה רוצה הישראל בקיומו של היין שנעשה יין נסך בכלי דאם ישפוך היין ממילא יחזור הגוי במקח ויהי' ההפסד לישראל והוי רוצה בקיומו' ואפשר לדחוק דפרכת הש"ס באמת רק על לשון דקאמר וכי שקלית דמי יין נסך שקליתו וע"ז פריך דלא הוי דמי יין נסך רק איסור אחר דרוצה בקיומו וצ"ע.
אח"כ מצאתי בהרשב"א בתההא' הובא בב"י יו"ד סי' קל"ב שכתב ליישב קושית תוס' דמה מהני הקדים לו מעות כיון דאם משוכה בנכרי קונה אין מעות קונה, דנתן לו ע"ד להוציאם ולקנותם מעכשיו על מנת שיתן לו היין לבסוף, וחזר והקשה ע"ז דמ"מ לתסר לעשות כן משום רב"ק דהא הגוי יכול לחזור עד שימדוד סאה אחרונה כמו בכור ב"ל והוכיח מזה דבהקדים לו מעות א"י לחזור ממה שמדד לו עיי"ש, ולזה בוודאי יקשה כדברינו דמ"מ מאי פריך הש"ס כי מטא לאוירא דמנא קניא הא בלא קדים לו מעות יכול לחזור עד מנה אחרונה והוי רוצה בקיומו ועיין, והארכתי בזה במקום אחר:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |