שו"ת רבי עקיבא איגר/ב/עא
|
< הקודם · הבא > |
עוד לו
וע"ד המנהג בכמה מקומות לאחר החופה עד הלילה, ומקדשים בלילה אם נכון לעשות כן:
דבר זה אין לו יסוד לא בראשונים ולא באחרונים, רק בש"ע אה"ע (סי' קכ"ג בהג"ה) כתב ואין לגרש לכתחילה בלילה, מקור הדין מדברי מהר"י מינ"ץ וז"ל בסי' נ"ז, אשה שקבלה גט בלילה אינה מגורשת, וכן אם הוא קדושין אבל קיום שטרות הוי אפילו בלילה עכ"ל, והביא שם הגט פשוט דברי הרא"ם בשו"ת ח"א סי' פ"ב, דכתב הטעם בגט הוי כתחילת דין ומדמי לה לחליצה עיי"ש, אולם בקדושין לא ביאר טעם ספיקתו, ובשו"ת הרא"ם ח"ב סי' ל"ו האריך מאד, בדיני גט בלילה, והעלה דמדינא דאורי' אינו גט, וכתב שם ומגמגם אני על הקדושין משום דכתיב ויצאה והיתה ויש צדדים בדבר עכ"ל, נראה אופן ספיקתו, די"ל דלענין זה ל"ש היקישא ויצאה והיתה כיון דבגט עצמו לא כתיב קרא לפסול בו בלילה רק מסברא כיון דגובה כתובתה הוי כת[ח]ילת דין, וכיון דהסברא ליתא בקדושין ממילא אין לפוסלו, וסברא כזו כתב הפני יהושע כתובות (דף ע"ג) לענין תנאי דאפשר לקיים ע"י שליח עיי"ש, ונ"ל ראי' דעכ"פ בקדושין מדינא מהני בלילה, מההיא דאמרינן פ"ט דגיטין המגרש וכו' ולנה עמו בפונדק וכו' אא"ע בב"ז ובעל לשם קדושין, והרי לנה משמע רק בלילה ואפ"ה מהני אם בעל לשם קדושין, גם הרשב"א הביא ראי' דפנוי הבא על הפנויה לא אמרינן אין אדם עושה בעילתו ב"ז, וא"כ לא משכחת לה דנושא מפותת אביו עיי"ש, ודלמא מפותת אביו מיירי שאביו בא עליה בלילה דודאי ליכא קדושין, אע"כ מדינא מהני קדושין בלילה, ובודאי בשעת הדחק אם נמשך עד הלילה יש לסמוך להתיר לקדשה כיון דאפילו בגט רבו המקילים, אך שלא בשעת הדחק ראוי ונכון לקדש ביום לחוש לספיקא דהרא"ם הנ"ל, ואם מנהג העיר בשביל טבילת הכלה, כבר הסכימו בשו"ת עבודת הגירשוני סי' כ' ובשו"ת פנים מאירות ח"ב סי' ד' ובתפארת למשה ואורח מישור וסדרי טהרה, דמותרת לטבול ביום ז' אחר הנץ החמה דלא כהש"ך, מ"מ אם מנהג העיר בשביל הטבילה נראה דקבלו עליהם להחמיר כדעת הש"ך, אין לשנות מנהגם, דלא גרע מדברים המותרים וכו' מאחר דהקדושין בלילה אין קפידא כ"כ, וכדנראה דהרמ"א הביא דברי מהר"י מינץ לענין גט, והשמיט דברי הר"י מינץ לענין קדושין, נראה דלא חש לה לענין קדושין, ועי' בגט פשוט (סי' קכ"ג) דתמה על הרא"ם, דהא סוגיא ערוכה בקדושין (דף ח' וי"א) דקדשה בלילה, עיי"ש, ולענ"ד יש לדחות, דהא עיקר יסודו דהרא"ם בגט כיון דקיי"ל כר"א ביבמות (דף ק"ד) דחלצה בלילה פסול דחליצה כתחילת דין, ה"נ גט הוי כתחילת דין, א"כ י"ל מה דאמרינן בקדושין (דף ח') ל"צ דיהבה נהיליה בלילה ה"נ דאשתכח וכו', היינו דלת"ק דר"א דיבמות דחליצה בלילה כשר דכגמר דין דמי, ממילא גם גט כשר בלילה, דמשכחת לה דיהבה בלילה, ולר"א עכ"פ משכחת דאשתכח ביני זוזי, וכן ההיא דדף י"א דאר"ז כי קאמינא דקדשה בלילה, י"ל דר"ז ס"ל להלכה כת"ק דר"א בחליצה, וכדס"ל ביבמות שם לרבה בר חייא קטוספאה, אח"ז ראיתי בספר שער המלך ריש הל' גירושין כתב לתרץ קושיית הג"פ הנ"ל, די"ל דהרא"ם ס"ל דבקדושי כסף לא מקשינן ליציאה, ומסתפק רב בקדושי שטר, עיי"ש, ולפי הנ"ל אין הכרח, די"ל דגם בקדושי כסף מספקא ליה, אמנם דברי השער המלך מספיקים ליישב ראיה דידן מההיא לנה עמו בפונדק, די"ל דבאמת כסף וביאה מהני בלילה אבל לא לקדושי שטר, עכ"פ זכינו לדון מכח ראי' דידן דלמנהגינו דמקדשים בכסף מותר בלילה, כן נראה לענ"ד:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |