שו"ת רבי עקיבא איגר/ב/כה
|
< הקודם · הבא > |
לידידי הרב רבי ... בק"ק שווערין.
ע"ד שאלת רומ"פ בעובדא שבא לפניו, ענוניתא דורדא שנחלק לב' עד שרשה, דהיינו הכיס הי' מחלק אונה והי' מקצתה בכיס, ושפה הגיד הי' מחלק להורדא לאמצע, והחלק הב' לא הי' בכיס, ובהצטרף יחד ב' החלקים הי' לו תואר ורד שלם, וכל הב' חלקים היו מכוונים בין אונה לאומה כראוי, וכשהי' מניחים ב' החלקים בתוך הכיס, ע"י הנפיחה יצא חלק הב' מהכיס:
הנה דעת הש"ך (סי' ל"ה סק"ח) בשם מחזיק בדק, דאם אין להם שורש אחד כעובי אצבע כשר, היכא דליכא תואר וורד כ"א ע"י צירוף לא מקרי ב' וורדות, והתב"ש (אות נ"ג) חלק ע"ז וראייתו אינה מוכרחת, דנבנה על דקדוק קלוש, עיי"ש, אך גם לדעת הש"ך יש לדון אם דוקא כששני החלקים בתוך הכיס, אבל בנ"ד דה"ב אין לו כיס הוי כמו חסר הכיס לטעמא דחסר הכיס טריפה, דמשום דמחמת דחיפת הריאה תנקב הענוניתא, א"כ זהו שייך ג"כ בכה"ג דנ"ד, דאותו חלק דאינה בכיס סופה שתנקב, ולאידך טעמא דקים להו דהוורדא סופה ליטול, אפשר כיון דשרשו בכיס המגין עליו מהני, ואף לטעם א' הנ"ל יש לצדד להקל, כיון דיש הגנה לשרשו אין סופו לנקוב כמו ביתיר וורדא ואין להיתר כיס, עיין פרמ"ג אות י"ב, וכיון דבחסר הכיס ג"כ הרבה מקילים, ב"ח ורש"ל ופר"ח [ובבית לחם יהודא העתיק בשם הש"ך דמיקל בהפ"מ בחסר הכיס, אינו מוכרע כן בדעת הש"ך, דבבפשטא דמלתא דדברי הש"ך להקל בהפ"מ רק בב' כיסין, וכן מצאתי שכ"כ הפרמ"ג] לזה בנ"ד דעכ"פ יש לה שורש בכיס יש לדון להקל, גם מלשון הש"ך ס"ק י"ח בקבלתו מרבו בחסר מקצת וורדא ונמצא כך באומה או באונה דכשר, משמע דאף דאין באותו מקצת כיס, ולזה נראה להקל בהפ"מ:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |